חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנשיא בוש בפגישה עם חברי קונגרס, בהם המועמדים לנשיאות ברק אובמה וג'ון מקיין, בדיון על תוכנית החילוץ הכלכלית, 25 בספטמבר 2008.

חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008אנגלית: Emergency Economic Stabilization Act of 2008), אשר כונה גם תוכנית החילוץ, היא תוכנית כלכלית אשר גובשה על ידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש ומזכיר מחלקת האוצר של ארצות הברית הנרי פולסון לאור משבר האשראי העולמי במטרה להציל ולייצב את כלכלת ארצות הברית הנמצאת במשבר מאז 2007. תוכנית החילוץ מסמיכה את מזכיר האוצר בארצות הברית להשקיע 700 מיליארד דולרים מכספי הציבור האמריקאי לצורך רכישת משכנתאות בעייתיות מידי הבנקים האמריקאים שנקלעו למצוקה ולהחזיק אותם כפקדון עד שהכלכלה האמריקאית תתאושש על מנת להציל אותם מפני פשיטת רגל, להגביר את הנזילות בשווקים ולמנוע את כניסת המשק האמריקני למיתון עמוק.

ב-29 בספטמבר 2008 דחה בית הנבחרים של ארצות הברית את הצעת החוק המקורית של תוכנית החירום, ברוב של 228 מתנגדים מול 205 תומכים. הצעת החוק רוככה, ובסופו של דבר ב-3 באוקטובר 2008 אישר בית הנבחרים גרסה מתוקנת של החוק ברוב של 263 תומכים מול 171 מתנגדים. שעות ספרות לאחר אישור החוק בקונגרס, חתם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש על החוק.

התומכים בתוכנית החילוץ טענו כי התערבות הממשל בשוק הייתה חיונית על מנת למנוע משבר אמון באשראי של השווקים האמריקאים, וכי אם הממשל לא היה פועל באופן זה, המשבר הכלכלי עלול היה להחריף לכדי שפל כלכלי. המתנגדים לתוכנית החילוץ מחו על העלות האדירה של התוכנית הפתאומית, והצביעו על כך שעל פי הסקרים אין תמיכה בקרב הציבור האמריקאי בתוכנית החילוץ של המוסדות הפיננסיים בוול סטריט, וטענו כי לא נלקחו בחשבון כלל אלטרנטיבות נוספות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]