קפוצ'ין
 קפוצ'ין
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| תת־סדרה: | קופים רחבי אף |
| משפחה: | צבוסיים |
| תת־משפחה: | קפוצ'ינים |
| סוג: | קפוצ'ין |
| שם מדעי | |
 Cebusארקסלבן, 1777 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
.jpg)
.jpg)
קפוצ'ין או סֶבּוּס (שם מדעי: Cebus) הוא סוג של קוף ממשפחת הצבוסיים, שבתת סדרת קופים רחבי אף. שמם בא להם מצבעם, הדומה לברדס שנוהגים ללבוש חברי מסדר הקפוצ'ין של הכנסייה הקתולית. סוג זה הוא אחד משני הסוגים שבתת-משפחת הקפוצינים (Cebinae) ביחד עם הסוג קפוצ'ין כהה (Sapajus).
מיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד 2005, שויכו לסוג זה ארבעה מינים:
- קפוצ'ין לבן-ראש (Cebus capucinus)
- קפוצ'ין לבן-חזית (Cebus albifrons)
- קפוצ'ין מקונן (Cebus olivaceus)
- קפוצ'ין קאפורי (Cebus kaapori)
לאחר בדיקות גנטיות שבוצעו ב-2012–2013 הוחלט להפריד עוד 10 מהתת-מינים המקוריים למינים עצמאיים.
המיון הנוכחי של המינים:
- קפוצ'ין לבן-ראש קולומביאני (Cebus capucinus)
- קפוצ'ין לבן ראש פנמה (Cebus imitator)
- קפוצ'ין לבן-חזית פרואני (Cebus yuracus)
- קפוצ'ין הלום-ראש (Cebus cuscinus)
- קפוצ'ין לבן-חזית ספיקס (Cebus unicolor
- קפוצ'ין לבן-חזית הומבולדט (Cebus albifrons)
- קפוצ'ין מקונן (Cebus olivaceus)
- קפוצ'ין קאפורי (Cebus kaapori)
- קפוצ'ין חום ונצואלי (Cebus brunneus)
- קפוצ'ין סיירה דה-פריג'ה (Cebus leucocephalus)
- קפוצ'ין לבן-חזית ריו-קסר (Cebus cesare)
- קפוצ'ין לבן-חזית מגוון (Cebus versicolor)
- קפוצ'ין לבן-חזית סנטה מרתה (Cebus malitiosus
- קפוצ'ין לבן-חזית אקוודורי (Cebus aequatorialis)
המינים קפוצ'ין מצויץ (C. apella), קפוצ'ין שחור-פס (C. libidinosus), קפוצ'ין שחור (C. nigritus), קפוצ'ין גדול-ציצה (Sapajus robustus), קפוצ'ין זהוב-גחון (C. xanthosternos) וקפוצ'ין בלונדיני (C. flavius) עברו לסוג "קפוצין כהה".
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקפוצ'ין נפוץ בהונדורס שבמרכז אמריקה ובמרכז דרום אמריקה (מרכז ברזיל, מזרח פרו ופרגוואי).
הקפוצ'ינים דומים, בקווים כלליים, לנזירים על שמם הם נקראים. גופם, ידיהם, רגליהם וזנבותיהם כולם כהים (שחורים או חומים), בעוד פניהם, צוואריהם וחזותיהם צבועים לבן. לראשם כיפה שחורה. התוואי המדויק משתנה ממין למין ובין הפרטים באותו המין. אורכם נע בין 30–56 ס"מ ללא הזנב - שאורכו דומה. משקלם מגיע עד 1.3 ק"ג.
כמו רוב קופי העולם החדש, הקפוצ'ינים הם שוכני עצים. הם יומיים, ופרט לשנת-צהריים הם מבלים את כל יומם בחיפוש אחר מזון. את הלילות הם מבלים בשינה על הענפים. דרישותיהם המועטות מביאות למגוון רב של סביבות מחיה. בין אויביהם הטבעיים - בזים גדולים, חתוליים ונחשים.
תזונתם של קופי הקפוצ'ין מגוונת יחסית לקרוביהם במשפחת הצבוסיים. הם אוכלי כל, הניזונים, בנוסף למזון מן הצומח (פירות, אגוזים, גרעינים וניצנים), גם מחרקים, עכבישים, ביצי עופות ובעלי חוליות קטנים. אלו מביניהם השוכנים סמוך למקווי מים ניזונים גם מסרטנים וצדפות, שאת שריונותיהם הם מפצחים באמצעות אבנים. לעיתים הם פושטים על שדות ולכן הם נתפסים כמטרד על ידי אוכלוסיות אדם שכנות.
קופי קפוצ'ין מוחזקים, לעיתים קרובות, כחיות מחמד, אף על פי שארגוני זכויות בעלי חיים טוענים שקופים אינם מתאימים לשמש כחיות מחמד ורוב מדינות העולם מטילות איסורים על הסחר בהם. גני חיות מציגים קופים אלה לעיתים קרובות וכל עוד היה שימוש בבעלי חיים במופעי קרקס, הם נטלו חלק במופעים פעמים רבות.
מבנה חברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קפוצ'ינים חיים בקבוצות של עד 40 פרטים. הקבוצות האלו מורכבות מנקבות בעלות קרבת דם ומצאצאיהן, וממספר זכרים. לרוב הקבוצות נשלטות על ידי זכר אחד, שהוא בעל זכויות ההזדווגות הראשוניות. קופי הקפוצ'ין הם חיות טריטוריאליות, ונוהגים לסמן את מרכז הטריטוריה שלהם בעזרת שתן ולהגן עליה מפני פולשים. אזורים פריפריאליים של קבוצות שונות עשויים לחפוף זה לזה.
הנקבות ממליטות כל שנתיים, לאחר הריון של 160–180 יום. הולדות נתלים על חזה אימם כל עוד הם קטנים מספיק, ולאחר מכן הם נתלים על גבה. זכרים בוגרים משתתפים בגידול הצאצאים רק לעיתים נדירות. הנקבות מגיעות לבגרות לאחר ארבע שנים, והזכרים לאחר שמונה. תוחלת חייהם בשבי מגיעה ל-45 שנים, ובטבע ל-15–25.
תבונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קופי הקפוצ'ין נחשבים לאינטליגנטיים ביותר מבין קופי העולם החדש, ומשמשים לעיתים קרובות כחיות מעבדה. המין קפוצ'ין מצויץ ידוע במיוחד בשל השימוש ארוך הטווח שהוא עושה בכלים, אחת הדוגמאות היחידות של שימוש בכלים על ידי קופים שאינם הומינידים. לאחר שהם צופים בתוכיי ארה מפצחים אגוזי קוקוס בעזרת מקוריהם, יבחרו קופי הקפוצ'ין באגוזים הבשלים ביותר, יורידו את ראשו של הפרי וישתו את החלב. לאחר מכן, יתנהגו כאילו שוויתרו על הפרי וישליכו אותו, כשליבת האגוז עוד בתוכו. כשהפירות המושלכים יתייבשו, יקשיחו ויהפכו לשבירים מעט, יחזרו אליהם הקופים, ייקחו אותם למשטח אבן ויפצחו אותם בעזרת אבנים, חלקן במשקל העולה על משקלם העצמי, כדי להגיע אל לב האגוז. הקופים הצעירים יביטו בקופים הבוגרים כדי ללמוד כיצד לבצע זאת. לעיתים הבוגרים אף מפצחים חלקית את האגוזים ונותנים לצעירים להשלים את המלאכה.
בעונת היתושים, קופי הקפוצ'ין נוהגים לרסק רבי-רגליים ולמרוח אותם על גבם, כדי שישמשו כדוחה חרקים טבעי.
מודעות עצמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר מציגים להם מראה, קופי הקפוצ'ין מציגים התנהגות המעידה שהם באמצע הדרך בין ראיית הדמות כפרט נפרד, לבין זיהוי של עצמם. רוב החיות מגיבות לדמות המראה שלהן כפי שהן מגיבות לפרט אחר בן מינן שאינו מוכר להן. ניסוי הראה שקופי הקפוצ'ין אינם מגיבים למראה באותו אופן בו הם מגיבים לפרט זר.
בניסוי, הוצגו לקופים שלוש סיטואציות:
- פגישת קוף זר מאותו המין מצידו השני של מחסום שקוף
- פגישת קוף מוכר מאותו המין מצידו השני של מחסום שקוף
- מראה המציגה את השתקפותו של הקוף.
בתסריט 1, נקבות נראו מתוחות ונמנעו מקשר עין. זכרים הראו התנהגות תוקפנית. בתסריט 2, היו תגובות מתונות בלבד הן מצד הזכרים והן מצד הנקבות. בתסריט 3, נקבות הסתכלו לתוך השתקפות עיניהן והחוו תנועות ידידותיות, כמו מצמוץ שפתיים ונדנודים. זכרים יצרו יותר קשר עין מאשר עם קופים אחרים, זרים או מוכרים, אך הגיבו בסימנים של בלבול או מצוקה, כגון צווחות, התקפלות על הרצפה וניסיון לברוח מהחדר.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קפוצ'ין, באתר ITIS (באנגלית)
- קפוצ'ין, באתר NCBI (באנגלית)
- קפוצ'ין, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- קפוצ'ין, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קפוצ'ין, באתר GBIF (באנגלית)
- קפוצ'ין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frans B. M. de Waal, Marietta Dindo, Cassiopeia A. Freeman, and Marisa J. Hall (2005). The monkey in the mirror: Hardly a stranger, PNAS 102 (32)