קרב מוהאץ' (1687)
 | ||||||||||||||||||
| מערך קרב מוהאץ' (1687)- שרטוט משנת 1732 | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 12 באוגוסט 1687 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב בודה 1686 | |||||||||||||||||
| מקום | מוהאץ', הונגריה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
45°51′05″N 18°24′34″E / 45.85125°N 18.40944444°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | תבוסה עות'מאנית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב מוהאץ' (1687), הידוע גם בשמות "קרב מוהאץ' השני" ו"קרב הרשאני", התחולל ב-12 באוגוסט 1687 ליד העיירה מוהאץ' שבדרום הונגריה בקרבת נהר הדנובה. הקרב היה חלק מהמאבק רב השנים בין האימפריה העות'מאנית לבין אירופה הנוצרית. בקרב זה הנחיל הצבא ההבסבורגי מפלה ניצחת לצבא העות'מאני. מפלה זו הביאה קץ לאיום העות'מאני המתמשך על אירופה הנוצרית.
הצבא ההבסבורגי בפיקודו של קרל החמישי, דוכס לורן מנה כ-60,000 חיילים. הצבא העות'מאני בפיקודו של הוזיר הגדול סארי סולימאן פשה מנה אף הוא כ-60,000 חיילים. לעות'מאנים היו כ-10,000 הרוגים, לעומת כ-600 בלבד להבסבורגים.
לתבוסה היו השלכות מרחיקות לכת אצל העות'מאנים. היניצ'רים והסיפאהים התמרדו כנגד מפקד הכח סארי סולימאן פשה, שברח לקונסטנטינופול, שם הוצא להורג על ידי הסולטאן מהמט הרביעי. בהמשך, ב-8 בנובמבר באותה שנה, הסולטאן עצמו הודח ואחיו סולימאן השני הומלך תחתיו.
הכוחות ההבסבורגיים ניצלו את חולשת הצבא העות'מאני המובס והשתלטו על רוב שטחי הונגריה ושטחי סלאבוניה וטרנסילבניה של ימינו. לקראת סוף אותה שנה (ב-9 בדצמבר 1687) כונסה אספת המעמדות ההונגרית (Országgyűlés) בברטיסלאבה. האספה ויתרה למעשה על עצמאות הונגריה והכירה בקיסרים ההבסבורגיים כמלכי הונגריה. הארכידוכס יוזף בן התשע, לימים הקיסר יוזף הראשון, הוכתר למלך הונגריה.
