לדלג לתוכן

רג'ינלד ויקטור ג'ונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רג'ינלד ויקטור ג'ונס
Reginald Victor Jones
לידה 29 בספטמבר 1911
הרן היל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בדצמבר 1997 (בגיל 86)
אברדין, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ודהאם קולג', בית הספר אליין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ומדליית גאבור (1960)
  • הרצאת מקסוול (1981)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אברדין
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • חבר במסדר האמבט
  • עמית החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רג'ינלד ויקטור ג'ונסאנגלית: Reginald Victor Jones;‏ 29 בספטמבר 191117 בדצמבר 1997) היה פיזיקאי וחוקר מודיעין טכנולוגי בריטי אשר לעבודתו במודיעין במלחמת העולם השנייה הייתה תרומה רבה להגנה על בריטניה.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס נולד בדרום לונדון. הוא למד מדעי הטבע באוניברסיטת אוקספורד והשלים לימודי תואר ראשון בשנת 1932 כראשון בכיתתו בפיזיקה. הוא החל לעבוד במעבדת קלרנדון והשלים דוקטורט בשנת 1934. לאחר מכן היה עמית מחקר באסטרונומיה.

בשנת 1936 התגייס לחיל האוויר המלכותי ועסק בפתרון בעיות הקשורות להגנה אווירית של בריטניה. בספטמבר 1939 הוחלט על גיוס מדענים למודיעין הצבאי, ג'ונס נבחר להיות הראשון שיעסוק בכך. הוא שהה בתחילה בבלצ'לי פארק אולם בנובמבר חזר ללונדון. ג'ונס השאיר צוות בביתן 3 אשר העביר לו דיווחים על פיתוחים טכנולוגים ומדעיים.

במהלך מלחמת העולם השנייה היה מעורב בהערכה מדעית של טכנולוגיה צבאית ובפיתוח של טכנולוגיה נגדית. לשם כך פתר בעיות של המודיעין הטכנולוגי ועיצב את שיטות העבודה.

לאחר המלחמה קיבל מינוי באוניברסיטת אברדין, שם שהה עד לפרישתו ב-1981. הוא התמקד בפיתוח רגישות המדידה של מכשירים מדעיים, כגון סייסמוגרף.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מלחמת הקרניים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימתו הראשונה של ג'ונס הייתה לחקור כלי נשק חדשים של הגרמנים. המערכת הראשונה שחקר הייתה מערכת ניווט באמצעות רדיו שנקראה " Knickebein". היה זה פיתוח של מערכת שהתבססה על מערכת נחיתה "קרן לורנץ" והיא אפשרה למטוס קרב לטוס למטרתו בדיוק רב. ג'ונס חזה היכן תוצב מערכת זאת ובעקבות כך הבריטים בנו מערכות שתפקידן היה לעוור את המערכת (פעולה שנחשבת לראשית הלוחמה האלקטרונית). התוצאה הייתה שבמשך חודשים מפציצים גרמניים הטילו פצצות בערי שדה. בעקבות כך החלה "מלחמת הקרניים" שבה הגרמנים פיתחו מערכות רדיו חדשות והבריטים פיתחו בתגובה מערכות נגד.

ערך מורחב – מוץ

ב-1937 הציע ג'ונס שפיסת מתכת המשוחררת באוויר יכולה ליצור הדי מכ"ם. בתחילת 1942, חוקרת במכון מחקר לענייני מכ"מים של חיל האוויר המלכותי, ג'ואן קוראן, חקרה את הרעיון ופיתחה סכמה להטלת רצועות אלומיניום ממטוס כדי לייצר ענן של הדי שווא. כאשר הוטלו, הרצועות היו מחזירות הד חזק ומופיעות כמפציץ גדול על צגי המכ"ם, דבר אשר היקשה על האויב להפריד בין המפציץ לבין הדי השווא של המוץ. על-אף הגילוי, נמנעו הבריטים, שלא ידעו כי גם הגרמנים פיתחו מוץ, משימוש במוץ, מפני שסברו שנזקו יעלה על תועלתו. בשל חשש זה נדחה השימוש של הבריטים במוץ עד ליולי 1943. בחינה של ציוד מכ"ם וירצבורג שהובא לבריטניה במבצע בייטינג, וסיורים נוספים חשפו לבריטים שכל המכ"מים הגרמניים פעלו בלא יותר משלושה תדרים עיקריים; על כן היה ניתן להפעיל כנגדם לוחמה אלקטרונית.

ערך מורחב – V-2

ג'ונס שימש כמומחה לטיל ה-V-2 אשר היה הטיל הבליסטי הראשון בעולם. מחקר סטטיסטי שביצע גילה כי לגרמנים אין יכולת לשלוט באופן מדויק בנקודת פגיעתו של הטיל.

  • Jones, R. V., 1978, Most Secret War: British Scientific Intelligence 1939-1945, London: Hamish Hamilton.
  • Jones, R. V., 1988, Instruments and Experiences, London: John Wiley and Sons.
  • Jones, R. V., 1989, Reflections on Intelligence, London: Heinemann.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ר.ו. ג'ונס, מלחמה סודית ביותר (המודיעין הבריטי 1939-1945), תל אביב: משרד הביטחון, 1984. תרגם מאנגלית: ברוך קורות
  • יצחק בן ישראל, הפילוסופיה של המודיעין, תל אביב: משרד הביטחון, 1999

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]