רות לורך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות לורך
לידה 1957 (בת 67 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רות לורך (נולדה ב-1957) היא שופטת שמכהנת כנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בישראל. למדה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. ב־1982 הוסמכה כעורכת דין. בשנת 1985 עבדה כתובעת בעיריית תל אביב. ב-1985 החלה לשמש כתובעת במשטרת ישראל בתפקידים שונים. בשנות התשעים למדה תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוני 1998 מונתה לשופטת בית משפט השלום במחוז המרכז. באפריל 2004 מונתה לסגנית נשיא בתי משפט השלום מחוז המרכז. בפברואר 2008 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי מרכז. באוגוסט 2014 מונתה לסגנית נשיא בית המשפט המחוזי מרכז. החל מספטמבר 2018 שימשה בפועל כנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, ביוני 2019 מונתה במינוי קבע.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות נשואה ליפתח לורך (בנו של נתנאל לורך; נולד ב-1956) מנהל בתעשיית האלקטרוניקה ומתגוררת ברמות השבים.[2]

תיקים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורך היא ראשת ההרכב שהרשיע ב-2003 את יונתן היילו ברצח ירון איילין, אסיר משוחרר אשר תקף אותו מינית וסחט ממנו כספים.[3] ההרכב דחה את טענות ההגנה שהעלה היילו ובפרט את טענתו להגנה עצמית, ומצא אותו אשם ברצח.[4]

לורך עמדה בראש ההרכב במשפט דומא, שהרשיע את עמירם בן-אוליאל וגזר עליו שלושה מאסרי עולם. בעקבות הפסיקה קיבלה איומים על חייה והוצמדה לה אבטחה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]