הפיגוע בדומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע בדומא
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני
בית משפחת דוואבשה לאחר הפיגוע
בית משפחת דוואבשה לאחר הפיגוע
תאריך 31 ביולי 2015
מקום דומא
קואורדינטות 32°03′27″N 35°22′00″E / 32.0575°N 35.3667°E / 32.0575; 35.3667
סוג הצתה
נשק בקבוק תבערה
הרוגים 3
פצועים 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גרפיטי "נקמה" על קיר הבית
גרפיטי "יחי המלך המשיח" על קיר הבית

הפיגוע בדוּמָא הוא פעולת טרור יהודי שהתרחשה ב-31 ביולי 2015 בעיירה הפלסטינית דומא ובה רצח עמירם בן אוליאל את בני הזוג סעד וריהאם דַוָואבְּשֶה ואת בנם בן השנה וחצי עלי באמצעות בקבוקי תבערה שזרק על ביתם. בנם בן ה-4, אחמד דוואבשה, נפצע קשה מכוויות.

במאי 2020 הורשע בן אוליאל ברצח שלושת בני המשפחה ובעברות נוספות, אחרי שהודה במעשה ושחזר אותו. ההודאה נמסרה לאחר חקירת שב"כ שבה הופעלו נגדו "אמצעים מיוחדים", דהיינו לחץ פיזי בנוהל פצצה מתקתקת. לאחר מכן חזר בו וטען שהודאתו נגבתה בעקבות עינויים. בית המשפט פסל את ההודאות שניתנו במועד השימוש באמצעים המיוחדים, אך אישר את ההודאות שנגבו מבן אוליאל לאחר מכן.[1] בן אוליאל נדון לשלושה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר.

במסגרת הפרשה נעצר גם קטין, והואשם תחילה בתכנון הרצח עם בן אוליאל. הוא נחקר שלוש פעמים, גם הוא ב"אמצעים מיוחדים", הודה בתכנון הפיגוע בדומא, אך חזר בו לאחר החקירה. הודאתו בעניין האירוע בדומא נפסלה כולה בבית המשפט. במסגרת הסדר טיעון שונה האישום בגין השתתפות בתכנון הרצח בדומא לאישום בתכנון פשע ממניע גזעני, והקטין נדון לשלוש וחצי שנות מאסר.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 ביולי 2015, לפנות בוקר, השליך עמירם בן אוליאל בקבוקי תבערה לעבר שני בתי מגורים בדרום-מערב דומא. כתוצאה מכך ביתה של משפחת דוואבשה עלה באש. עלי סעד, תינוק בן 18 חודשים, נהרג במקום, ושני הוריו ואחיו בן הארבע נפצעו אנושות. על הבית הסמוך רוסס גרפיטי של מגן דוד וכתובות "יחי המלך המשיח" ו"נקמה" בשפה העברית.[2]

לדברי אבראהים דוואבשה, קרוב משפחה, הוא שמע זעקות לעזרה, רץ לכיוון הבית שעלה באש והבחין בשני רעולי פנים לבושים בגדים שחורים עומדים מעל האב והאם, בזמן שהם נשרפים מחוץ לביתם.[3] גם עלי ראקי טען כי ראה שני רעולי פנים.[4] שכן אחר טען כי היו דווקא ארבעה מפגעים, ושכנה אחרת טענה כי ראתה אחד מהם שובר את חלון הבית וזורק לתוכו צמיג בוער.[5]

הפצועים, שסבלו מכוויות קשות, פונו לבית חולים בשכם, וכעבור זמן קצר הועברו ביוזמתה של מדינת ישראל לבתי החולים תל השומר וסורוקה. כמה ימים לאחר הפיגוע, ב-8 באוגוסט, אבי המשפחה מת מפצעיו.[6] האם מתה מפצעיה כחודש לאחר מכן, ב-7 בספטמבר.[7] בנם בן הארבע, אחמד, עבר שיקום ממושך, וכשנה לאחר הפיגוע, ביולי 2016, שוחרר מבית החולים.[8]

תגובות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיגוע בדומא אירע מספר שעות לאחר אירוע הדקירות הקשה במצעד הגאווה בירושלים, וכמה ימים לאחר מכן נפטרה אחת מפצועי הדקירות. שני האירועים נקשרו יחד בתגובה הציבורית כפשעי שנאה.

נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, פרסם בצהרי יום הרצח פוסט בדף הפייסבוק שלו, שבו פנה בערבית אל אזרחי ישראל הערבים, ולאחר מכן בעברית אל אזרחי ישראל היהודים, במילים שקיבלו הד ציבורי נרחב: "יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי". הוא קרא לחשבון נפש במדינת ישראל ובחברה היהודית ולמאבק נחוש באלימות ובגזענות, ובמקביל פנה אל בני העם הפלסטיני בבקשה ש"לא להיכנע לרגשות הזעם והכעס... ולהיזהר מלהיגרר למעשים מזיקים ומיותרים".[9] דבריו של ריבלין צוטטו מאז שוב ושוב, בישראל ובעולם.[10]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הביע בבוקר הפיגוע זעזוע מהמקרה שאותו כינה "פיגוע טרור לכל דבר".[11] בעקבות מותו של סעד דוואבשה הביע נתניהו צער והוסיף: "השבוע בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני קיבלנו החלטות שיסייעו להילחם במחוללי טרור, לרבות שימוש במעצרים מנהליים וקידום הצעת חוק הטרור. לא נשלים עם טרור מכל צד שהוא".[12]

למחרת הפיגוע, ב-1 באוגוסט, ערכה תנועת "שלום עכשיו" עצרת מחאה בכיכר רבין בתל אביב, שבה נאמו ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, נאסר דוואבשה, דודו של התינוק שנרצח, יו"ר מרצ זהבה גלאון, ומזכ"ל "שלום עכשיו" יריב אופנהיימר.[13]

ביוזמת מפלגות האופוזיציה קיימה הכנסת ב-4 באוגוסט דיון פגרה, בעקבות הרצח במצעד הגאווה בירושלים וההצתה בדומא. בדיון תקפו חברי הכנסת ציפי לבני, סתיו שפיר, יאיר לפיד ואחמד טיבי את הממשלה ואת העומד בראשה, בנימין נתניהו. בשם הממשלה השיב השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שתקף חזרה את האופוזיציה.[14]

לגבי כמה מחבלים שביצעו פיגועים נטען בכתב האישום נגדם שהם נימקו זאת ברצון לנקום על הפיגוע בדומא,[15] בהם גם מבצעי פיגוע הירי במתחם שרונה.[16]

בחתונה יהודית שנערכה בירושלים בדצמבר 2015, בעת חקירת השב"כ של החשודים בביצוע הפיגוע, צולמו חוגגים רוקדים ומנופפים בסכינים וכלי נשק אחרים, ואחד מהם נראה דוקר שוב ושוב את תמונתו של הפעוט שנרצח, עלי דוואבשה.[17] סרטון המציג את המאורע נחשף בחדשות ערוץ 10 והתפרסם בהמשך בכלי תקשורת רבים בישראל, בעת גל המחאה על העינויים שהופעלו נגד הנחקרים בנוגע לפיגוע, ועורר סערה. באוקטובר 2016 הוגשו כתבי אישום כנגד 13 משתתפים בחתונה, בעבירות של הסתה, החזקת נשק והפרת צווי הרחקה.[18]

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הביטחון הישראלית חשדה כי ההצתה נעשתה על ידי התארגנות יהודית שמטרתה הפלת המדינה והקמת "שלטון יהודי".[19][20][21] בעקבות זאת החלה מערכת הביטחון להפעיל אמצעים נרחבים כלפי אנשים שלדעת השב"כ היו קשורים להתארגנות זאת ולמעשים שיוחסו לה, בהם הצתת כנסיית הדורמיציון. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אישר בעקבות האירוע הוצאת צו מעצר מנהלי לשלושה פעילי ימין קיצוני, מאיר אטינגר, אביתר סלונים ומרדכי מאייר.[22] מאייר שוחרר ב-3 בינואר 2016, לפני תום תקופת מעצרו המתוכנן, לאחר שחלק מחשדות השב"כ נגדו הופרכו בעקבות מידע חדש שהגיע לארגון.[23] עשרות פעילים נוספים קיבלו צווי הרחקה מאזורים ביהודה ושומרון.

בספטמבר 2015 פורסם כי שר הביטחון, משה יעלון, אמר בפורומים סגורים שמערכת הביטחון יודעת מי הקבוצה האחראית לפיגוע, אך נמנעת מהעמדה לדין כדי שלא לחשוף מקורות מודיעיניים. יעלון הוסיף כי הוא משוכנע שמבצעי הפיגוע הם יהודים.[24]

מצלמות אבטחה מדומא תיעדו רכב שהגיע במהלך הלילה לאזור הבית השרוף, ומאמצים של השב"כ הופנו למציאת האדם שסיפק את הרכב בתקווה שהלה יוביל אל המבצעים עצמם. במסגרת זו נעצרו חשודים ונחקרו בידי השב"כ, חלקם במשך 21 יום. בסופו של דבר הודיע השב"כ שהם אינם אשמים, ולפי כתב האישום הגיע בן אוליאל לדומא ברגל.[25]

בין סוף נובמבר 2015 ועד 3 בדצמבר 2015 הוחל בביצוע מעצרים, ופורסם שמספר חשודים יהודים נעצרו בקשר להצתה ולרצח. מהחשודים נמנעה זכות הפגישה עם עורך דין.[26] לפחות חלק מהחשודים עברו, כל אחד בנפרד, תרגיל בכלא עכו, שבו נכלאו עם שוטרים שהתחזו לאסירים שכביכול עברו עבירה חמורה, ודרשו מהחשוד שיודה בפניהם על עבירות שביצע, כמאזן אימה שיבטיח שהחשוד לא ילשין על האסירים. בתרגילים אלו הודו חלק מהחשודים בהצתות שונות, אך אף אחד מהחשודים לא הודה במעורבות בפיגוע בדומא. הקלטות המדובבים והעצורים בתרגיל כלא עכו נחשפו בתוכנית התחקירים "עובדה".[27][28]

משלושה מהחשודים, בהם שני קטינים, נמנעה זכות הפגישה עם עורכי דינם במשך שלושה שבועות, פרק הזמן המרבי שמאפשר החוק. נגד צעד זה הוגשו עתירות לבית המשפט המחוזי, אך העתירות נדחו, וערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון נדחו אף הם.[29]

בשלב זה הוחל בנוהל פצצה מתקתקת,[30] שימוש ראשון בנוהל זה בחקירת יהודים.[31] תחילה נעשה שימוש בלחץ פיזי כנגד הקטין, שבמהלך שלושה סבבי חקירה בנוהל זה הודה בביצוע הפיגוע בדומא, אך לאחר שהלחץ הפיזי הופסק חזר בו, והחוקרים לא האמינו להודאה שנתן בשל בעיות גרסה. בהמשך הודה הקטין בתכנון הפיגוע אך לא בהשתתפות בו. החקירות שברו את רוחו של הקטין והובילו אותו לניסיון התאבדות. במהלך אחד הדיונים בבית המשפט בכה הנער בפני השופט וביקש לסיים את חייו.

במשך 17 ימים שמר החשוד העיקרי, עמירם בן אוליאל, על זכות השתיקה. כשהופעלו נגדו הלחצים הפיזיים בלילה שבין 17 ל-18 בדצמבר הוא הודה במעשה, אך התעקש שעשה את המעשה לבדו. ביומיים הבאים נחקר פעמים אחדות ללא לחץ פיזי וחזר על הודאתו, ובלילה שבין 19 ל-20 לחודש נענה לדרישת השב"כ ושחזר את המעשה בכפר דומא.[32][33] לקראת תום 21 ימי איסור המפגש עם עורך דין הועבר בן אוליאל ל"חקירת צורך" נוספת שלא הניבה מידע נוסף.

לאחר שהותר להם להיפגש עם עורכי דינם, כפרו בן אוליאל והקטין בהאשמות נגדם וטענו שהודו במעשים רק בשל עינויים שעברו במהלך החקירה.[34][32]

שימוש באמצעים חריגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר לפני ביטול ההודאות שניגבו מבן אוליאל ומהקטין במהלך החקירות (ראו להלן), עוררו טענות על שימוש בעינויים מחאה ציבורית רחבה[35] ודרישה לבדיקת הטענות.[36] בתקשורת פורסמו ניסיון ההתאבדות של הקטין, הפצרתו בבכי בפני שופט להפסיק את החקירות, ובקשתו של הקטין להרוג אותו. במסגרת המאבק הציבורי התראיינו הוריו של הקטין במספר כלי תקשורת, תוך הצללת פניהם וטשטוש פרטיהם האישיים האסורים בפרסום. במקביל נפגשו ההורים עם שרת המשפטים איילת שקד וביקשו ממנה לפעול לטוהר החקירות.

שירות הביטחון הכללי, שעסק בחקירה, הודיע שהחקירה נועדה לחשוף התארגנות לפיגועים עתידיים, וכי היא מתנהלת על פי אמות המידה המקצועיות והמשפטיות המקובלות לסיכול התארגנויות כאלה.[37]

טענות שהאירוע לא נעשה בידי יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגנה הצביעה על סימנים המטילים לדעתם ספק בכך שמדובר באירוע שבוצע בידי יהודים, וקראו לחקור את האפשרות שההצתה נעשתה על ידי כחלק מריב חמולות. זאת על רקע דליקות נוספות שאירעו למשפחת דַוָואבְּשֶה, לפני האירוע ולאחריו.[38] אף על פי כן, בפסק הדין מצוין כי "באשר לאפשרות שהרקע להצתה הינו פלילי, הוברר כי הדבר נבחן על ידי השב"כ ונשלל".[32] לאורך השנים אירעו לפחות ארבעה מקרי דליקות נוספים בבתי בני חמולת דוואבשה בדומא, כולם ללא נפגעים. באוגוסט 2015, כחודש לאחר הפיגוע, קבעו שב"כ וצה"ל כי הדליקה נגרמה בעקבות קצר חשמלי.[39] במרץ 2016, העריכו שב"כ ומשטרת ישראל כיהממצאים בזירת האירוע "אינם מתיישבים עם מאפיינים של הצתה מכוונת על ידי יהודים".[40] ביולי 2016, הועבר לטיפול המשטרה הפלסטינית.[41] במאי 2018, טענה הרשות הפלסטינית כי השרפה הוצתה בידי מתנחלים[42][43][44] אך בחקירה ראשונית של משטרת ישראל עלה שמדובר בקצר חשמלי.[45]

באפריל 2020 פרסמה עמותת "חננו" ביקורת אודות הליכי קבלת ההחלטות בתיק דומא. לדבריהם, עדות ראייה מרכזית מהאירוע לא נבחנה, שב"כ הציג מצג שווא בפני פרקליט המדינה שי ניצן כדי לבסס את האישור להפעלת אמצעים מיוחדים, גורמי ביטחון קבעו טרם פתיחת החקירה שמדובר בטרור יהודי, וכי השחזור שערך בן אוליאל מלא סתירות פנימיות ונערך תוך הפרת נוהלי מערכת אכיפת החוק.[46]

הרב שמואל אליהו כתב כי נוסח הכתובת "יחי המלך המשיח" צריך להוביל לחשד שמדובר בחיסול חשבונות, ושהעצורים המנהליים נעצרו לשווא.[47]

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בינואר 2016 הוגשו כתבי אישום נגד בן אוליאל בעבירות של רצח ונגד הקטין בגין תכנון המעשה.[48] הם הואשמו, עם שני נאשמים נוספים, גם בסעיף של חברות בארגון טרור.[49] בכתב האישום נטען שהשניים תכננו את הפיגוע כנקמה על רצח מלאכי רוזנפלד בפיגוע ירי בידי חוליית חמאס בסמוך לצומת קידה, ליד דומא, ביוני 2015.[50] כמו כן טען השב"כ כי הנחקרים היו חלק מהתארגנות שנקראה "קבוצת המרד", התארגנות שעל פי הפרסומים החלה באוקטובר 2013, ושאפה לבצע פעולות אלימות נגד פלסטינים במטרה לגרום למלחמה בין יהודים ופלסטינים, וכתוצאה מכך להפיל את השלטון ולהמליך מלך על פי ההלכה.[51]

תומכי הנאשמים מול בית המשפט המחוזי מרכז בעת דיון במשפט, יוני 2018

בן אוליאל והקטין נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. פתיחת המשפט התעכבה בין השאר בגלל חילופים בייצוג המשפטי של בן אוליאל, לאחר שעורכי הדין יורם שפטל ויצחק בם התפטרו במחאה על כך שנאסר עליהם להיפגש עם בן אוליאל, ואף נמנעה מהם האפשרות לשוחח עמו באמצעות הטלפון.[52] מעבר להודאה ולשחזור, טענו בתביעה שכתבי האישום מסתמכים גם על פרטים מוכמנים שבן אוליאל ידע לתאר בהודאתו.[53]

משפט זוטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2016 נפתח משפט זוטא בשאלת קבילות ההודאות שנגבו מהנאשמים,[54] שהתנהל בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי מרכז.[55] טענת ההגנה הייתה שההודאות נגבו בלחץ עינויים, ושהשימוש בהם היה בלתי חוקי מאחר שהנסיבות מראות שהמטרה לא הייתה סיכול פיגועים נוספים.[55][56] בחודש יוני קיבל בית המשפט המחוזי מרכז חלק מטענות ההגנה ופסל הודאות שנגבו תחת שימוש ב'אמצעים המיוחדים' ואת ההודאות שנגבו מהקטין לאחר השימוש באמצעים אלו. בית המשפט אישר את קבילות ההודאות שנגבו מבן אוליאל לאחר השימוש באמצעים המיוחדים כולל שחזור שביצע, וכן ממצאים של "תרגיל מדובבים" שנעשה לקטין.[57]

בעקבות כך בוטלו כל הראיות כנגד הקטין שנגעו לאירוע בדומא והוא שוחרר, לאחר שנתיים וחצי של מעצר, למעצר בית באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נרחבים. בית המשפט העליון דחה את ערעור הפרקליטות בעניין וקבע ש"ההחלטה במשפט זוטא יוצרת כרסום של ממש בעוצמת הראיות", הן ביחס לאישום הנוגע לדומא והן ביחס לזה הנוגע לכנסיית הדורמיציון.[58]

ב-11 במרץ 2019, במשפט אחר שהתנהל במקביל, החליטה הפרקליטות לחזור מכתב האישום בעניינו של אחד הנחקרים האחרים בתרגיל כלא עכו, שהודה בעקבות התרגיל בהצתה בכנסיית הדורמיציון יחד עם אחר, לאחר שעוד קודם לכן ההודאות במהלך התרגיל ובעקבות התרגיל נפסלו על ידי השופטת, מיכל ברנט. בעקבות זאת, שני הנאשמים זוכו.[59]

במאי 2019 חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון עם הקטין, ובמסגרתו שונה סעיף האישום שייחס לו את תכנון הרצח בדומא, לסעיף המייחס לו קשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני. הצדדים הוציאו הודעות סותרות לתקשורת לגבי מהות ההודאה בכתב האישום המתוקן. הפרקליטות טענה שהסעיף המתוקן בו הודה הקטין מתייחס לתכנון ההצתה שהובילה למותם של בני משפחת דוואבשה בדומא.[60] עורך דינו של הקטין, לעומת זאת, טען: "מי שקורא את כתב האישום, רואה שהוא מנותק מהפרשה של דומא".[61] בנוסף כלל כתב האישום המתוקן בו הודה הקטין שלושה אירועי הצתה ומעשי תג מחיר ברכוש, שאינם קשורים לפיגוע בדומא. סעיף הצתת כנסיית הדורמציון נמחק מכתב האישום המתוקן.[62] הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי סעיף החברות בארגון טרור. ב-24 באוקטובר 2019 קבע בית המשפט המחוזי שהקטין היה חבר בארגון טרור בנימוק שההצתות שבהן הודה בוצעו עם אחרים בתבנית מאורגנת וממניע אידאולוגי גזעני. אולם בשל היותו קטין הוזמן תסקיר נוסף שייקבע האם להרשיעו בסעיף זה.[63][64]

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום משפט הזוטא, בו קיבל בית המשפט את קבילות ההודאות והשחזור שערך בן אוליאל, נערך המשפט הפלילי העיקרי, בו נבחן משקלם של ההודאות והשחזור. בן אוליאל נמנע מלהעיד במשפטו, ונימק זאת בתחושת העוול שנעשה לו במשפט הזוטא, שבו בית המשפט קיבל את קבילות הודאותיו, למרות שלדבריו הן נבעו מהעינויים שקדמו להן.[32] במאי 2020 הרשיע בית המשפט המחוזי בלוד את בן אוליאל ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה ובשתי עבירות של ניסיון רצח, בשתי עבירות הצתה ובקשירת קשר לפשע ממניע גזעני. השופטים הגדירו זאת "מעשה טרור",[65] אך זיכו אותו מאשמת חברות בארגון טרור.[66][32]

לאחר הרשעת בן אוליאל התראיין הילד אחמד דוואבשה מספר פעמים בתקשורת הערבית, והציג גרסה אחרת של הממצאים העובדתיים שעל בסיסם נקבעה ההרשעה.[67] בעקבות זאת בחן מחדש בית המשפט ביולי 2020, באופן חריג ביותר לאחר הרשעה, את טיב הראיות, זימן את הילד לשמיעת עדותו ודחה את פרסום גזר הדין למועד בלתי ידוע. לאור בקשת בני משפחת דוואבשה, ניאות בית המשפט לא לזמן את הילד, ועדותו נבחנה שלא בפניו.[68] בספטמבר 2020 דחה בית המשפט את טענותיו של בן אוליאל, וקבע כי לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך גרסתו של הילד.[69]

בספטמבר 2020 גזר בית המשפט את דינו של בן אוליאל לשלושה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר, וכן נפסק שעליו לשלם פיצויים בסך 994 אלף ש"ח לבני משפחת דוואבשה.[70] השופטים הבהירו כי מלבד מעשי הרצח, פציעת הילד אחמד דוואבשה והצתת המבנה, נשקלו בגזר הדין גם הפגיעה בביטחונה של מדינת ישראל, המניע הגזעני של הרוצח, עברו הפלילי והעובדה שלא הביע אחריות וחרטה על מעשיו.[71] הקטין שהשתתף בתכנון ההצתה נדון לשלוש וחצי שנות מעצר (שאת מרביתן ריצה מאז שנעצר ועד למתן גזר דינו).[72]

ביקורת על הכרעת הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרסום גזר הדין, שורת רבנים – בהם חיים דרוקמן, צבי טאו, רונן לוביץ, שלמה אבינר, שאול דוד בוצ'קו, מאיר מאזוז, אליקים לבנון ושמואל אליהו – פרסמה גילוי דעת שבו נטען כי הרשעת בן אוליאל על בסיס ההודאה שמסר היא "מעשה פסול, הן על פי הדין העברי, הן על פי החוק במדינת ישראל ולמעשה בכל מדינות העולם".[73] עם זאת לאחר הפרסום התנער ממנו הרב לוביץ, והבהיר כי קודם הכרעת הדין חתם על קריאה עקרונית נגד הרשעה על סמך הודאה שנגבתה בעינויים, אותם לדבריו הכיר מקרוב, אולם הבהיר כי אינו מערער על הכרעת בית המשפט.[74] בתגובה לעצומה כתב הרב יעקב מדן כי פסק הדין משכנע ואינו מבוסס רק על הודאת הנאשם, יש נגד הנאשם ראיות בעלות משקל וזיכויו מוטל בספק, ומאבק לטיהור שמו עלול להוביל לביצוע מעשים דומים על ידי יהודים ולזיכוי מחבלים ערבים בעתיד.[75]

המשפטן פרופ' אלון הראל התבטא כי ההרשעה "מעוררת בעיות קשות... יש כאן שתי סוגיות קשות. האחת היא האם ההודאה אמינה דייה כדי לבסס הרשעה, והשנייה היא האם אין מקום לפסול הודאות שניתנו בעקבות עינויים כדי להקטין את התמריץ לשל המשטרה לבצע עינויים". בהתייחס לעתירת בן אוליאל על פסק הדין כתב: "על בית המשפט העליון להבהיר כי הודאה שניתנה בעקבות עינויים צריכה להפסל מינה וביה".[76]

לאחר מתן גזר הדין ערכה עמותת חננו קמפיין מימון המונים, במהלכו גויסו תוך שלושה ימים כ-1.4 מיליון ש"ח למימון עתירת בן אוליאל לבית המשפט העליון.[77]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, הפיגוע בדומא: בן אוליאל הורשע ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 במאי 2020
  2. ^ אמיר בוחבוט ואבי יששכרוף‏, טרור יהודי: פעוט פלסטיני נשרף למוות בהצתת בית ליד שכם, באתר וואלה! NEWS‏, 31 ביולי 2015
    אליעור לוי ויואב זיתון, חשד לפיגוע יהודי בשומרון: בית הוצת ותינוק פלסטיני נשרף למוות, רוססו כתובות "נקמה", באתר ynet, 31 ביולי 2015
  3. ^ עמירה הסקרוב משפחה שהיה עד לפיגוע בדומא: שני רעולי פנים עמדו ליד ההורים בעודם נשרפים, באתר הארץ, 31 ביולי 2015
  4. ^ Jewish Arsonists Suspected in West Bank Attack That Killed Palestinian Toddler, New York Times, July 31, 2015
  5. ^ שבתי בנדט‏, עדות מרגעי האימה: "ראינו את ההורים בוערים - ולידם רעולי פנים", באתר וואלה! NEWS‏, 31 ביולי 2015
  6. ^ אילנה קוריאל ורותם אליזרע, נרצח שני בפיגוע היהודי: מת האב סעד דוואבשה, באתר ynet, 8 באוגוסט 2015
  7. ^ רותם אליזרע, נרצחת שלישית בפיגוע בכפר דומא: האם מתה מפצעיה, באתר ynet, 7 בספטמבר 2015
  8. ^ דליה מזורי, שנה לפיגוע: אחמד דוואבשה שוחרר מבית החולים, באתר nrg‏, 22 ביולי 2016
  9. ^ פוסט בדף הפייסבוק של נשיא המדינה ראובן ריבלין, 31 ביולי 2015
  10. ^ שבתי בנדט‏, מתקפה נגד ריבלין בשל גינוי רצח הפעוט: "נשיא של ערבים", באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוגוסט 2015
  11. ^ דברי ראש הממשלה בעקבות רציחתו של עלי דוואבשה, באתר של משרד ראש הממשלה, 31 ביולי 2015
    אריק בנדר, דנה סומברג, ‏נתניהו: "אני מזועזע מהמעשה הנפשע והנורא הזה - מדובר בפיגוע טרור לכל דבר", באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2015
  12. ^ דברי ראש הממשלה נתניהו בעקבות מותו של סעד דוואבשה, באתר של משרד ראש הממשלה, 8 באוגוסט 2015
  13. ^ שחר חי, דוד התינוק שנרצח נאם בכיכר רבין: "מה עשה למתנחלים? מי הבא בתור?", באתר ynet, 1 באוגוסט 2015
  14. ^ לבני: נתניהו שותק מול ההסתה, "חדשות 2", 4 באוגוסט 2015
    זאב קם, "סמוטריץ', שום גינוי לרצח לא ינקה את החרפה", באתר nrg‏, 4 באוגוסט 2015
  15. ^ רועי ינובסקי, הותר לפרסום: אישום נגד 9 מבצעי פיגוע הבקת"ב בבית חנינא, באתר ynet, 23 באוגוסט 2015; איתי בלומנטל, הציתו תחנת דלק עקב רצח משפחת דוואבשה, באתר ynet, 29 בספטמבר 2015
  16. ^ גלי גינת‏, המחבלים משרונה תכננו פיגוע המוני ברכבת: "רצו ללכוד נוסעים", באתר וואלה! NEWS‏, 4 ביולי 2016
  17. ^ אלישע בן קימון, קובי נחשוני, יואב זיתון ואיתמר אייכנר, חתונת השנאה: חוגגים ודוקרים תמונה של הפעוט דוואבשה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2015
  18. ^ ת"פ (י-ם) 31377-10-16 מדינת ישראל נ' יקיר אשבל ואחרים
  19. ^ יואב זיתון, המרד והמלך: האידיאולוגיה של הטרור היהודי, באתר ynet, 3 בינואר 2016
  20. ^ חיים לוינסוןהצתת הבית בדומא לא הפתיעה איש במערכת הביטחון, באתר הארץ, 31 ביולי 2015
  21. ^ ההצתה בדומא: "רוצים להצית בית על יושביו", באתר nrg‏, 3 בינואר 2016
  22. ^ החרפת המאבק בטרור היהודי: צו מעצר מנהלי למשך חצי שנה, באתר גלי צה"ל, 4 באוגוסט 2015
    עופר חדד וגיא פלג, פרסום ראשון: היועמ"ש אישר צו מעצר מנהלי ל-3 פעילי ימין קיצוני, "חדשות 2", 4 באוגוסט 2015
  23. ^ שבתי בנדט‏, פעיל הימין ששוחרר ממעצר מנהלי: "בית המשפט אכל את השקרים של שב"כ", באתר וואלה! NEWS‏, 5 בינואר 2016
  24. ^ יהונתן ליסיעלון: אנו יודעים מי אחראי לפיגוע בדומא אך לא רוצים לחשוף מקורות בבית המשפט, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2015
    נועם אמיר, ‏יעלון: "משוכנעים שאת הפיגוע בדומא ביצעו יהודים", באתר מעריב אונליין, 10 בספטמבר 2015
  25. ^ ניצן קידר, נסגר התיק נגד נתנאל פורקוביץ', באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2016
  26. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון ורותם אליזרע, הותר לפרסום: נעצרו יהודים בחשד לרצח משפחת דוואבשה, באתר ynet, 3 בדצמבר 2015
  27. ^ מערכת עובדהבלעדי: הקולות מ"תרגיל המדובבים" בעכו, mako, ‏27/12/18
  28. ^ כרמל דנגור, "הייתי מודה ברצח רבין": בלעדי - כך הקימה המשטרה כלא מדומה כדי להוציא הודאה מקטין - כאן חדשות, באתר יוטיוב, 17 בספטמבר 2020.
  29. ^ בש"פ 8431/15 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב-9 בדצמבר 2015
    בש"פ 8529/15 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב-14 בדצמבר 2015
  30. ^ בש"פ 6227/16 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב-29 בדצמבר 2016
  31. ^ טובה צימוקי ויואב זיתון, חשודים יהודים בטרור נחקרו כ"פצצה מתקתקת", באתר ynet, 24 בדצמבר 2015
  32. ^ 1 2 3 4 5 תפ"ח (מרכז) 932-01-16 מדינת ישראל נ' עמירם בן אוליאל, ניתן ב-18 במאי 2020, באתר "נבו"
  33. ^ חיים לוינסוןההודאה תחת עינויים, המכונית ומספר המבצעים: השאלות והבעיות בתיק דומא, באתר הארץ, 4 בינואר 2016
  34. ^ מערכת, בן גביר: השב"כ פתח תיבת פנדורה, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2016;
    חיים לוינסוןההודאה תחת עינויים, המכונית ומספר המבצעים: השאלות והבעיות בתיק דומא, באתר הארץ, 4 בינואר 2016
  35. ^ אלירן אהרון, הפגנה בירושלים: להפסיק ההתעללות בעצורים, באתר ערוץ 7, 19 בדצמבר 2015
  36. ^ אמרי סדן, שקד לנתניהו: לבדוק הטענות לאלימות בחקירת דומא, באתר nrg‏, 21 בדצמבר 2015
    פוסט בדף פייסבוק של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
    עדו בן פורת, אחד העצורים בשב"כ ניסה להתאבד, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2015
  37. ^ חיים לוינסוןשב"כ על הטענות לעינויים: ננקטו אמצעים המתאימים לסיכול מעשי רצח, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015
    עוזי ברוך, השב"כ מגיב: טענות שקריות ומשוללות יסוד, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2015
  38. ^ עדו בן פורת, ח"כ חזן: לחקור את המניע לשרפה בדומא, באתר ערוץ 7, 24 באוגוסט 2015
    ערוץ 20, מי מונע חקירת השרפה בדומא?, באתר ערוץ 7, 25 באוגוסט 2015
    יאיר שפירא, מחפשים את המציתים מתחת לפנס, באתר ערוץ 7, 27 באוגוסט 2015
    שרה ב"ק, ‏הכל בוער: השאלות הקשות שצריך לשאול על ההצתה בכפר דומא, באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2015; ערבי תושב דומא: לא יהודים ביצעו את ההצתה בכפר
  39. ^ שבתי בנדט, כוחות הביטחון קבעו: השריפה הנוספת בכפר דומא - לא פשע לאומני, וואלה!, ‏27 באוגוסט 2015
  40. ^ גילי כהן, עמירה הס, ג'קי חורי, ביתו של עד לרצח משפחת דוואבשה נשרף; הערכה: הרקע אינו לאומני, באתר הארץ, 20 במרץ 2016
  41. ^ ג'קי חורי, בית עלה באש בעיירה דומא; תושבים: מדובר בהצתה על רקע לאומני, המשטרה: כיוון החקירה פלילי, באתר הארץ, 20 ביולי 2016
  42. ^ עדו בן פורת, הוצת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2018
  43. ^ State of Palestine: Arson attack targets Dawabsheh family house, יוטיוב, 11 במאי 2018
  44. ^ Qais Abu Samra, Palestinian family survives second settler arson attack, May 11, 2018, Anadolu Post
  45. ^ יוסף ארנפלד, שביל האש, באתר ערוץ 7, מתוך העיתון בשבע, ג' בסיון תשע"ח 17 במאי 2018
  46. ^ סדרת סרטונים - חושפים את עלילת דומא, הקול היהודי
  47. ^ שמואל אליהו, הרב אליהו: דרך הטרור היא לא דרכנו, באתר ynet, 30 באוגוסט 2015
  48. ^ פרשת דומא: עמירם בן אוליאל מואשם ברצח משפחת דוואבשה, באתר הארץ, 3 בינואר 2016
  49. ^ כתבי האישום בפרשת רצח דוואבשה – חשפו רשת טרור מסוכנת מאוד, באתר מגפון
  50. ^ כתבי האישום בפרשת רצח דוואבשה – חשפו רשת טרור מסוכנת מאוד, באתר מגפון
    כך בוצע הרצח בפרשת כפר דומא: נקמה על רצח מלאכי רוזנפלד הי"ד, באתר "חרדים 10"
  51. ^ אור הלר, רועי שרון, המרד: כך התכוונו פעילי הטרור היהודי "להפיל את המדינה ואת השלטון", באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 3 בינואר 2016
    השיטה של פעילי "המרד" היהודי: פיגועים שיתסיסו את הפלסטינים, באתר "וואלה!"
    המרד והמלך: האידאולוגיה של הטרור היהודי, באתר ynet
  52. ^ הפרקליטים בתיק דומא התפטרו, פתיחת המשפט נדחתה, באתר NRG, ‏17 בספטמבר 2016
  53. ^ אביעד גליקמן ורועי שרון, מבצע הפיגוע נגד משפחת דוואבשה משחזר: "התבאסתי קצת שהתינוק מת", באתר של "רשת 13", 12 בינואר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  54. ^ בש"פ 9940/16 מדינת ישראל נ' פלוני, ניתן ב-29 בדצמבר 2016
  55. ^ 1 2 אבישי גרינצייגהרצח בכפר דומא: "השימוש בעינויים היה פסול מיסודו", באתר ערוץ 7, מתוך עיתון בשבע, 22 במרץ 2018
  56. ^ ריאיון עם אביו של החשוד מס' 2, ערוץ 7
  57. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, תיק הרצח בדומא: הודאות הנאשמים שנגבו תחת עינויים נפסלו, באתר וואלה! NEWS‏, 19 ביוני 2018
    תפח (מרכז) 932-01-16 מדינת ישראל נגד עמירם בן אוליאל ופלוני, ניתן ב-19 ביוני 2018, באתר "נבו"
  58. ^ שלמה פיוטרקובסקי, הקטין הנאשם בפרשת דומא - למעצר בית, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2018
  59. ^ נטעאל בנדל, בגין כשל חקירתי: נפל תיק הצתת כנסיית הדור מציון, www.makorrishon.co.il
  60. ^ קטין שהיה מעורב בתכנון הפיגוע בדומא הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני, פרקליטות המדינה, 13 במאי 2019
  61. ^ אבישי גרינצייג, הקטין שעונה על ידי השב"כ לא יורשע בפרשת דומא ובהצתת כנסיית הדורמציון, מעריב, 12 במאי 2019
  62. ^ הסדר טיעון עם הנער בפרשת דומא, ערוץ 7, ‏12 במאי 2019
  63. ^ גלעד מורג, ביהמ"ש: הנער מפרשת דומא חבר בארגון טרור, באתר ynet, 24 באוקטובר 2019
  64. ^ הגר שיזף, המחוזי קבע כי הקטין הנאשם בתיק רצח משפחת דוואבשה חבר בארגון טרור, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2019
  65. ^ מאיה הורודניצאנו‏, הפיגוע בדומא: בן אוליאל הורשע ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 במאי 2020
  66. ^ רועי רובינשטיין, אלישע בן קימון וגלעד מורג, בן אוליאל הורשע ברצח 3 בני משפחת דוואבשה, באתר ynet, 18 במאי 2020
  67. ^ ישי פורת, הראיה החדשה במשפט דומא: גרסת אחמד דוואבשה שהיה בן 5 בפיגוע, חדשות 13, ‏7 בספטמבר 2020
  68. ^ מתן וסרמן, ‏בעקבות מידע חדש שהציג סנגורו: נדחה גזר הדין של המורשע ברצח בדומא, באתר מעריב אונליין, 16 ביולי 2020
  69. ^ ביהמ"ש לא ביטל את הרשעת עמירם בן אוליאל, ערוץ 7, ‏7 בספטמבר 20
  70. ^ ניר יגנה ומאיה הורודניצאנו‏, הפיגוע בדומא: שלושה מאסרי עולם נגזרו על רוצח בני משפחת דוואבשה, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בספטמבר 2020
  71. ^ תפ"ח 932-01-16 מדינת ישראל נ' בן אוליאל(עציר), ניתן ב-14 בספטמבר 2020.
  72. ^ גלעד מורג, ישתחרר בקרוב: שלוש שנות מאסר וחצי לקטין מפרשת דומא, באתר ynet, 16 בספטמבר 2020
  73. ^ רבנים: לסייע למשפט צדק לבן אוליאל, ערוץ 7, ‏4 בספטמבר 2020
  74. ^ פוסט של הרב רונן לוביץ ברשת החברתית פייסבוק, 15 בספטמבר 2020.
  75. ^ יעקב מדן, עצומת הרבנים בעד עמרם בן אוליאל מסוכנת, 12/07/2020
  76. ^ פוסט של אלון הראל ברשת החברתית פייסבוק, 15 בספטמבר 2020.
  77. ^ נותנים תקוה לעמירם - שמים סוף לעלילה, באתר "חננו".