שארל לנרזאק
 | |
| שארל לנרזאק | |
| לידה |
31 ביולי 1852 גוואדלופ |
|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 1925 (בגיל 72) ניי-סיר-סן, צרפת  |
| מקום קבורה |
|
| מדינה |
צרפת |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 צרפת |
| תקופת הפעילות | 1869–1914 (כ־45 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הקורפוס ה-11 מפקד הארמייה החמישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
 לגיון הכבוד (צלב גדול) | |
  | |
שארל לנרזאק (בצרפתית: Charles Lanrezac; 31 ביולי 1852 – 18 בינואר 1925) היה גנרל צרפתי. פיקד על הארמייה החמישית בעת המערכה על הגבולות בפרוץ מלחמת העולם הראשונה והודח ערב הקרב על המארן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לנרזאק נולד ב-31 ביולי 1852 גוואדלופ. הוא נכנס לאקדמיה הצבאית סן-סיר ב-1869, אולם עם פרוץ מלחמת צרפת–פרוסיה שנה לאחר מכן כבר נשלח לחזית בדרגת לוטננט. לאחר המלחמה שהה בשווייץ, שב לצרפת וסיים את האקול מיליטר ב-1879. לאחר מכן שירת בתוניסיה, ב-1902 קיבל דרגת קולונל והועלה לדרגת בריגדיר גנרל ב-1906, כשקיבל לפיקודו את בריגדת הרגלים ה-43. לאחר מכן קיבל משרה כמרצה באקול מיליטר, הועלה לדרגת גנרל-דיוויזיה ב-1911 ופיקד על הקורפוס ה-11. ב-1914 ירש את ז'וזף גליאני כחבר מועצת המלחמה העליונה וקיבל מינוי חירום של מפקד הארמייה החמישית.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקיד הארמייה, לפי מימוש תוכנית 17 (התוכנית האסטרטגית של המטכ"ל הצרפתי), היה להחזיק את האגף השמאלי (מערבי) ביותר של הקו הצרפתי מול גבול בלגיה, כאשר סמוך לו הוצב חיל המשלוח הבריטי. כך נפלה בחלקו המשימה הקשה ביותר עם פרוץ המלחמה, התמודדות חזיתית עם שלוש ארמיות של צבא האימפריה הגרמנית שחדרו דרך בלגיה בגזרתו. זאת תוך יחסים אישיים מעורערים הן עם מפקדו, ז'וזף ז'ופר והן עם עמיתו הבריטי ג'ון פרנץ'.
לנרזאק, בניגוד לז'ופר ולבריטים, חשש כבר מראשית אוגוסט מפני חדירה מאסיבית של כוחות גרמניים דרך בלגיה ב"תנועת מגל" לכיוון צפון-מערב צרפת. עם זאת, ז'ופר היה שבוי בתפיסה לפיה כל כוח גרמני עודף למערב פירושו הקלת הלחץ בארדנים ובאלזס-לורן, לשם כוונה עיקר המתקפה הצרפתית בשבועיים הראשונים של אוגוסט 1914. בעוד לנרזאק הזהיר מפני שטף כוחות גרמניים ביקש ז'ופר, שלא חשש מפני פלישה בגזרת הארמייה החמישית, לשמור אותה לחיפוי על אגף הכוח התוקף בארדנים (לנרזאק סירב לתגבר את הארמייה הרביעית של פרנן דה לנגל דה קרי בחלק מכוחותיו, אך נאלץ להסכים לכך בסופו של דבר) ולאחר מכן לשם חבירה לנאמור.
ערך מורחב – קרב שרלרואה
ב-20 באוגוסט, לאחר היסוס, החלה הארמייה בפיקודו בפריסתה בחזית של כ-40 ק"מ לאורך נהר הסמבר, כאשר מרכזה בעיר הבלגית שרלרואה ושוליה המזרחיים באזור המבצר הבלגי בנאמור. הארמייה של לנרזאק, שהייתה כעת בכוח מוקטן של 15 אוגדות, עקב העברת חיילים ממנה לחבל לורן, עמדה מול 38 האוגדות של הארמייה הגרמנית השנייה בפיקודו של קרל פון בילוב ושל הארמייה השלישית בפיקודו של מקס פון האוזן אשר נעו בכיוון דרום-מזרח. ב-21 באוגוסט הקימה הארמייה הגרמנית השנייה ראש גשר מעבר לסמבר והחלה לתקוף את הצרפתים. הלוחמה נמשכה שלושה ימים, תוך עדיפות גרמנית הן בחיילים רגלים והן בארטילריה. עם נפילת נאמור ב-24 באוגוסט ותוך חשש כבד שקווי הנסיגה שלו ינותקו, הורה לנרזאק על נסיגה (וזאת בניגוד לדוקטרינה הצרפתית אותה הורה בעצמו באקול מיליטר שדגלה ב"התקפה התקפה התקפה"). סביר שנסיגתו של לנזראק הצילה את צרפת מפני "סדאן שנייה" ואובדן היכולת הצרפתית להגן על עצמה ובלמה את תנופת תוכנית שליפן הגרמנית, אך בזמן-אמת היא זיכתה את לנרזאק בביקורת מאת ז'ופר. נסיגתו אף הכריחה את הקורפוס הראשון של חיל המשלוח הבריטי בפיקודו של הוראס סמית'-דוריאן לנתק מגע בקרב מונס ולסגת, פן ייחשף אגפו.
ב-26 באוגוסט הצליח קצין הקישור הבריטי לכוחות הצרפתים, הגנרל הנרי וילסון, ליצור פגישה משולשת בין ז'ופר, לנרזאק ופרנץ'. לנרזאק מתח ביקורת קשה הן על התנהלות הפיקוד הצרפתי קצר-הראות, שהתעלם מאזהרותיו על "תנועת המגל" הגרמנית המתגשמת לנגד עיניהם והן על שיתוף הפעולה הלא-קיים של הבריטים. פרנץ', מצידו, התלונן על נסיגתו של לנרזאק מבלי ליידע את הבריטים. במגעיו עם הבריטים לא גיבה ז'ופר את הגנרל שלו. שניהם (ז'ופר ופרנץ') ראו את לנרזאק כמשדר מורל ירוד, תבוסתנות ופחדנות.
בערבו של ה-26 באוגוסט נודע במפקדה הצרפתית על נסיגה בריטית לאחר קרב לה קאטו. בשחר ה-27 באוגוסט הורה ז'ופר ללנרזאק להתקיף מיד כשיוכל להפעיל את ארטילריית תותחי ה-75 מ"מ שלו. לנרזאק בילה את כל היום בניסיונות להימנע מהתקפה, לאור נסיגתם הנמשכת של הבריטים. בבוקרו של ה-29 באוגוסט, לאחר שתי יממות של דין ודברים ולאחר שקיבל פקודה חתומה בכתב מז'ופר, התקיף לנרזאק בקרב סן קנטן, כאשר ז'ופר נוכח במפקדתו על מנת לפקח על תנועותיו. ז'ופר הופתע מקור רוחו של לנרזאק ותפקודו בניהול הקרב משהחל, בניגוד לתדמיתו, ועזב את מפקדתו של לנרזאק מעודד. אף על פי שהמתקפה של הארמייה של לנרזאק נחלה כישלון, הציל מפקד הקורפוס הראשון, הכפוף לו, גנרל לואי פראנשה ד'אספרה את המצב בהתקפה שהסיגה את הגרמנים בסופו של יום. אף על פי שהצליח לעצור את התקפתו של פון-בילוב, נותר לנרזאק במצב פגיע במבלט ונסוג, בהסכמת המטה, לקו עם שאר הכוחות הצרפתיים.
לקראת הקרב על המארן, שנתפס כסיכוי האחרון להציל את פריז, ביקש ז'ופר לעבוד רק עם גנרלים צייתנים, אופטימיים ובעלי רוח התקפית, שיוכלו להשרות על פיקודיהם מורל גבוה ורוח של הצלחה. לפיכך, ב-3 בספטמבר פיטר ז'ופר את לנרזאק והעביר את הפיקוד על הארמייה החמישית ללואי פראנשה ד'אספרה.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לנרזאק נותר בפרישה עד תום המלחמה. ביולי 1917 הוכרה תרומתו להצלת המולדת והוענק לו תואר אביר לגיון הכבוד, ב-1924 הועלה למדרגת אביר צלב-גדול של המסדר.
ב-1921 פרסם את ספרו Le Plan de campagne française et le premier mois de la guerre, 2 août-3 septembre 1914 ("תוכנית הקמפיין הצרפתי בחודשים הראשונים של המלחמה: 2 באוגוסט - 3 בספטמבר").
במותו, בשנת 1925, נקבר לבקשתו ללא טקס צבאי רשמי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברברה טוכמן, אוגוסט 1914, הוצאת דביר, 1999
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מי ומי במלחמת העולם הראשונה
- שארל לנרזאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)