קרב סדאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב סדאן
מלחמה: מלחמת פרוסיה צרפת
תאריך התחלה: 1 בספטמבר 1870
תאריך סיום: 1 בספטמבר 1870
מקום: סדאן, צרפת
49°42′00″N 4°56′40″E / 49.7°N 4.9444444444444°E / 49.7; 4.9444444444444 קואורדינטות: 49°42′00″N 4°56′40″E / 49.7°N 4.9444444444444°E / 49.7; 4.9444444444444 
תוצאה: ניצחון פרוסי מוחץ. סוף הקיסרות השנייה בצרפת.
הצדדים הלוחמים

צרפתצרפתצרפת

פרוסיהפרוסיהפרוסיה
בוואריהבוואריהבוואריה

מפקדים
כוחות

ארמיית שאלון (120,000 חיילים)

הארמייה השלישית וכוחות נוספים (200,000 חיילים)

אבידות

17,000 הרוגים ופצועים
103,000 שבויים

2,300 הרוגים, 5,980 פצועים
700 שבויים ונעדרים

Karte zur Schlacht bei Sedan (01.09.1870).jpg
מפת הקרב
נפוליאון השלישי לאחר נפילתו בשבי, עם ביסמרק

קרב סדאן (לעתים: "קרב סדאן הראשון", על מנת להבדילו מקרב סדאן (1940) במלחמת העולם השנייה) היה קרב מכריע במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה. הקרב התחולל ב-1 בספטמבר 1870 ליד העיר הצרפתית סדאן (סמוך לגבול בלגיה על גדת הנהר מז) ובסופו הובס הצבא הצרפתי על ידי הצבא הפרוסי וקיסר צרפת נפוליאון השלישי נלקח בשבי יחד עם כ-100,000 חיילים צרפתים. קרב זה מסמל את סופה של הקיסרות השנייה. בעוד שבצרפת מסמלת המילה "סדאן" תבוסה וההשפלה, באימפריה הגרמנית נחוג "יום סדאן" (Sedantag) כיום ניצחון והחג הלאומי של איחוד גרמניה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מלחמת צרפת-פרוסיה, קרב גרבלוט

לאחר שורת קרבות בהם נסוג הצבא הצרפתי מפני הצבא הפרוסי העדיף, הגיעה ב-19 באוגוסט 1870 ארמיית הריין בראשות המרשל פרנסואה אשיל בזן (François Achille Bazaine) לעיר מץ, ונכלאה בעיר עליה צרו 150,000 חיילים פרוסים. בתגובה יצאו המרשל פטריס דה מק-מהון (Patrice de Mac-Mahon, Duke of Magenta) ונפוליאון השלישי עצמו בראש ארמיית שאלון (Châlons) על מנת להסיר את המצור. על מנת שלא להתקל בכוחות פרוסיים טרם הזמן, הובלה הארמייה באיגוף משמאל, לאורך גבול בלגיה במזג אויר גרוע ובתנאי דרך ירודים. התנועה פתחה פער והותירה את הארמייה חשופה משני אגפיה.

ראש המטה הכללי הפרוסי, הלמוט פון מולטקה הזקן ניצל עובדה זו על מנת לתפוס את הכוח הצרפתי בתנועת מלקחיים. בהותירו את הארמיות הראשונה והשנייה במץ נטל מולטקה את הארמייה השלישית וארמיית המז ולכד את הצרפתים ליד העיירה בומון-אן-ארגון (Beaumont-en-Argonne) ב-30 באוגוסט. לאחר התקלות בה נהרגו 5,000 חיילים צרפתים, הסיג המרשל מק-מהון את צבאו לסדאן על מנת שיוכל לנוח, להתחזק, להתחמש ולהצטייד במבצר שבמקום המוגן על ידי גבעות ובערוץ הנהר מז. לאחר התאוששות קצרה יצא הגיס הראשון לסייר את הקווים הפרוסיים אך נלכד מיד על ידי כוח פרוסי עדיף, מנותק מעורפו ובעל חוסר בתחמושת.

מולטקה חילק את צבאו לשלושה חלקים: אחד לשם עיכוב הגיס הראשון במקומו, השני על מנת לרדוף אחר הכוח העיקרי במקרה שייסוג והשלישי (הקטן יותר) על מנת לחסום כל אפשרות נסיגה. הכוח הצרפתי כותר ומולטקה הכריז: "הכנסנו אותם למלכודת העכברים!"[1].

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמיית שאלון, בעמדות מגננה בסדאן.

פרוסיה, סקסוניה ובוואריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה השלישית בראשות פרידריך, נסיך הכתר של פרוסיה.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוליאון השלישי, שחשש מכיתור, הורה למק-מהון לחתור לפרוץ אותו ממזרח, דרך הכפר לה מונסל (La Moncelle; ממזרח לעיר).

בשעה 04:00 בבוקר ה-1 בספטמבר חצו כוחות בווארים בפיקודו של הגנרל לודוויג פון דר טן (Ludwig von der Tann) את המז ליד הכפר באזיי (Bazeilles; מדרום לסדאן) והביסו בקרבות רחוב את כח הנחתים (Infanterie de Marine) הצרפתי שהגן על הגיזרה. הקורפוס הסקסוני ה-12 פרץ במקביל דרך הכפר לה מונסל בפיקודו של גאורג, נסיך סקסוניה. ב-06:00 בבוקר, כאשר ערפילי הבוקר החלו להתפוגג החלה הרעשה ארטילרית מתותחי הסקסונים על פאתי סדאן המזרחיים. ארטילריה רחוקת-טווח הונחתה על העיר מעבר למז בהמשך אותו בוקר. כוח פרוסי תחת פיקודו של פרידריך, נסיך הכתר של פרוסיה חצה את המז בשעה 07:30 וכיתר את העיר סדאן עצמה.

המתקפה המשולבת מדרום וממזרח וההרעשה הארטילרית הקשה זרעו פאניקה ובלבול בשורות הצרפתים. לכך הצטרפה גם פציעתו של מק-מהון בשלבים הראשונים של הקרב. מחליפו, גנרל אוגוסט-אלכסנדר דוקרו (General Auguste-Alexandre Ducrot) הבין את המתרחש והורה על נסיגה צפון-מערבה. הוא ידוע באמרתו על המצב אליו נקלע: Nous sommes dans un pot de chambre, et nous y serons emmerdés ("אנחנו נמצאים בסיר לילה ועומדים לחרבן עלינו")[3]. מולטקה, שצפה את המהלך הניע שני גייסות פרוסיים צפון-מערבה לסנט מנג'ס (St. Menges) על מנת לבלום את נתיב הנסיגה. מיד לאחר שניתנה פקודת הנסיגה נטל גנרל אחר עמנואל-פליקס דה וימפפן (Emmanuel Félix de Wimpffen) את הפיקוד, שינה את הפקודה והורה על עמידה והתנגדות. אולם, ההתקדמות האמיצה של הכוחות הצרפתים בהנהגתו של וימפפן לכיוון לה מונסל נבלמה ונהדפה על ידי כוחות פרוסיים רעננים שנעו בחיפוי אש ארטילרית עזה. בשעה שהפרוסים מתקיפים מצפון-מזרח וממזרח והבווארים מדרום-מזרח, תחת אש ארטילרית עזה וכשדרך הנסיגה מצפון-מערב חסומה, נכנעו לבסוף הצרפתים לפני השעה 12:00 בצהריים. עם זאת, הגנרל ז'אן-אוגוסט מרגריט (Jean Auguste Margueritte) הורה על התקפת-פרשים אחרונה ונואשת לכיוון צפון-מערב, שהתנפצה אל מול תותחי הפרוסים ובה נפצע מרגריט פצעי-מוות וכוחותיו של דה וימפפן בדרום עוד המשיכו להלחם בחירוף-נפש עד אחר הצהריים, אז פקד עליו נפוליאון להפסיק את הטבח חסר התוחלת. בערבו של יום הורה נפוליאון השלישי על הנפת דגל לבן ושלח את חרבו עם איגרת כניעה לאוהלו של וילהלם.

מיד למחרת היום, ב-2 בספטמבר, נכנס נפוליאון לשיחות כניעה מול וילהלם מלך פרוסיה ואוטו פון ביסמרק, שנדהמו לגלות מי הוא היושב מולם במפקדתו של מולטקה בשדה הקרב.

לאחר הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה צרפתית בסדאן

אבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת שיחות הכניעה דיווחו הצרפתים על למעלה מ-17,000 הרוגים ופצועים ו-21,000 נעדרים ושבויים. הפרוסים דיווחו על 2,300 הרוגים, 5,980 פצועים ו-700 שבויים ונעדרים. כל 103,000 החיילים הצרפתים הנותרים נלקחו כשבויים ובראשם נפוליאון השלישי, שבילה את שלוש השנים הבאות לחייו בגלות באנגליה. נפוליאון השלישי מעולם לא התאושש ומילותיו האחרונות לרופאו טרם מותו היו: "האם היית בסדאן?" (?Etiez-vous à Sedan), לאחר שנענע בחיוב המשיך "לא נהגנו שם כפחדנים, נכון?" (?N’est-ce pas que nous n’avons pas été des lâches à Sedan) ומת[4].

השפעה הרסנית על צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפסד הצרפתי במלחמה גם גרם לחוסר יציבות פוליטי. לאחר התבוסה בסדאן, ושביו של הקיסר בידי הפרוסים, הפכה צרפת לרפובליקה דה פקטו, שכונתה "ממשלת ההגנה הלאומית", שהוכרזה בפריז ב-4 בספטמבר 1870. צבא פרוסיה הטיל מצור על פריס, אשר נמשך עד לינואר 1871. ב-28 בינואר 1871 נחתם הסכם שביתת נשק עם ביסמרק, בפרנקפורט, הסכם שתנאיו היו חמורים ביותר לצרפת: אובדן חבל אלזס לוריין, תשלום פיצויי מלחמה בסכום כבד, וצבא כיבוש החונה בצרפת הצפונית. במשך חודשיים בין מרץ 1871 ומאי 1871 השתוללה בפריס ובערי השדה המרידה המכונה "הקומונה הפריזאית", בה אילצו חוגים מהפכניים וסוציאליסטים את ממשלת הרפובליקה השלישית הצעירה לצאת מפריז לורסאי, והכריזו על ממשלה סוציאליסטית בפריס עצמה. לאחר דיכוי הקומונה הפריזאית, נותרה שאלת המשטר בצרפת פתוחה וקרועה בין קבוצות מלוכנים ורפובליקאים. בפברואר 1875, סדרה של חוקים שחוקק הפרלמנט כוננו לבסוף את הבסיס החוקתי לרפובליקה החדשה, הרפובליקה הצרפתית השלישית. במרכזה של הרפובליקה עמדה דמותו של נשיא צרפת.

התבוסה המשפילה הייתה מקור לשנאה צרפתית עמוקה כלפי גרמניה ושאיפת נקם שלא באה על סיפוקה עד מלחמת העולם הראשונה, 44 שנים מאוחר יותר. לפיכך ההפסד בקרב סדאן טמן את אחד מהזרעים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה[5].

חג לאומי בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער ברנדנבורג בברלין מקושט ומואר לרגל יום סדאן ב-1898

ב-18 בינואר 1871 הכריז ביסמרק על איחוד גרמניה והקמתה של האימפריה הגרמנית באולם המראות שבארמון ורסאי ליד פריז. רוב החגים והמועדים הלאומיים לאחר איחוד גרמניה היו קשורים עדיין לישויות שהרכיבו אותה ובפרט למשפחת המלוכה הפרוסית. לעמה של הקיסרות החדשה היה חסר מועד לאומי חדש ומלכד. ב-2 בספטמבר 1871, שנה לאחר הקרב, נחוג יום הניצחון בסדאן ברוב עם בברלין. אף על פי שהקיסר והממסד הפוליטי לא תמכו בחג ואף איגודי הפועלים הסתייגו ממנו, הפך יום סדאן ליום חג לאומי כלל-גרמני ונחוג עד 1918. ימים ספורים לפני המועד בשנת 1919 הודיעה ממשלת רפובליקת ויימאר על ביטול כל אירועי החג והוא חדל להתקיים.

ניצחון סדאן נחגג גם בדרכים נוספות. כך למשל אולם מרכזי בבניין הרייכסטאג בברלין קושט בתמונת ענק המראה את הקיסר וילהלם יחד עם ביסמרק ומולטקה בסדאן, כאשר חייל גרמני שוטח את דגל צרפת לרגלי סוסו של הקיסר, הרומס אותו בפרסותיו[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]