לדלג לתוכן

שבבית בררנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשבבית בררנית
מיון מדעי
ממלכה: פטריות
מערכה: פטריות שק
מחלקה: Lecanoromycetes
סדרה: Lecanorales
משפחה: Stereocaulaceae
סוג: שבבית
מין: שבבית בררנית
שם מדעי
Squamarina cartilaginea
‏(With.) P. James (1860)
שמות נוספים

Squamarina crassa

שבבית בררנית (שם מדעי: Squamarina cartilaginea) היא חזזית קשקשנית מהמשפחה Stereocaulaceae הנפוצה באירופה, אסיה, אפריקה ובאמריקה הצפונית ומקסיקו,[1] על אבנים ועל האדמה. הפטריה יוצרת סימביוזה עם ירוקיות מהסוג טרבוקסיה או כלורלה.[2][3]

גוף החזזית, התאלוס, עשוי קשקשים צפופים בגודל 1–5 מ"מ, מהודק בצורה רופפת למסד. המושבת מעוגלות או חסרות צורה. רוחב העונות החיצוניות הוא 1–2 מ"מ. צבע התאלוס נע בין צהוב-ירוק לירוק ועד חום, לפעמים יש לו כיסוי קמחי. מבני פרי בצורת אפותציות נמצאות חלק מהזמן, צבעם חום.[4][2]

הנבגים חד-תאיים, 8 לנאדית.[4]

מבחן-כתם של החזזית מאפיין שלושה זנים עיקריים של המין- תגובה חיובית של המדולה אם פארא-פנילנדיאמין בצבע צהוב, תגובה שלילית ותגובה בצבע אדום.[4][5]

החזזית גדלה על אדמה קלה, סלעים גירניים ועל טחבים.[6]

כמדד זיהום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבבית בררנית קולטת וצוברת מזהמים, ויכולה לשמש מדד ביולוגי לזיהום. קליטת מזהמים גם עלולה לפגוע ברכיכות ועיזים האוכלים את החזזית.[7]

שבבית בררנית נפוצה מאוד בכל חלקי הארץ.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבבית בררנית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Squamarina cartilaginea בקטלוג החיים
  2. ^ 1 2 http://fungi.myspecies.info/taxonomy/term/7831/descriptions
  3. ^ http://lichenportal.org/cnalh/taxa/index.php?taxauthid=1&taxon=Squamarina&clid=1287
  4. ^ 1 2 3 4 מרגלית גלון, יעקב גרטי, חזזיות ישראל: (מדריך מאויר); צילם: עמיקם שוב, תל אביב: עם עובד, תש"מ 1979.
  5. ^ Stefano Martellos, Fabio Attorre, Alessio Farcomeni, Fabio Francesconi, Elena Pittao, Mauro Tretiach, Species distribution models backing taxa delimitation: the case of the lichen Squamarina cartilaginea in Italy, Flora - Morphology, Distribution, Functional Ecology of Plants, Volume 209, Issue 12, 2014, Pages 698-703, https://doi.org/10.1016/j.flora.2014.08.008.
  6. ^ Galun, M., & Mukhtar, A. (1996). CHECKLIST OF THE LICHENS OF ISRAEL, Israel Journal of Plant Sciences, 44(2-3), 195-218. doi:10.1080/07929978.1996.10676647
  7. ^ Jacob Garty, The amounts of heavy metals in some lichens of the Negev Desert, Environmental Pollution Series B, Chemical and Physical, Volume 10, Issue 4, 1985, Pages 287-300, ISSN 0143-148X, https://doi.org/10.1016/0143-148X(85)90021-7.