שיחה:הפרהוד

ערך זה צוטט ב:

סיון חילאי, ח"כ לימור סון הר מלך סיפרה את סיפור סבתה בפרעות – עם ציטוט מוויקיפדיה של ניצול אחר, באתר ynet, 1 ביוני 2023
מהצד השני עם גיא זהר, דקה 3:57, 4 ביוני 2023.

שיפצתי[עריכת קוד מקור]

שיפצתי, העברתי ויקיזציה, הוספתי קטגוריות ותבנית קצרמר. הסרתי פיסקה פרובוקטיבית הדורשת סימוכין לפיה מזרחים מהשמאל הרדיקלי רואים בקורבנות הפרהוד קורבנות של הציונות. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 20:37, 3 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

דווקא יש סימוכין

מסכים - מי שהחל ליצור את הערך

יש להתייחס בצורה מאוזנת ומידתית לרשלנות של הכח הבריטי במניעת הפרהוד מבעוד מועד. היו בעבר תגובות של פעילי שמאל שמאל מזרחים שדבריהם התפרשו כהעברת האחריות על הפרהוד מהערבים והנאצים לבריטים. לקשת המזרחית לא נותר אלא לקבור את עצמה באדמה מדברים שנכתבו ע"י פעיליה בחוסר אחריות.

אני מבין שזהו הצורך העמוק שהביא לכתיבת הערך הזה. כרגע המדובר בקצרמר בן שתי שורות. כשיהיו כמה פיסקאות טובות העוסקות באירוע עצמו, אז ניתן יהיה להתייחס לפרשנויותיו ולמפרשיו, וכמובן בצורה נייטרלית ואובייקטיבית, כנהוג בוויקיפדיה. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 07:48, 4 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

אבקש להוסיף קישור ל פליקס

http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1940442

הבריטים[עריכת קוד מקור]

בניגוד לכתוב בראש הערך, הרי כאן כתוב שהבריטים כבר שלטו בעיר ב-1 ביוני ואיפשרו לערבים לתקוף את היהודים ללא הפרעה. חובבשירה - שיחה 12:06, 20 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

למרות שהכותרת המשנית היא שיעור היסטוריה, לא נראה לי שלכותב יש יומרות לקבוע עובדות מעבר להצגת הנושא באופן כללי. לגופו של עניין, ב- 1 ביוני אפשר להגיד שהבריטים כבר שלטו בעיראק (הסכם הפסקת האש נחתם ביום 31 במאי), אבל לתוך בגדאד עצמה הצבא הבריטי לא נכנס עד ה- 2 ביוני. למה? שאלה טובה. בכל מקרה העברתי את הפסקה הבעייתית לרקע ההיסטורי ושיניתי טיפה את הניסוח בתקווה שהדברים יהיו קצת יותר ברורים טריגר - שיחה 22:45, 20 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

אפשר להגיד שהפינה הזאת מכוסה באופן אמין דווקא. באתר www.memoriesofeden.com (שתום שגב לא טרח לקשר אליו במאמרו) מובאות העובדות המלאות. לאחר קריאה קצרה, קל להבין למה - הספר מדגיש דווקא היבטים ציוניים וגם סותם את הגולל על תיאוריות הקונספירציה האנטי-קולוניאליות שאהובות כל כך על גורמים שונים באקדמיה. המדובר פשוט בקצין בריטי ערל לב שסירב להקשיב לפקודות המטה הכללי הבריטי ולא ראה צורך לסכן את חייליו למען הגנתם של 'הילידים'. ראה פירוט מלא בקישור http://www.memoriesofeden.com/1941-farhud/. זה נראה לי המקור הכי אמין - עיתונאי חוקר שירד לעובי הקורה בשל הקשר האישי שלו לנושא. הטיעונים המוצגים הם גם המבוססים ביותר מקרב הגירסאות הרבות המופרחות תדיר בנושא. 80.179.69.194 16:58, 21 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

עם כל הרצון הטוב - תום שגב אינו נקדימון רוגל ובודאי שלא הסטוריון. הוא עיתונאי המחפש ומבליט את הסנסציה מבלי לנסות לסתור את התזות המועלות ע"י פרטים אפורים. אין בעיה עימו אך צריך לקחת זאת בחשבון בעת התבססות עליו. מקור לא מקצועי נוסף הינו ספרו של אדם בשם סיקא אהרוני שהיה בשליחות עם רזיאל בבגדד ומשם ניתן להבין כי לבריטים לא היה מידע מספיק על המתרחש בבגדד. איני חובב את המדיניות הבריטית אך באשר למידת אשמתם בפרעות הללו אין ודאות ממשית

השימוש במילה 'פוגרום'[עריכת קוד מקור]

נראה לי קצת לא שייך כאן - זוהי מילה בשפה הרוסית המתארת בדרך כלל פרעות שנערכו ביהודים באירופה, וכאן אנו מדברים על פרעות ביהודים בעירק. אולי עדיף להשתמש פשוט ב'פרעות'? תמרה ♣ שיחה 15:40, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

גם לדעתי זה יותר מתאים. ‏odedee • שיחה 18:29, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

השימוש במילה הזאת לגבי האירוע הוא נפוץ למדי (חפשו פורגום עיראק בגוגל) ולדעתי הוא נובע מהניסיון להציג את העיראקים כמערביים יותר (זה הרעיון הכללי שמופיע ב"הרחק מהמסילה - המזרחים והשואה" של חנה יבלונקה, הגם שאני לא זוכר האם מוזכר שם המונח הזה). טרול רפאים - שיחה 19:55, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

הייתי מעדיף שלא יעשה כלל שימוש במילה פוגרום - זו לא מילה עברית ואיננו זקוקים לה כדי לתאר פרעות. גם הערך אליה היא מקשרת במצב עלוב למדי. בברכה. ליש - שיחה 21:54, 7 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

אני בעד החלפה ל"פרעות" Valleyofdawn - שיחה 16:08, 9 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

אז אם אין מתנגדים, אני מחליפה. תמרה ♣ שיחה 21:28, 17 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

http://hazzan.qpon.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=197404
- In הפרהוד on 2013-06-07 06:03:16, Socket Error: 'Connection timed out'
- In הפרהוד on 2013-06-14 10:22:05, Socket Error: 'Connection timed out'
- In הפרהוד on 2013-06-17 05:29:45, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 08:29, 17 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

משוב מ-11 בספטמבר 2015[עריכת קוד מקור]

בין 300 ל-400 פורעים לא-יהודים נהרגו כחלק מהניסיון לעצור את הפרעות. שורה 2-3 בערך. צריך לתקן תחבירית. תודה. 85.130.216.188 17:42, 11 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]

משוב מ-26 בדצמבר 2015[עריכת קוד מקור]

רצוי גם להרחיב על הפרהוד שהתרחש בבצרה. אפשר לקרוא על כך בספרים שנכתבו לרבות הספר "הבריחה מבצרה" בעריכת עו"ד אשר שהרבני 85.65.30.124 11:30, 26 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

משוב מ-14 בפברואר 2016[עריכת קוד מקור]

אני בת לעולים מעירק, מאירביל, אבי נולד באירביל ואימי בקרקוך, הורי סבלו מאוד מאלימות בערי הולדתם. ידוע לי שאימי סבלה מאוד בקרקוך מערביי העיר אביה היה בעל חנות בשוק ומידי יום היו הילדות לוקחות לאב אוכל, בעיקר ארוחת צהרים אימי היתה האחות הבינונית מבין האחיות ועליה היה לקחת אוכל לאביה היא ילידת שנת 1932, במלחמת העולם השניה היתה "בת עשרה" היא היתה מכוסה מכף רגל ועד ראש על הראש הניחו "עבאיה" ע"מ שהמוסלמים בשכונה לא יזהו אותה כיהודיה ולפעמים משכו מעליה את ה"עבאיה" היכו אותה עד זוב דם וסקלו אותה באבנים. אני מציינת זאת כיון שה"פרהוד" לא היה בבגדאד בלבד. לא רק שם רדפו אחר היהודים. הרבה יהודים נרצחו בשנים אלו בגלל היותם יהודים והיה מקרה של שכן (גר בשכונה) שחזר מביה"כ ונרצח. כמעט כל יום המוסלמים היו צועקים להם מהרהוב חכו חכו "הלילה אנו נרצח אותכם וזה היום האחרון שלכם עלי אדמות". 89.139.235.30 16:36, 14 בפברואר 2016 (IST)[תגובה]

עדויות של יהודים מהפרהוד: http://www.forgotten-million.co.il/iraq.html http://www.forgotten-million.co.il/eduyot/iraq/salma_farha.html

האתר אינו מעודכן הרבה מים עברו בחידקל[עריכת קוד מקור]

ב 30 במאי 2014 פירסם עופר אדרת בעיתון הארץ את המאמר "ליל הבדולח של יהודי עיראק". המאמר עסק בדחיית תביעה של קורבנות הפרהוד להכיר בהם כנפגעי הנאצים. התובעים פנו לועדות ערר בבאר שבע ובחיפה וועדות הערר דחו את הערעור יהשאירו את החלטת הרשות לסכויות ניצולי השואה במשרד האוצר על כנה. התובעים ערערו לבית המשפט המחוזי שהוא ערכאת הערעור האחרונה, בנוסף לדחיית הערעור קבע בית המשפט המחוזי קביעות רבות ואחת מהן היא פסילת מסקנות ועדת החקירה הבריטית.

ההליך שהגיע לסופו קובע שלא נמצא קשר סיבתי בין הנאציזם לפרהוד ואין לפסוק פיצויים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים:

[..]ציטוט: "מעבר למניעות הדיונית להתערב בממצאים שבעובדה, אציע לחברי לקבוע כי לא ניתן ללמוד מהראיות, כפי שהובאו בפני הוועדה וכפי שנבחנו על ידנו במסגרת הערעורים ,כי גלי האנטישמיות שבבסיס אירועי הפרהוד היו פועל יוצא של הכוונה נאצית-גרמנית באופן המבסס קשר סיבתי, כנדרש. הראיות, כפי שהובאו בפני הוועדות בחיפה ובבאר שבע, מלמדות על שורה של מניעים, חלקם פנים עירקיים וחלקם על רקע תהליכים בעולם הערבי דאז, שהובילו לאירועי הפרהוד והפגיעה ביהודי עירק. גם אם נניח שלמציאות העולמית ששררה במלחמת העולם השניה ולאידיאולוגיה הנאצית הייתה ההשפעה על גורמים אלו ואחרים בקרב אוכלוסיית עירק, אין בכל אלו כדי לבסס את הקשר הסיבתי לקבלת זכאות לפיצויים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים. מכאן שדין טענות המערערים להידחות."[..]

וזהו פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה

https://shaultweig.files.wordpress.com/2018/05/farhud-psak-din.pdf

יש להוסיף לערך את מאמרו של עופר אדרת[עריכת קוד מקור]

אחרי 77 שנה, גם יהודי עיראק דורשים הכרה כנפגעי הנאצים

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-MAGAZINE-1.6116209 83.130.131.118 10:03, 28 במאי 2018 (IDT)[תגובה]

שינוי שם[עריכת קוד מקור]

האם לא עדיף לקרוא לערך בשם הטבח ביהודי בגדאד (1941) לפי המתכונת של הטבח ביהודי פאס (1033) והטבח ביהודי פאס (1465)?. נראה לי שיהיה יותר קל להגיע לכאן, למי שלא מכיר את כל השמות השונים שניתנו למעשי הטבח ביהודים בארצות האסלאם? עמירם פאל - שיחה 10:41, 16 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

מי שיודע שהיה טבח, מכיר את השם הזה. זה השם היחיד שמשתמשים בו לאירוע הזה. במובן שאתה שואל עליו, "הפרהוד" מקביל ל"השואה", שגם במקרה הזה אין צורך לכתוב בסוגריים מה זה אומר. Liad Malone - שיחה 11:34, 16 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

אבל זה בדיוק העניין! מה עם אלה שלא מכירים את השם הזה, אבל כן מעוניינים לקרוא וללמוד על מעשי הטבח והפרעות שנעשו ביהודי מדינות האסלאם? עמירם פאל - שיחה 16:51, 16 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

מתייג את בעלי הידע בערבית. יוניון ג'ק - שיחה 01:25, 20 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

מי שלא מכיר את השם, נתקל בו בערכים הרלונטיים בהם הוא נזכר, כמו כל ערך אחר. גם לערך על השואה לא צריך להחליף את שם ל"השמדת יהודי אירופה (1941–1945)" ולערך על הנכבה לא צריך להחליף ל"היציאה ההמונית של ערביי ארץ ישראל (1948)". Liad Malone - שיחה 02:23, 20 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

הסרתי את ההצעה בהעדר הסכמה. עמירם פאל - שיחה 13:25, 25 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

פסק הדין הסופי שניתן בבית המשפט העליון[עריכת קוד מקור]

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3757976,00.html 83.130.147.48 21:47, 10 במרץ 2019 (IST)[תגובה]

העברת הפסקה על הטבח בבצרה[עריכת קוד מקור]

המיקום של הפיסקה על הטבח בבצרה אינו טוב, היא תקועה בין פסקאות על הטבח בבגדד. אני מציע לתת לה כותרת עצמאית ולהציב אותה אחרי הפירוט של הפרעות בבגדד.

לפי הבנתי, רק שני המשפטים הראשונים עוסקים בבצרה וכל שאר הפסקה עוסק בבגדאד. הפרדתי ביניהם, בהנחה שגם המשפט השני אכן עוסק בבצרה, אך ישנה אפשרות שבמקור נכתב גם הוא על בגדאד. השארתי את שני המשפטים האלה במקומם, כדי לשמור על הסדר הכרונולוגי. Liad Malone - שיחה 14:32, 30 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

זיכרון של ילד יהודי בבגדד בפרהוד[עריכת קוד מקור]

קולו של יהודי מבגדד שהיה ילד בפרהוד, ציירה הנכדה שלו https://drive.google.com/file/d/1At2O3K28S HM5uz0ctwEB9zuR73jLR8uV/view?usp=sharing Ronmar24 - שיחה 15:58, 10 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

מספר ההרוגים[עריכת קוד מקור]

נכון לעכשיו מופיעים בהקדמה שני נתונים שונים מאוד לגבי מספר ההרוגים. מה הסיבה לכך? אם שני הנתונים מבוססים על השערות אמינות, צריך לציין ולהסביר זאת. Joalbertine - שיחה 23:58, 9 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]

שיניתי בפתיח: ממספר יחיד - לטוח ההערכות הרלונטי למספר הנרצחים היהודים. כך גם בערך באנגלית. Regular wiki user - שיחה 04:44, 17 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]