שיחה:מניין

בקשר לאזכור של נשים- כמה דברים בערך נראים לי תמוהים.

"אישה לא יכולה להיות מצורפת למניין גברים מטעמי צניעות "- האמנם?? זו הסיבה שנשים לא מצטרפות למניין? לפי מה שאני יודעת זה לא נכון.

כנ"ל לגבי מניין נשים. האמנם ההלכה מכירה בזה?? גם הדוג' שהובאה- זימון- כלל לא קשורה. נשים יכולות לזמן ב3, אבל גם אם הן עשר הן לא יכולות לזמן עם "ברוך אלהינו". הדס 22:30, 22 ביולי 2007 (IDT)

תוכן מאמר מקושר

מעלת המניין, טעם למעלת התפילה במניין, מהי תפילה במניין, מידת החיוב של התפילה במניין, סדרי עדיפויות ביחס לתפילה במניין, מי מצטרף למניין, האם העומד בתפילה מצטרף למניין, צירוף חילוני למניין, כיצד מצטרפים למניין.

דרישות המניין

הגרסה הקודמת מבוססת על הנוהג הנפוץ ולא על ההלכה. בנוסף, אין לה מקורות או סימוכין. הניסוח שהצעתי מדבר על התיאוריות המעוגנות בספרות הפסיקה רבת השנים. אשמח לדעת מדוע הערך הוחזר לנוהג ולא להלכה. Kalman - שיחה 17:26, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

ראשית, גם הגירסה הקודמת "הנפוצה" מיוסדת על הלכה ולא על מנהג, שנית המקור שהבאת שהוא מקור יחיד מול מקורות אחרים שמאמתים את הכתוב בערך, שולב בגירסה שערכתי, שלישית הגירסה הקיימת היא גירסה יציבה, אבקשך לא לערוך אותה, עד להסכמה בדף השיחה • חיים 7 • כתוב לי • י"ט באב ה'תשע"א • 00:58, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

א. הגרסה עכשיו יותר סבירה, וקיבלתי את העקרון של דעת יחיד - אבל אולי כן ראוי לציין אותה.

ב. ראוי להביא את המקורות של הדעה הרווחת (שו"ע וכו'). אני אנסה לעשות את זה מחר.

ג. עד למאה השנים האחרונות אין פוסקים שדנים בעניין בהיבט של צניעות, ויש גם מקומות שבהם כתוב במפורש שזו לא הסיבה ההלכתית. Kalman - שיחה 07:37, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

דבר נוסף - התפילה היא מצווה בה נשים מחוייבות כמו הגברים (לדעת כל הפוסקים), ולכן הכלל לפיו רק המצווה יכול להוציא ידי חובה תקף גם כאן ומחקתי את עניין מצוות עשה שהזמן גרמא, זה פשוט לא נכון (למעט ברכת המזון וזימון בעשרה). Kalman - שיחה 01:05, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

קישורים וקריאה נוספת

מאמרים שמצדיקים מניינים שוויוניים לגיטמים כמו אלו ששוללים. אין סיבה מוצדקת לכך שרק צד אחד של הדיון יישמע. סיכמנו שאני לא אשנה בגוף הטקסט, אבל למה לא לתת לאנשים לעיין לבד?? Kalman - שיחה 10:11, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

הוסר שנית, מומלץ לקרוא את תקציר העריכה, זהו קובץ הורדה ולא אתר אינטנרט! • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ו באלול ה'תשע"א • 13:30, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

ראשית, זה נפתח בדפדפן, לא צריך להוריד למחשב (לפחות בקרום ובפיירפוקס). שנית, באזור של 'לקריאה נוספת' אין בעיה לשים דברים שהם לא אתר אינטרנט... לדוגמאות ראה ספורט, נידה, רמת הגולן ועוד רבים. Kalman - שיחה 15:08, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

ראה ויקיפדיה:קישורים חיצוניים, בie ובgc זה יורד ולא נפתח, כבדרך אגב שאלת תם, מה זה "מוסיף" לערך? • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ו באלול ה'תשע"א • 15:29, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

דעת המיעוט והדיון ההלכתי על כל עניין הנשים במניין קרוב לליבי, וכמו שכתבתי - אני לא רואה סיבה מוצדקת להביא את דעתו של הרב מלמד ולא את הדעה השנייה, ואני מעדיף ששתי הדעות תהיינה מאשר להוריד את שתיהן. בנוגע לקישור החיצוני - בגלל זה העברתי את זה לכותרת 'קריאה נוספת', כותרת מקובלת (כפי שהבאתי בדוגמאות מנושאים מאוד שונים) לטובת קישורים שאינם אתרי אינטרנט. מוזר לי שהוא לא פותח לך בכרום, כי זה מה שאני משתמש בו והוא נפתח יפה מאוד. אשמח לשמוע את דעתך (כי אני לא אוהב את כל ה'מעלים-מוחקים-מעלים-מוחקים וחוזר חלילה). Kalman - שיחה 18:26, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

דעתו של הרב מלמד?! קרא שוב את הערך, בערך מובאת דעת ההלכה היהודית האוסרת על צירוף נשים למניין, ומובאת שם דעתם הרפורמים שמצרפים, איפה הקישור שלך נכנס? (הערת אגב, זה לא קשור ל"לא אוהב", זה נקרא מלחמת עריכה, ואתה עלול להחסם על כך)• חיים 7 • לכתוב לי • כ"ו באלול ה'תשע"א • 19:36, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

נתחיל בכך שאין לי שום כוונה להיכנס למלחמות עריכה. בלי קשר - בקישורים החיצוניים מובא קישור למאמר של הרב מלמד האוסף הלכות שונות סביב נושא המניין. הקישור שלי היה זהה מבחינת העקרון ושונה מבחינת ההלכות שהוא בחר לצטט. תראה גם פה בשיחה - אני בכוונה מדבר על הוספה של חומר לעיון נוסף ולא על שינויים בגוף הערך. Kalman - שיחה 23:55, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

זה לא נכון להביא קישור שזו דעת אדם פרטי ולא שיטה. הרפורמים זו שיטה ולכן היא מצוטטת בערך, כאן זו דעה של אדם פרטי, הרב מלמד אסף מפוסקים רבים ולא פירש את דעתו. ומשום כך אין שום סיבה להכניס את הקישור לערך • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ז באלול ה'תשע"א • 09:16, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

אז שאלת הבהרה - הפסק של אסופת הרבנים הרפורמים ייחשב כלגיטימי? Kalman - שיחה 09:46, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

בעקרון, כן בתנאי כמובן שהוא מביא הרחבה למה שלא כתוב בערך, לא סתם "פסק" • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ז באלול ה'תשע"א • 09:57, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

ספר מקבים ב'

Liadmalone (שיחה | תרומות | מונה) הקישור בין הקטע במקבים ב' לא מוסבר בצורה מספיקה. המספר 10 בפני עצמו הוא לא יוצא דופן, ומההקשר נשמע שמדובר בלוחמים, לא מתפללים. ג̶ם̶ ̶א̶ם̶ ̶כ̶ן̶ ̶י̶ת̶כ̶ן̶ ̶ש̶מ̶ד̶ו̶ב̶ר̶ ̶ב̶ע̶ד̶ו̶ת̶ ̶ל̶מ̶נ̶ה̶ג̶ ̶ש̶כ̶ב̶ר̶ ̶ק̶י̶י̶ם̶,̶ ̶ל̶א̶ ̶ל̶מ̶ק̶ו̶ר. בכל אופן לא מצאתי את ההתייחסות ל"עשרה" במכבים ב' ה' בתרגומים זמינים באינטרנט.--Nngnna - שיחה 16:28, 23 בינואר 2021 (IST)

Nngnna, הנה הציטוטים המדויקים והמלאים מתוך התרגום, תגיד מה דעתך:

• מקבים ב, פרק ה, פסוק כז: ”אך יהודה (המכונה) גם 'מקבי', אשר נהייתה (מסביבו קבוצה) של כעשרה, נמלט והיה חי בהרים כדרך החיות, יחד עם אלה אשר עמו; באכלם מזון עשבי הם התמידו לא ליטול חלק מן הטומאה” (תרגום דניאל שוורץ, 2004, עמ' 149–150).
• פירוש שוורץ: "של כעשרה – נראה שכאן אחת העדויות הקדומות ביותר למושג ה'מניין' (קבוצה של עשרה גברים יהודים). עדות נוספת מאותה תקופה, לערך, מופיעה בסרך היחד, טור ו, שורות 6–7. וראו: [כאן מופיעה הפנייה לספר של דוד פלוסר]. אפשר שרצה המחבר להטעים שגם בבריחתו לא ויתר גיבורו על מניין" (עמ' 150).
• בתרגום אליה שמואל הרטום: ”ויהודה המקבי אשר היה העשירי ברח למדבר... הוא ואשר עמו”. פירוש הרטום: "אשר היה העשירי – הכונה, כנראה, יחד עם תשעה חברים".

Liad Malone - שיחה 18:06, 23 בינואר 2021 (IST)

כלומר אין כאן התייחסות לתפילה. אבל אם היה קיים המנהג, זה מסביר את המניע שלו לקחת דווקא עשרה אנשים. אני חושב שאפשר לכתוב את זה.--Nngnna - שיחה 18:31, 25 בינואר 2021 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במניין שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://rhr.org.il/heb/?p=597 נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:29, 18 בנובמבר 2022 (IST)