שמואל בן קיקי
 | |
| לידה |
1842 ה'תר"ב רבאט, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1919 (בגיל 77 בערך) ג' בטבת ה'תרע"ט |
| מקום פעילות | טבריה, האימפריה העות'מאנית |
| תחומי עיסוק |
משורר פייטן אב בית דין |
| תלמידיו | יעקב חי זריהן |
| בני דורו |
יעקב הכהן סקלי יעקב חי זריהן אליהו ילוז |
| אב | הרב דוד בן קיקי |
  | |
הרב שמואל בן קיקי (1842, ה'תר"ב – 1919, ג' בטבת ה'תרע"ט) היה משורר, פייטן, רב ואב בית דין בטבריה וממנהיגי הקהילה היהודית בעיר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ברבאט שבמרוקו בשנת ה'תר"ב (1842) לרב דוד בן קיקי, שהיה מנכבדי ומנהיגי הקהילה.
בהיותו כבן שלוש עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בעיר טבריה. בהיותו נער צעיר התייתם מאביו, והוא חונך בישיבות רבני טבריה. בבחרותו התפרסם בשקידתו בתורה, ונהג מפעם לפעם לכתוב שירים וחרוזים, ועקב כך התפרסם כדרשן ומליץ. בהגיעו לפרקו, נישא בזיווג ראשון לשרה,[1] בת הרב יוסף דוד אבולעפיה, ראש הרבנים בטבריה, ומאוחר יותר לחנה בת יעקב בן-קיקי, בזיווג שני.
מלבד עיסוקו בתורה היה מעורב רבות בצרכי הקהילה, וכיהן שנים רבות כמזכיר כולל רבי מאיר בעל הנס. בשנת ה'תרנ"ג נשלח לראשונה על ידי רבני העיר לשמש כשד"ר עבור הכולל בקרב קהילות תוניס וטריפולי, ומאז נשלח פעמיים נוספות. שנות שליחותו השתרעו בערך בין השנים ה'תרנ"ג – ה'תרנ"ז, (1893 – 1897), ולאחר מכן בין השנים ה'תרס"ד ה'תרע"א (1904 – 1911) לערך.
בשל חיבתו הגדולה לספרים אצר לו ספרייה גדולה שהייתה מוכרת בעיר, אך בעת השיטפון בטבריה (ב-14 במאי 1934) נהרסה רובה ככולה.
היה חבר בבית הדין של העיר בראשות הראב"ד הרב יעקב הכהן סקלי, וחתימתו מופיעה על רבים מפסקי בית הדין, הסכמות לספרים וכרוזים מטעם רבני טבריה באותה תקופה. לאחר פטירת הרב יעקב הכהן סקלי התמנה תחתיו לאב בית הדין, כשלצידו כיהנו דדיינים הרב יהודה רבוח, הרב יעקב חי זריהן והרב אליהו ילוז.
מלבד פסיקת הלכה עסק גם בהרבצת תורה, ובין תלמידיו ניתן למצוא אף את הרב יעקב חי זריהן, שלימים התמנה לרב הראשי של טבריה.
הרב בן קיקי נודע גם בשל היותו משורר ופייטן, והשאיר אחריו בכתב יד ספר שלם של פיוטים ושירים. אחד מפיוטיו, המבוסס על י"ג העיקרים, נדפס בספר "שופריה דיעקב" של תלמידו הרב זריהן.
נפטר בטבריה בג' טבת ה'תרע"ט (1919) כבן שמונים, ונטמן בבית הקברות בעיר.
בניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הראשון, דוד, נפטר בצעירותו. גם בנו השני, אליהו, נפטר בחיי אביו בעת היותו שליח מטעם קהילת טבריה בביירות. ילדים נוספים שלו: חיים, רבקה, יהודה ועוד.[2]
בנו, חיים בן קיקי (1887–1935) היה מזכיר הסתדרות הספרדים בחיפה וכתב העיתון "דאר היום".
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שם דוד – חיבורו העיקרי, עוסק בבירור דרך כתיבת שמות המתגרשים בגט על פי ההלכה. חיבור זה, אותו כתב בתקופה של למעלה משלושים שנה, הוא המקיף והיסודי ביותר בתחום זה, והוא מכיל עשרה כרכים, חמישה לשמות אנשים וחמישה לשמות נשים. את שם הספר קרא על שם בנו הצעיר. הספר נותר בכתב יד. חלקים ממנו נדפסו במשך השנים בכתבי עת תורניים.
- מערכות שמואל – מערכות וציונים בהלכה, נדפס לראשונה בירושלים, תשנ"ד, על ידי מכון "גנזי חכמי טבריה" והעומד בראשו הרב אהרן משה-שוהם יליד ירושלים ורב המושב אשתאול מלפנים בוגר הישיבות ישיבת כסא רחמים וישיבת תפרח.
חיבורים נוספים שלו היו "שירי קודש ושירי חול" ו"דרושים ופסקים". חלק משיריו הודפסו בספר "שופריה דיעקב" של הרב יעקב חי זריהן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משיחך שלח מהרה: סבא רבא שלי, רבי שמואל בן קיקי, באתר הידברות
- משה דוד גאון, "שמואל בן קיקי", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 624, באתר היברובוקס
צפי סער, ההוגים המזרחים שאף אחד לא זוכר, באתר הארץ, 24 ביוני 2013- שם בנימין בגט – קטע מספרו שם דוד שבכתב יד, בקובץ בית הלל יב (תשס"ו), באתר HebrewBooks
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Census search – Montefiore Endowment (באנגלית בריטית)
- ^ שמואל בן קיקי, באתר Geni
