שמחה פינסקר
 | |
| לידה |
17 במרץ 1801 טרנופול (כיום אוקראינה)  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוקטובר 1864 (בגיל 63) אודסה, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
פולין, האימפריה הרוסית |
  | |
שמחה פינסקר (31 במרץ[1] 1801 – 29 באוקטובר[2] 1864) היה חוקר קדמוניות ומדקדק. אביו של יהודה לייב פינסקר.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בטרנופול[דרושה הבהרה] שבגליציה. אביו שבח הלוי היה מגיד חסידי ופינסקר התחנך בנעוריו חינוך דתי-חסידי, אך למד גם גרמנית ומתמטיקה. בגיל 15 התייתם מאביו ועבר לפולין, שם התחתן עם מייטא, בתו של חיים וועליר והחל לעסוק במסחר. הוא לא עשה חיל בעסקיו ולאחר שנדד ברחבי פולין כמורה פרטי לבני יהודים עשירים התיישב ב-1827 באודסה. באודסה היה בין מייסדיו של חדר מתוקן ובית ספר לנערים. פינסקר שקד במיוחד על פיתוחה של ספריית המוסד על ידי רכישת ספרים רבים בשפות שונות. ב-1836 ייסד גם בית ספר לנערות, ליד בית הספר לנערים.
במקביל התחיל לחקור בנושאי חכמת ישראל ואסף ספרים רבים בנושא. בין היתר רכש כתבים קראיים עתיקים שהביא לאודסה אברהם פירקוביץ' מחצי האי קרים והחל לפענחם, לשם כך למד ערבית. בשנת 1858 עבר לווינה על מנת להתמקד במחקריו ולהוציא לאור את ספריו. בשנת 1860 הוציא לאור את ספרו "לקוטי קדמוניות", שהיה המחקר המקיף ביותר על תולדות הקראים. למרות שבתחילת דבריו ציין ש"הדת הקראית [לעומת היהדות הרבנית] היא כלבנה כנגד השמש", התייחס אליה בכבוד רב ובאופן מקצועי ומעמיק בלי השיפוטיות שאפיינה קודם לכן את יחסם של היהודים הרבניים אל הקראים. ב-1863 ראה אור ספר הדקדוק העברי השיטתי שלו "מבוא אל הנקוד האשורי או הבבלי", המבוסס על מחקריו ברבדי העברית העתיקה. לספר זה צירף בנספח את ספרו של אברהם אבן עזרא "יסוד מספר". ספר זה נכתב במקור בעת היותו מורה בבית הספר שיסד באודיסה. מטרת הספר היתה להיות לעזר לתלמידים בשינון הפעלים והבניינים.[3] באותה עת ביקש אהרן ילינק מפינסקר לפרסם בקובצי "בית המדרש", אך למרות הענות חיובית חלה פינסקר ונפטר זמן קצר לאחר מכן והיוזמה לא יצאה לפועל.
החקירה המקראית הייתה תכליתו העליונה. כתב עליו בר טוביה: "באמת היה אחד מ'בעלי המקרא' המועטים ששתלם הקדוש-ברוך-הוא בישראל בדורות שונים, החל מרבי חנינא קרא ורבותיו ותלמידיו בימי התנאים והאמוראים, וכלה ברבי שמעון קרא, ברבי יוסף קרא וחבריהם בימי הביניים, וברבי שמואל דוד לוצאטו ורבי יוסף הלוי ויחידי סגולה שכמוהם, שעל דגלם יימנה גם רבי שמחה פינסקר, בדור החדש".[4]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקוטי קדמוניות: לקורות בני מקרא והליטעראטור שלהם על פי כתבי יד עבריים וערביים (וויען: דרוק פאָן אדאלבערט דעללא טאָררע, תר"ך)
- מבוא אל הנקוד האשורי או הבבלי: על פי כתבי יד ... ונלוה אליו ספר יסוד מספר להחכם ר' אברהם בן עזרא ... / מתוקן ומבואר מאת שמחה פינסקער (ווין: דפוס פיליפ בענדינער, תרכ"ג)
- ספר האחד / להפלסוף... מ' אברהם אבן עזרא על תשעה המספרים הפשוטים; נעתק מכ"י... עם ביאור מספיק על ד' המספרים מאת החכם... שמחה פינסקר; ונשלם ביאור יתר המספרים על ידי מיכאל אבא גאָלדהארט (אָדעסא: דפוס ל' ניטצשע וא' צעדערבוים, תרכ"ז)
- משלי הגזרה והבניה: על שמוש הגזרות והבנינים (וויען: בראג, 1887)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון פדרבוש (עורך), חכמת-ישראל באירופה, ע' 254-246, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1965.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי שמחה פינסקר בפרויקט בן-יהודה
- חבל על דאבדין ולא משתכחין!, המליץ, 3 בנובמבר 1864
- שמחה פינסקר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שמחה פינסקר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- החכם ר"ש פּינסקער איננו!, המגיד, 23 בנובמבר 1864
- בר טוביה, רבי שמחה פינסקר, "הדואר" 1923, בפרויקט בן-יהודה - מקונן על כך ששמחה פינסקר נזכר אז רק כאביו של יהודה לייב פינסקר
שמחה פינסקר (1801-1864), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך לפי התאריך העברי, י"ז ניסן תקס"א. בחלק מן המקורות מופיע התאריך 17 במרץ (לפי הלוח היוליאני), שהוא 29 במרץ על פי הלוח הגרגוריאני.
- ^ בעיתון המגיד שנה שמינית גיליון 45 נכתב שנפטר ב-17 באוקטובר.
- ^ יוסף קלוזנר, אביו של פינסקר- ר' שמחה פינסקר, העם גליון 1/1/1917, 1917
- ^ בר טוביה, מאמרים ומסות, תל אביב: מחברות לספרות, תשכ"ד