שריון (זואוטומיה)

בזואוטומיה (אנטומיה של בעלי חיים), שריון הוא כיסוי קשיח על גוף בעל חיים, שמטרתו להגן עליו מפני טריפה על ידי טורפים. השריון הגיע לשיאו באנקילוזאורים ("הדינוזאורים המשוריינים") ובצבים. עם זאת, השריון קיים גם בקבוצות אחרות של בעלי חיים כגון תנינאים, פרוקי-רגליים (שם השלד החיצוני משמש גם כשריון), יונקים ארמדילאים, ודגים בעלי שריון. אמצעי נוסף ודומה להגנה מפני טורפים הוא מעטה של קוצים.

מבנה השריון

השריון של בעלי חיים מענף החולייתנים מורכב בדרך כלל מאוסטאודרמים (אוסטאו – עצם, דרמיס – עור): מדובר בלוחיות עצם שגדלות על העור, ולעיתים מכוסות בשכבת עור נוספת או בציפוי קרני מגן. שריון גם יכול להיות מורכב מעור עבה וקשיח מאוד או ממשטחי קראטין קשים. אסטרטגיה הגנתית הדומה לשימוש בשריון היא מעטה קוצים המכסה את הגוף, כגון אלו של דרבניים.

מספר ענפים וקבוצות של בעלי חיים הם משוריינים בחלקם והחלק המשוריין משמש לרוב גם להתקפה פעילה ולא רק להגנה סבילה, כך למשל הראש המשוריין של הטריצרטופס שכולל מלבד קרניים ארוכות וחדות גם עטרה מוצקה וקשיחה היוצרת מעטה גרמי דמוי מניפה סביב העורף והצוואר. העטרה של הטריצרטופס הייתה עשויה מעצם עבה וייתכן שצופתה בחומר קרני ששימש כ"שריון מרוכב" שהגדיל את חוזקה.

אצל בעלי חיים רבים שלהם שלד חיצוני, שלד זה עשוי מחומר קשיח (כגון כיטין בפרוקי-רגליים וגיר בקווצי עור) ומשמש גם כשריון מגן. אצל חלק מהחיפושיות כנפי החפייה הכיטניות כל כך חזקות עד שצריך מקדחה על מנת לנעוץ בהן מסמר (דבר שנעשה בדרך כלל לצורכי תצוגה מוזיאלית).

בקרב הרכיכות, חלק מרקמת העור, הנקרא גלימה מפריש מבנה גירני מורכב הנקרא קונכייה. אצל רוב הרכיכות הקונכייה משמשת כשריון לבעל החיים שמתכנס לתוכה כאשר יש סכנה.

קבוצות בעלי חיים עם שריון

שריון של צבים

ערך מורחב – צבים

לצבים שריון נוקשה וכבד על גבם וגחונם. שריון הגב ושריון הגחון מחוברים זה לזה כשבשריון מצויים פתחים לראש, לרגליים ולזנב. השריון העליון נקרא "קאראפס" והשריון התחתון נקרא "פלסטרון". הזכר בעל שריון תחתון קעור וזנב ארוך יחסית לנקבה. הנקבה בעלת שריון תחתון שטוח וזנב קצר. ההבדל במבנה השריון התחתון מאפשר לצבים להזדווג ביציבות. בעת סכנה, חלק מהצבים מסוגלים להכניס את ראשם ורגליהם לתוך השריון כדי להתגונן.

מבחינה אנטומית, השריון של הצבים הוא התפתחות של כלוב הצלעות, ובנוסף לעצמות אלו וחוליות עמוד השדרה הוא כולל גם לוחות עצם המכוסים במגינים קרניים. דבר זה מרמז ששריון הצבים התפתח מאיחוי של אוסטאודרמים לשלד הצירי (צלעות ועמוד השדרה). מספר המגינים וצורתם משתנה בין הסוגים והמינים. השריון גדל עם הצב במשך חייו.

שריון של אנקילוזאורים

ערך מורחב – אנקילוזאוריה

לאנקילוזאורים היה שריון מפותח שהורכב מאוסטאודרמים (לוחות עצם) ולעיתים קרובות כלל גם קוצי עצם ודוקרנים. רמת הכיסוי נעה מלוחיות קטנות ומרווחות בסקלידוזאורוס ועד למערך לוחות מאוחה המכסה את כל הגב באנקילוזאוריים. השריון כיסה בעיקר את הגב וצידי הגוף, הבטן הייתה חשופה אך במספר מינים גם הראש והצוואר כוסו בשריון.

איור של אאופלוצפלוס
שריון של אנקילוזאורוס. בלבן: האוסטאודרמים הגדולים.

שריון של זאורופודים

חלק מהזאורופודים, בעיקר בני משפחת סלטזאוריים, היו אף הם בעלי אוסטאודרמים משובצים בין קשקשים קשיחים. עם זאת, השריון אצלם לא היה מפותח כמו אצל האנקילוזאורים.

שריון של תנינאים

ערך מורחב – תנינאים

רוב בני סדרת התנינאים מכוסים בשריון גבי המורכב מאוסטאודרמים גרמיים גדולים, חלקם עם קשקשים מחודדים. לחלק ממיני התנינאים יש גם לוחיות עצם על הגחון. מאחר שרוב התנינאים הם טורפי-על, מטרת שריון האוסטאודרמים העיקרית איננה הגנה אלא תמיכה במשקל הגוף בעת הליכה ביבשה ותרמורגולציה (ויסות חום הגוף) מאחר שהקשקשים משמשים כרדיאטור מצוין בזכות כלי הדם הרבים שעוברים בהם (כעצם חיה).

שריון של יונקים

בקרב היונקים, השריון נפוץ בעיקר בבני סדרת הארמדילאים, שאצלם הוא מורכב מאוסטאודרמים המשובצים בעור עבה וציפוי קראטין. מספר יונקים אחרים מגינים על עצמם באמצעות קוצים.

שריון של דו-חיים

בעבר חיו דו-חיים בעלי ראש משוריין, אך כולם נכחדו לפני מיליוני שנים.

שריון של דגים

דגים רבים מכוסים בקשקשים המשמשים להם כשריון. בעבר חלק מהדגים, בעיקר בני מחלקת דגים בעלי שריון (Placodermi), היו מכוסים גם בלוחות עצם (בעיקר סביב אזור הראש). דגים אלו חיו בתקופת הדבון ונכחדו בסופה.

שריון של רכיכות

מגוון קונכיות של שבלולים, חלזונות ים וצדפות.

ערך מורחב – קונכייה

לרוב הרכיכות יש איבר הנקרא גלימה, ואיבר זה מפריש מבנה קשיח מורכב הנקרא קונכייה. הקונכייה עשויה מסריג של חלבונים, גיר, קונכיולין ודר. אצל רוב הרכיכות, בעיקר החלזונות והצדפות, הקונכייה משמשת כשריון וכאשר בעל החיים חש בסכנה הוא מתכנס לתוכה.

קישורים חיצוניים

Anatomy of Sea Turtles, web.archive.org, ‏2011-08-14
P. Lemell: Allgemeine Anatomie der Schildkröten (Chelonia), 2000.