תומא קורניי
 | |
| לידה |
20 באוגוסט 1625 רואן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1709 (בגיל 84) לז אנדלי, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום לימודים |
תיכון פייר-קורניי |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| סוגה |
מחזה, שירה, קומדיה |
| צאצאים |
François Corneille |
  | |
תּוֹמָא קוֹרְנֵיי (בצרפתית: Thomas Corneille; 20 באוגוסט 1625 – 8 בדצמבר 1709) היה מחזאי ולקסיקוגרף צרפתי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ברואן כתשע עשרה שנים אחרי אחיו פייר, "קורניי הגדול". נראה שכישוריו של תומא כמשורר בלטו בגיל צעיר. בגיל חמש עשרה הלחין מחזה בלטינית שהוצג על ידי חבריו-תלמידיו בבית הספר הישועי ברואן, הקולז' דה בורבון (כיום בית הספר התיכון ה-Lycée Pierre Corneille). המחזה הראשון שלו בשפה הצרפתית, Les Engagements du hasard, הוצג כנראה לראשונה באוטל דה בורגון (אנ') (תיאטרון בפריז) ב-1647, אם כי לא פורסם עד 1656. "האסטרולוג המזויף" (Le Feint Astrologue), חיקוי ממחזה בספרדית של פדרו קלדרון דה לה ברקה, שבעצמו חיקוי ל"אהבת ערב (אנ')" של ג'ון דריידן, התפרסם בשנה שלאחר מכן.
לאחר מות אחיו, ירש תומא את מקומו באקדמיה הצרפתית. לאחר מכן הפנה את תשומת לבו לפילולוגיה, ופרסם מהדורה חדשה של "הערות" (Remarques) מאת קלוד פבר דה ווז'לה (אנ') ב-1687. "המילון לאמנויות ומדעים" (Le Dictionnaire des Arts et des Sciences) שלו הופיע לראשונה ב-1694 כהשלמה למהדורה הראשונה של "המילון של האקדמיה הצרפתית" (Le dictionnaire de l'Academie Françoise) - גם כן. פורסם באותה שנה - וכמתחרה ל"מילון אוניברסלי" (Dictionaire universel) של אנטון פורטייר משנת 1690. המילון של קורניי נחשב על ידי קפקר (Kafker) כאחת מתשע האנציקלופדיות הבולטות של המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה שקדמו לאנציקלופדיה הגדולה של דידרו וד'אלמבר.
תרגום מלא של ה"מטמורפוזות" של אובידיוס (הוא פרסם שישה ספרים עם איגרות הגבורה של אובידיוס כמה שנים קודם לכן) הגיע לאחר מכן ב-1697.
בשנת 1704 איבד את ראייתו והוגדר "גמלאי", כבוד שהעניק לו זכויות של איש אקדמיה, תוך פטור מהתפקידים. עם זאת, הוא לא הניח לעיוורון שלו לעצור את עבודתו, ובשנת 1708 פרסם את "מילון גאוגרפי והיסטורי אוניברסלי" (Dictionnaire universel géographique et historique) גדול בשלושה כרכי פוליו. זו הייתה עבודתו הגדולה האחרונה. הוא מת בלז אנדלי (אנ') בגיל 84.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תומא קורניי נתפס לעיתים קרובות כמי שללא שם משפחתו לא היה זכאי להתייחסות. אחרים מרגישים שהיה לו חוסר מזל שיש לו אח (פייר קורניי) שהתעלה עליו בהישגיו, כפי שהוא היה מתעלה על כמעט כל אחד אחר. בשנת 1761 כתב וולטר על תומא קורניי: ”בהתעלם מרסין, שאי אפשר להשוות אליו אף אחד, הוא היה הראשון בזמנו שהיה ראוי לעמוד מיד מאחורי אחיו”.
האחים היו קרובים, ולמעשה גרו יחד. מתוך ארבעים ושניים מחזותיו (המספר הגבוה ביותר שהוקצה לו), המהדורה האחרונה של יצירותיו השלמות מכילה רק שלושים ושתיים מחזות, אך הוא כתב כמה בשיתוף עם מחברים אחרים. שניים מודפסים בדרך כלל מחדש כיצירות המופת שלו בסוף היצירות הנבחרות של אחיו. אלה הם אריאן (Arian, 1672) והרוזן מאסקס (Le Comte d'Essex, 1678), בראשון שבהם זכתה רחל פליקס להצלחה (ציור שמן המתאר סצנה מהרוזן מאסקס נמצא במוזיאון הארמיטאז'). אבל על לאודיס (Laodice), קאמה (Camma), סטיליקו (Stilico) וכמה יצירות אחרות, אמר פייר קורניי עצמו ש"שהלוואי שהוא היה כתב אותם", והוא לא היה נוהג לחלק מחמאות בקלות. המחזה קאמה (1661, מבוסס על אותו סיפור כמו הטרגדיה "הגביע" (The Cup) של אלפרד טניסון) ראוי לתשומת לב מיוחדת.
תומא קורניי יוצא דופן בהיסטוריה של הרכילות הספרותית של זמנו. המחזה שלו טימוקרטס (Timocrate) הוצג במשך 80 לילות, יותר מכל מחזה אחר במהלך המאה. עבור המחזה La Devineresse, הוא ושותפו לכתיבה, ז'אן דונו דה ויזה (אנ'), מייסד כתב העת המרקור גלאנט (שאליו תרם תומא), קיבלו למעלה מ-6,000 ליברות, הסכום הגדול ביותר שידוע ששולם באותה תקופה. לבסוף, אחת היצירות שלו (הברון מפונדרייר, Le Baron des Fondrières) קיבלה את הכבוד המפוקפק להיות המחזה הראשון שהורד מהבמה בשל קריאות בוז. תומא קורניי יוצא דופן גם בכך שהצטיין כמעט בכל הסוגות הדרמטיות של זמנו, כולל הז'אנרים החדשים והחדשניים, כמו, "pièce à machines" (מחזה ששם דגש רב על אפקטי בימה מרהיבים, בדומה לאפקטים מיוחדים) והאופרה באותה תקופה. המחזה סירסה (Circé) היה בין המצליחים של המאה. שלושת הלברית לאופרות שלו, "פסיכה" (Psyché, 1678), "בלרופון" (Bellérophon, 1679) ו"מדאה" (Médée, 1693) מציבים אותו, לצד פיליפ קינו וז'אן גלבר דה קמפיסטרון (אנ'), לאחד מכותבי הלברית הצרפתיים החשובים במאה השבע-עשרה.
במכתב לאביה, זמן קצר לפני הוצאתה להורג, ציטטה שארלוט קורדה את תומא קורניי: "Le Crime fait la honte, et non pas l’échafaud!" (הפשע גורם לבושה, ולא הגרדום!).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תומא קורניי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)