תנועה שורשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"תנועה שורשית" או הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַעאנגלית: Grassroots) היא יוזמה חברתית או פוליטית של אזרחים, אשר פעיליה מגיעים מקהילה או מאזור מוגדר ופועלים להשיג שינוי בנושא ספציפי. תנועה שורשית היא מאמץ מאורגן של פרטים, לרוב באזור גאוגרפי נתון, המבקשים לחולל שינויים במדיניות החברתית או להשפיע על החלטה, לרוב בתחום הפוליטי. השינוי שתנועה מבקשת לחולל יכול להיות ברמה מקומית, אזורית או ארצית. תנועות שורשיות מתאפיינות בתהליך קבלת החלטות מלמטה למעלה ובמבנה ארגוני שטוח ורופף.[1][2]

תנועות שורשיות רבות הן רשת רופפת, ויחסית חסרת היררכיה של פעילים. תנועות שורשיות קמות כהתארגנות עצמית המעודדת את חברי הקהילה לתרום באמצעות עשייה למען הקהילה שלהם.[3] תנועות שורשיות משתמשות במגוון אסטרטגיות: הפצת מידע, החתמת עצומות, הפגנות לא אלימות, גיוס כספים, רישום בוחרים, ועוד.

התהוות תנועה שורשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים מצביעים על ארבעה שלבים בהתהוות תנועה שורשית. שלבי ההתהוות לא תמיד ליניארים[דרושה הבהרה] ויכולים להתרחש במקביל:

  1. הכרה בבעיה. חברי הקהילה מכירים בקיום בעיה שמפריעה להם ומחליטים שהם רוצים לפעול יחד לקראת פתרון המתאים להם.
  2. פנייה לרשויות בדרישה לשינוי המצב.
  3. כאשר אין היענות של הרשויות לדרישות חברי התנועה, יצירת שיתופי פעולה עם גופים נוספים, פנייה לתקשורת להגברת לחץ ציבורי.
  4. פעילות לשינוי המדיניות באמצעות חקיקה, עידוד הצבעה בבחירות וכו'.[4]

סביבת פעילות ודרכי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמיידה וברוסטר סטרנס מצביעים על שני סוגי גורמים המשפיעים על הצלחתן של תנועות שורשיות: הזדמנויות הנובעות מרפיפות שלטונית ובעלי ברית חיצוניים. הזדמנויות הנובעות מרפיפות שלטונית יכולות להיות: בחירות (מקומיות, אזוריות או ארציות), חילוקי דעות בין גורמי ממשל בנוגע לשינוי מדיניות ומחוות סמליות של גורמי ממשל המרמזות כי ישנם פקידים או פוליטיקאים האוהדים את הטענות הארגון. בעלי ברית יכולים לחזק תנועות שורשיות במשאבים חומריים, ידע מדעי, חשיפה תקשורתית ותומכים להפגנות ופעולות נוספות כהחתמה על עצומות, עצרות, עידוד הצבעה בבחירות, הופעות בתקשורת, פעילות ברשתות החברתיות ועוד.[1] [5]

גיוס תומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות שורשיות משתמשות בעיקר בדרכי פעולה ישירות, במטרה לגייס לפעילות אנשים נוספים ולא רק פעילים חברתיים או פוליטיים. פעולות לגיוס פעילים כוללות: חלוקת עלונים, שיחות טלפון, תליית מודעות ברחובות, ארגון מפגשים קהילתיים, פעילות ברשתות חברתיות ועוד.

שימוש ברשתות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש ברשתות חברתיות בתנועות שורשיות ובכלל מאפשר תנועה דו כיוונית של מידע, אך לא מבטיח הצטרפות לפעילות בשטח. רשתות חברתיות הן כלי לארגון ולתכנון מפגשים בעולם האמיתי והווירטואלי, לעדכון עוקבים על אירועים, להפצת חדשות ולצבירת עוקבים. רשתות חברתיות משמשות עבור תנועות שורשיות ככלי להתארגנות, אלטרנטיבה לעיתונות הממוסדת ולהעלאת המודעות מעבר לרמה המקומית לרמה הארצית ואף הבינלאומית.[6] תנועת Black Lives Matter ידועה כתנועה שורשית שעשתה שימוש נרחב ביותר ברשתות החברתיות להפסקת אלימות משטרתית, אפליה וגזענות ממוסדת כלפי שחורים.[7]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח המקורי באנגלית, "Grassroots Movement", מתאר יצירה של תנועה חברתית מן "שורשי העשב", בהנחה שצמיחה כזו היא ספונטנית וטבעית, שלא כמו תנועות חברתיות שמוקמות ומופעלות על ידי גורמי כוח מסורתיים. לעיתים, הפעילות המקומית יכולה לצבור כוח על-אזורי ולהפוך לפעילות פוליטית במישור הלאומי או אפילו הבינלאומי. תנועת הירוקים ומפלגת הירוקים בגרמניה הן דוגמאות לתנועה שורשית ש"התמסדה" והפכה לאחת מן המפלגות המובילות בארצה.

דוגמאות לתנועות שורשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיות מדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד פעילותן של "תנועות שורשיות" אותנטיות, קיימים ניסיונות של לוביסטים, מפלגות וכוחות פוליטיים וחברתיים ממוסדים אחרים, ליצור תנועות אשר תדמיתן הציבורית תהיה של תנועות אשר "צמחו מלמטה" ואשר מבטאות את רחשי הלב של הקהילה, אך הן למעשה "דשא מלאכותי" (באנגלית המונח ליצירת תנועות "שורשיות מדומות" כאלו הוא Astroturfing, על שם ה-AstroTurf, אחד מן המותגים הידועים לדשא מלאכותי).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Robert Longley, What Is a Grassroots Movement? Definition and Examples, ThoughtCo (באנגלית)
  2. ^ Albert Hunter, Grassroots Social Movements and the Shaping of History, Contemporary Conceptions of Community, Boston, MA: Springer US, 2008, עמ' 362–377, ISBN 978-0-387-75729-2
  3. ^ CANEPARO, LUCA;BONAVERO, FEDERICA, NEIGHBOURHOOD REGENERATION AT THE GRASSROOTS PARTICIPATION: INCUBATORS’ CO-CREATIVE PROCESS AND SYSTEM, iris.polito.it, ‏2016
  4. ^ Sherry Cable, Michael Benson, Acting Locally: Environmental Injustice and the Emergence of Grass-Roots Environmental Organizations, Social Problems 40, 1993-11, עמ' 464–477 doi: 10.2307/3096862
  5. ^ Paul Almeida, Linda Brewster Stearns, Political Opportunities and Local Grassroots Environmental Movements: The Case of Minamata, Social Problems 45, 1998, עמ' 37–60 doi: 10.2307/3097142
  6. ^ Social Media for Promoting Grassroots Political Movements and Social Change, Handbook of research on the societal impact of digital media, Hershey, PA: IGI Global, 2016, ISBN 978-1-4666-8311-2
  7. ^ Dewey M. Clayton, Black Lives Matter and the Civil Rights Movement: A Comparative Analysis of Two Social Movements in the United States, Journal of Black Studies 49, 2018-07, עמ' 448–480 doi: 10.1177/0021934718764099