המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה – הבדלי גרסאות

המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה
Nationaldemokratische Partei Deutschlands
מדינה	גרמניה המזרחית
מייסד	וילהלם אדם, לות'ר בולץ
מנהיגים	Lothar Bolz
תקופת הפעילות	25 במאי 1948 – 27 במרץ 1990 (41 שנים)
אידאולוגיות	שמרנות, שמרנות לאומית, לאומיות גרמנית
שיא כוחה	52 מושבים בפולקסקאמר
שפל כוחה	15 מושבים בפולקסקאמר
רשימה פוליטית	החזית העממית
התמזגה לתוך	המפלגה הדמוקרטית החופשית
מטה	ברלין המזרחית
ארגונים בינלאומיים	Democratic Bloc

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:21, 16 במאי 2021

המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה (גרמנית:National-Demokratische Partei Deutschlands) הייתה מפלגה מזרח-גרמנית אשר היוותה כמפלגת לווין למפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, מ-1948 עד 1989. המפלגה ייצגה את חברי המפלגה הנאצית לשעבר, הורמאכט, ומעמד הביניים. אין לבלבל אותה עם המפלגה הנציונל-דמוקרטית של גרמניה, מפלגה בגרמניה המערבית הממשיכה להיות מפלגה מינורית בגרמניה המאוחדת של כיום.

היסטוריה

המפלגה הלאומית-דמוקרטית הוקמה בשיתוף של לות'ר בולץ (חבר לשעבר במפלגה הקומוניסטית של גרמניה והוועד הלאומי למען גרמניה החופשית) ו-וילהלם אדם, (חבר לשעבר באס אה) ואחרים. מטרתה הייתה להגיע לאותן קבוצות אוכלוסייה שנמשכו למפלגה הנאצית לפני 1945 (כמו אנשי צבא וחלק ממעמד הביניים) ולספק להם מסגרת פוליטית, כדי שהם לא יתפתו לתמוך בימין הקיצוני שוב או לשתף פעולה עם בעלות הברית. לאומנות גרמנית הייתה כוח גדול בזמן בין שתי מלחמות העולם ומיליוני גרמנים היו חברים במפלגה הנאצית, סטלין רצה להשתמש בהם כדי ליצור מאמץ פרו-סובייטי אנטי-מערבי בפוליטיקה הגרמנית.^[1] לפי הדיפלומט הסובייטי ולדימיר סמיונוב, סטלין אפילו הציע שהם יורשו להוציא לאור עיתון משלהם, פלקישר באובכטר. גרמנים קומוניסטים וכמה פקידים סובייטים תחילה נמשכו לאותם רעיונות שסטלין הציע אך לא היו נלהבים לישמם.^[2] דומה לכך, בגרמניה המערבית, המפלגה הניאו-נאצית, "מפלגת הרייך הסוציאליסטית", אשר הוקמה בשיתוף אוטו רמר, הייתה המפלגה הראשונה שנאסרה על ידי בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה וקיבלה יחס חם מצד ברית המועצות וקיבלה תמיכה סובייטית.

בנוסף לותיקי המפלגה הנאצית, פקידים לשעבר ומגורשים התקבלו לתוך המפלגה החדשה גם כן, כמו ה"הליגה עבור מגורשים" המערב גרמנית והפדרציה העצמאית האוסטרית. מועצת מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה התאספה במאי 1948, הצהירה ש"האנשים הלא ברורים-פוליטית האלו" לא צריכים להצביע עבור המפלגות הבורגניות כמו האיחוד הנוצרי דמוקרטי או המפלגה הליברל-דמוקרטית בבחירות הבאות,^[3] ולא למקבילותיהן המערביות.

לפי קלאוס שרואדר,^[4] למפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה היו פחות נאצים בסגל שלה מאשר מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, זה נגרם מכיוון שהמפלגה הלאומית-דמוקרטית הייתה הרבה יותר קטנה ממפלגת האיחוד הסוציאליסטי.

המפליגה הלאומית-דמוקרטית הוכרה באופן רשמי על ידי המנהלה הצבאית הסובייטית בגרמניה ב-16 באוגוסט 1948 ולאחר מכן מהמפלגה נשלחו 52 נציגים לפרלמנט המזרח-גרמני, הפולקסאקמר, כחלק מ"החזית הלאומית". אף אחד מהנציגים הללו אי פעם הצביע נגד החלטת הממשלה בכל נושא, כמו מפלגות הלווין האחרות, אשר היו בעצם בובות של מפלגת השלטון, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה.

אף על פי כן, לאחר נפילת חומת ברלין, המפלגה הלאומית דמוקרטית של גרמניה נהייתה עצמאית בפוליטיקה, והשתתפה בבחירות החופשיות היחידות לפולקסקאמר אשר נערכו ב-18 במרץ 1990. המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה לא הוכללה באיגוד המפלגות הליברליות האחרות בגרמניה המזרחית, ורצה לבדה. תוצאות הבחירות הראו מפלה. המפלגה השיגה רק 44,292 קולות, פחות קולות מאשר כמות חברי המפלגה. ב-27 במרץ 1990 המפלגה הלאומית-דמוקרטית נהייתה חלק באגודת הדמוקרטים החופשיים, ארגון שלא התקיים להרבה זמן אשר התמזג בסוף למפלגה הדמוקרטית החופשית.^[5]

תוכנייה ואידאולוגיה

תוכנית המפלגה הלאומית-דמוקרטית דרשה, כחלק מדברים אחרים, את קידום מעמד הביניים. בולץ היה אחד מחברי המפלגה הבולטים אשר לא היה חבר לשעבר במפלגה הנאצית, והיה למעשה חבר במפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה עד שהקים את המפלגה הלאומית-דמוקרטית. בולץ היה גם חבר לשעבר במפלגה הקומוניסטית של גרמניה עד שהיא דוכאה על ידי הנאצים. המפלגה הלאומית דמוקרטית יוסדה על ידי הסמכויות הקומוניסטית עם המטרה לקבל תמיכה מאותן שכבות האוכלוסייה. המפלגה הלאומית-דמוקרטית אורגנה על יסודות הצנטרליזם הדמוקרטי ובסוף שנות שמונים למפלגה היו 110,000 חברים.

המפלגה הייתה אמורה לייצר את הליברליזם, כמו המפלגה הליברל-דמוקרטית של גרמניה, ותמכה בסנטימנט הלאומני הגרמני. עם זאת, המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה הייתה יותר נאמנה למפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה והסתייגה לבקר את הממשלה גם בזמן מהומות 1989.^[6]

לאחר המהומות, נערכו כמה נסיונות של מפלגת הימין הקיצוני, המפלגה הנציונל-דמוקרטית של גרמניה^[7], והמפלגה הימנית-פופוליסטית "הרפובליקנים"^[8] לקבל את תמיכתה של המפלגה הלאומית-דמוקרטית כבעלת ברית, אך נסיונות אלו כשלו.^[9]

לאחר מכן, המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה אימצה לעצמה זהות של מפלגת מרכז אשר ריחקה את עצמה מהקומוניסטים וגם מהלאומנים והניאו-פשיסטים. נוסף על כך הם היו פרו-אירופאיים, ודחו להזדהות כמפלגת ימין או כמפלגת "ימין לאומני" או "שמרנות לאומנית". דיונים פנימיים במפלגה נערכו כדי לשנות את שמה ל-"המפלגה הדמוקרטית החדשה של גרמניה".^[7]^[10]

יושבי הראש של המפלגה הלאומית-דמוקרטית

לות'ר בולץ	1948–1972
היינריך הומן	1972–1989
גונתר הרטמן	1989–1990
וולפגנג גלסר	1990
וולפגנג ראולס	1990

ראו גם

פוליטיקה של גרמניה המזרחית

הערות שוליים

^ Zubok, Vladislav.
^ Zubok, Vladislav.
^ Klaus Schroeder: Der SED-Staat.
^ Klaus Schroeder: Der SED-Staat.
^ Udo Leuschner. "Die FDP übernimmt zwei "Blockflöten"". Geschichte der FDP (26) (בגרמנית). נבדק ב-2019-04-04.
^ Richter, Michael (2009). Die friedliche Revolution: Aufbruch zur Demokratie in Sachsen 1989/90. Vandenhoeck & Ruprecht. p. 1077. ISBN 978-3647369143.
^ ¹ ² Richter, Michael (2009). Die friedliche Revolution: Aufbruch zur Demokratie in Sachsen 1989-90, Band 1. Vandenhoeck & Ruprecht. p. 1211. ISBN 978-3525369142.
^ "Die Extreme Rechte in Thüringen: Entwicklung der Neonazi-Szene". Heinrich Böll Foundation.
^ Oskar Niedermayer and Richard Stöss (2 ביולי 2013). Parteien und Wähler im Umbruch: Parteiensystem und Wählerverhalten in der ehemaligen DDR und den neuen Bundesländern. p. 129. ISBN 9783663109969. {{cite book}}: (עזרה)
^ Oskar Niedermayer and Richard Stöss (2 ביולי 2013). Parteien und Wähler im Umbruch: Parteiensystem und Wählerverhalten in der ehemaligen DDR und den neuen Bundesländern. p. 130. ISBN 9783663109969. {{cite book}}: (עזרה)

[1] Zubok, Vladislav.

[2] Zubok, Vladislav.

[3] Klaus Schroeder: Der SED-Staat.

[4] Klaus Schroeder: Der SED-Staat.

[5] Udo Leuschner. "Die FDP übernimmt zwei "Blockflöten"". Geschichte der FDP (26) (בגרמנית). נבדק ב-2019-04-04.

[Die_friedliche_Revolution2-6] Richter, Michael (2009). Die friedliche Revolution: Aufbruch zur Demokratie in Sachsen 1989/90. Vandenhoeck & Ruprecht. p. 1077. ISBN 978-3647369143.

[Die_friedliche_Revolution-7] ¹ ² Richter, Michael (2009). Die friedliche Revolution: Aufbruch zur Demokratie in Sachsen 1989-90, Band 1. Vandenhoeck & Ruprecht. p. 1211. ISBN 978-3525369142.

[8] "Die Extreme Rechte in Thüringen: Entwicklung der Neonazi-Szene". Heinrich Böll Foundation.

[9] Oskar Niedermayer and Richard Stöss (2 ביולי 2013). Parteien und Wähler im Umbruch: Parteiensystem und Wählerverhalten in der ehemaligen DDR und den neuen Bundesländern. p. 129. ISBN 9783663109969. {{cite book}}: (עזרה)

[10] Oskar Niedermayer and Richard Stöss (2 ביולי 2013). Parteien und Wähler im Umbruch: Parteiensystem und Wählerverhalten in der ehemaligen DDR und den neuen Bundesländern. p. 130. ISBN 9783663109969. {{cite book}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|
-נוכחי=מפלגה המזרח גרמנית|
+{{מפלגה
+| שם = המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה
-אחר=מפלגה הנאו-נאצית|
+| שם בשפת המקור = Nationaldemokratische Partei Deutschlands
-ראו=[[המפלגה הנציונל-דמוקרטית של גרמניה]]}}
+| אידאולוגיות = שמרנות, שמרנות לאומית, לאומיות גרמנית
-{{מפלגה}}
+| שיא כוחה = 52 מושבים ב[[פולקסקאמר]]
-'''המפלגה הלאומית דמוקרטית של גרמניה''' ([[גרמנית]]: Nationaldemokratische Partei Deutschlands) הייתה מפלגה פוליטית שפעלה ב[[גרמניה המזרחית]].
+| שפל כוחה = 15 מושבים ב[[פולקסקאמר]]
+| התמזגה לתוך = [[המפלגה הדמוקרטית החופשית]]
+| מייסד = [[וילהלם אדם]], לות'ר בולץ
+| תאריך ייסוד = [[25 במאי]] [[1948]]
+| תאריך פירוק = [[27 במרץ]] [[1990]]
+| מטה = [[ברלין המזרחית]]
+| רשימה פוליטית = החזית העממית
+| מדינה = [[גרמניה המזרחית]]
+| סמל = DEU NDPD Logo.svg
+}}
+'''המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה''' ([[גרמנית]]:National-Demokratische  Partei Deutschlands) הייתה מפלגה [[גרמניה המזרחית|מזרח-גרמנית]] אשר היוותה כ[[מפלגת לוויין|מפלגת לווין]] ל[[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]], מ-[[1948]] עד [[1989]]. ה[[מפלגה]] ייצגה את חברי [[המפלגה הנאצית]] לשעבר, ה[[ורמאכט]], ו[[מעמד הביניים]]. אין לבלבל אותה עם [[המפלגה הנציונל-דמוקרטית של גרמניה]], מפלגה ב[[גרמניה המערבית]] הממשיכה להיות מפלגה מינורית ב[[גרמניה]] המאוחדת של כיום.
+[[קובץ:Flagge_der_NDPD.svg|ממוזער|דגל המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה]]
 == היסטוריה ==
+ה[[מפלגה]] הלאומית-דמוקרטית הוקמה בשיתוף של לות'ר בולץ (חבר לשעבר ב[[המפלגה הקומוניסטית של גרמניה|מפלגה הקומוניסטית של גרמניה]] ו[[הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית]]) ו-[[וילהלם אדם]], (חבר לשעבר ב[[אס אה]]) ואחרים. מטרתה הייתה להגיע לאותן קבוצות אוכלוסייה שנמשכו ל[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]] לפני [[1945]] (כמו אנשי צבא וחלק ממעמד הביניים) ולספק להם מסגרת פוליטית, כדי שהם לא יתפתו לתמוך ב[[ימין רדיקלי|ימין הקיצוני]] שוב או לשתף פעולה עם [[בעלות הברית]]. לאומנות גרמנית הייתה כוח גדול בזמן בין שתי מלחמות העולם ומיליוני גרמנים היו חברים במפלגה הנאצית, [[יוסיף סטלין|סטלין]] רצה להשתמש בהם כדי ליצור מאמץ פרו-סובייטי אנטי-מערבי ב[[פוליטיקה של גרמניה|פוליטיקה הגרמנית]].<ref>[[Vladislav Zubok|Zubok, Vladislav]].</ref> לפי הדיפלומט הסובייטי ולדימיר סמיונוב, סטלין אפילו הציע שהם יורשו להוציא לאור עיתון משלהם, [[פלקישר באובכטר]]. גרמנים קומוניסטים וכמה פקידים סובייטים תחילה נמשכו לאותם רעיונות שסטלין הציע אך לא היו נלהבים לישמם.<ref>[[Vladislav Zubok|Zubok, Vladislav]].</ref> דומה לכך, ב[[גרמניה המערבית]], המפלגה הניאו-נאצית, "מפלגת הרייך הסוציאליסטית", אשר הוקמה בשיתוף [[אוטו רמר]], הייתה המפלגה הראשונה שנאסרה על ידי [[בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה]] וקיבלה יחס חם מצד [[ברית המועצות]] וקיבלה תמיכה סובייטית.
-המפלגה הוקמה בשנת 1948 על ידי מספר אנשי צבא גרמנים שחזרו לגרמניה המזרחית מן השבי ה[[סובייטי]]. באופן רשמי המפלגה דגלה באידאולוגיה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[לאומנות|לאומנית]] אולם בפועל היא שימשה כמכשיר בידיה של [[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]] כדי לגייס תמיכה במשטר ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] בגרמניה המזרחית תוך שהיא פונה בעיקר אל חיילי ה[[וורמאכט]] המשוחררים ואל שני מיליון החברים לשעבר ב[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]] שהתגוררו בגרמניה המזרחית.
+[[קובץ:Bundesarchiv_Bild_183-67478-0001,_Berlin,_Friedrichstraße,_Haus_des_Parteivorstandes_der_National-Demokratischen_Partei_Deutschlands.jpg|ממוזער|בית המפלגה הלאומית-דמוקרטית ב[[ברלין המזרחית]] ב-[[1959]].]]
+בנוסף לותיקי [[המפלגה הנאצית]], פקידים לשעבר ומגורשים התקבלו לתוך המפלגה החדשה גם כן, כמו ה"הליגה עבור מגורשים" ה[[גרמניה המערבית|מערב גרמנית]] והפדרציה העצמאית האוסטרית. מועצת [[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]] התאספה ב[[מאי]] [[1948]], הצהירה ש"האנשים הלא ברורים-פוליטית האלו" לא צריכים להצביע עבור המפלגות ה[[בורגנות|בורגניות]] כמו האיחוד הנוצרי דמוקרטי או ה[[המפלגה הליברל-דמוקרטית של גרמניה|מפלגה הליברל-דמוקרטית]] בבחירות הבאות,<ref>Klaus Schroeder: ''Der SED-Staat. ''</ref> ולא למקבילותיהן המערביות.
+לפי קלאוס שרואדר,<ref>Klaus Schroeder: ''Der SED-Staat. ''</ref> למפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה היו פחות [[נאצים]] בסגל שלה מאשר [[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]], זה נגרם מכיוון שהמפלגה הלאומית-דמוקרטית הייתה הרבה יותר קטנה ממפלגת האיחוד הסוציאליסטי.
+המפליגה הלאומית-דמוקרטית הוכרה באופן רשמי על ידי המנהלה הצבאית הסובייטית בגרמניה ב-[[16 באוגוסט]] [[1948]] ולאחר מכן מהמפלגה נשלחו 52 נציגים לפרלמנט ה[[גרמניה המזרחית|מזרח-גרמני]], ה[[פולקסקאמר|פולקסאקמר]], כחלק מ"החזית הלאומית". אף אחד מהנציגים הללו אי פעם הצביע נגד החלטת הממשלה בכל נושא, כמו [[מפלגת לוויין|מפלגות הלווין]] האחרות, אשר היו בעצם בובות של מפלגת השלטון, [[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]].
+אף על פי כן, לאחר נפילת [[חומת ברלין]], המפלגה הלאומית דמוקרטית של גרמניה נהייתה עצמאית בפוליטיקה, והשתתפה בבחירות החופשיות היחידות ל[[פולקסקאמר]] אשר נערכו ב-[[18 במרץ]] [[1990]]. המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה לא הוכללה באיגוד המפלגות הליברליות האחרות ב[[גרמניה המזרחית]], ורצה לבדה. תוצאות הבחירות הראו מפלה. ה[[מפלגה]] השיגה רק 44,292 קולות, פחות קולות מאשר כמות חברי המפלגה. ב-[[27 במרץ]] [[1990]] המפלגה הלאומית-דמוקרטית נהייתה חלק באגודת הדמוקרטים החופשיים, ארגון שלא התקיים להרבה זמן אשר התמזג בסוף ל[[המפלגה הדמוקרטית החופשית|מפלגה הדמוקרטית החופשית]].<ref>{{cite web|author=Udo Leuschner|title=Die FDP übernimmt zwei "Blockflöten"|work=Geschichte der FDP (26)|url=http://www.udo-leuschner.de/liberalismus/fdp26.htm|language=de|access-date=2019-04-04}}</ref>
+== תוכנייה ואידאולוגיה ==
+תוכנית המפלגה הלאומית-דמוקרטית דרשה, כחלק מדברים אחרים, את קידום [[מעמד הביניים]]. בולץ היה אחד מחברי המפלגה הבולטים אשר לא היה חבר לשעבר ב[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]], והיה למעשה חבר ב[[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]] עד שהקים את המפלגה הלאומית-דמוקרטית. בולץ היה גם חבר לשעבר ב[[המפלגה הקומוניסטית של גרמניה|מפלגה הקומוניסטית של גרמניה]] עד שהיא דוכאה על ידי הנאצים. המפלגה הלאומית דמוקרטית יוסדה על ידי הסמכויות הקומוניסטית עם המטרה לקבל תמיכה מאותן שכבות האוכלוסייה. המפלגה הלאומית-דמוקרטית אורגנה על יסודות ה[[צנטרליזם דמוקרטי|צנטרליזם הדמוקרטי]] ובסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות שמונים]] למפלגה היו 110,000 חברים.
+ה[[מפלגה]] הייתה אמורה לייצר את ה[[ליברליזם כלכלי|ליברליזם]], כמו [[המפלגה הליברל-דמוקרטית של גרמניה]], ותמכה בסנטימנט הלאומני הגרמני. עם זאת, המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה הייתה יותר נאמנה ל[[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]] והסתייגה לבקר את ה[[ממשלה]] גם בזמן מהומות 1989.<ref name="Die friedliche Revolution2">{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=46DWzmYSAdkC&q=sozialismus+ndpd&pg=PA1077|title=Die friedliche Revolution: Aufbruch zur Demokratie in Sachsen 1989/90|last=Richter|first=Michael|publisher=[[Vandenhoeck & Ruprecht]]|year=2009|isbn=978-3647369143|page=1077}}</ref>
+לאחר המהומות, נערכו כמה נסיונות של מפלגת ה[[ימין רדיקלי|ימין הקיצוני]], [[המפלגה הנציונל-דמוקרטית של גרמניה]]<ref name="Die friedliche Revolution">{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=Ptt9GyatDT8C&q=NDPD+rechts&pg=PA1211|title=Die friedliche Revolution: Aufbruch zur Demokratie in Sachsen 1989-90, Band 1|last=Richter|first=Michael|publisher=[[Vandenhoeck & Ruprecht]]|year=2009|isbn=978-3525369142|page=1211}}</ref>, והמפלגה הימנית-פופוליסטית "הרפובליקנים"<ref>{{cite web|url=https://www.boell.de/de/demokratie/demokratie-entwicklung-der-neonazi-szene-in-thueringen-13361.html|title=Die Extreme Rechte in Thüringen: Entwicklung der Neonazi-Szene|publisher=[[Heinrich Böll Foundation]]}}</ref> לקבל את תמיכתה של המפלגה הלאומית-דמוקרטית כבעלת ברית, אך נסיונות אלו כשלו.<ref>{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=vqKABwAAQBAJ&q=Republikaner+NPD&pg=PA129|title=Parteien und Wähler im Umbruch: Parteiensystem und Wählerverhalten in der ehemaligen DDR und den neuen Bundesländern|author=Oskar Niedermayer and Richard Stöss|date=2 July 2013|isbn=9783663109969|page=129}}</ref>
+לאחר מכן, המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה אימצה לעצמה זהות של מפלגת מרכז אשר ריחקה את עצמה מה[[קומוניזם|קומוניסטים]] וגם מה[[לאומנות|לאומנים]] וה[[נאו-פשיזם|ניאו-פשיסטים]]. נוסף על כך הם היו פרו-אירופאיים, ודחו להזדהות כמפלגת ימין או כמפלגת "[[ימין רדיקלי|ימין לאומני]]" או "[[שמרנות|שמרנות לאומנית]]". דיונים פנימיים במפלגה נערכו כדי לשנות את שמה ל-"המפלגה הדמוקרטית החדשה של גרמניה".<ref name="Die friedliche Revolution" /><ref>{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=vqKABwAAQBAJ&q=nationalistisch+ndpd&pg=PA130|title=Parteien und Wähler im Umbruch: Parteiensystem und Wählerverhalten in der ehemaligen DDR und den neuen Bundesländern|author=Oskar Niedermayer and Richard Stöss|date=2 July 2013|isbn=9783663109969|page=130}}</ref>
+== יושבי הראש של המפלגה הלאומית-דמוקרטית ==
-המפלגה הייתה חלק מן [[החזית הלאומית של גרמניה הדמוקרטית]] והייתה בעלת נציגות של 52 חברים ב[[פולקסקאמר]], במשך כל קיומה היא תפקדה כ[[מפלגת לוויין]] של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי. מבנה המפלגה היה דומה לזה של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי והיא נשענה על עקרון ה[[צנטרליזם דמוקרטי]], בסוף [[שנות השמונים]] מספר חבריה היה כ-110,000.
+{| class="wikitable"
+|לות'ר בולץ
+|1948–1972
+|-
+|היינריך הומן
+|1972–1989
+|-
+|גונתר הרטמן
+|1989–1990
+|-
+|וולפגנג גלסר
+|1990
+|-
+|וולפגנג ראולס
+|1990
+|}
+== ראו גם ==
-עוד אחת ממטרותיה של המפלגה הייתה לבסס את התמיכה בכוחות הביטחון המזרח גרמנים והיא תרמה רבות לגיוס כוח אדם מנוסה לשירותי הביטחון הצעירים של גרמניה המזרחית בשנותיה הראשונות של קיום המדינה. כמו כן היא פעלה כנגד הפלייתם בגרמניה המזרחית של נאצים וחיילים לשעבר.
+* [[פוליטיקה של גרמניה המזרחית]]
-למרות ששימשה כמפלגת לוויין של המשטר לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי היא התמודדה כמפלגה עצמאית בבחירות החופשיות בגרמניה המזרחית תוך שהיא מקבלת רק 44,292 קולות. לאחר [[איחוד גרמניה (המאה ה-20)|איחוד גרמניה]] המפלגה התמזגה עם [[פוליטיקה של גרמניה#FDP|המפלגה החופשית-דמוקרטית]].
+== הערות שוליים ==
-==קישורים חיצוניים==
-{{ויקישיתוף בשורה}}
-[[קטגוריה:גרמניה המזרחית: פוליטיקה]]
+[[קטגוריה:גרמניה: מפלגות היסטוריות]]
+[[קטגוריה:גרמניה: מפלגות שמרניות]]
+[[קטגוריה:ציטוט מקור בשפה זרה (גרמנית)]]