אאוטלאוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אאוטלאוז
מקור מונטקלייר, ניו ג'רזי, ארצות הברית
שנות פעילות 1995 - היום
סוגה היפ הופ, ג'י פאנק
חברת תקליטים Outlaw, Ca$hville, Amaru, Death Row, Real Talk, Koch, Rap-a-Lot
שיתופי פעולה בולטים 2Pac, Smif N' Wessun, Bun B, Young Buck, Bone Brothers, Yukmouth, Dead Prez, Tech N9ne, Scarface, Tha Dogg Pound, C-Bo, Krayzie Bone
www.outlawzmedia.net
חברים
אי.די. איי מין
חוסיין פתאל
יאנג נובל
חברים לשעבר
מקיאוולי (נפטר)
יאקי קדאפי (נפטר)
נפוליאון
חומני
קאסטרו
מוסוליני
Storm

אאוטלאוזאנגלית: Outlawz ; במקור היה ידוע כOutlaw Immortalz), הינו הרכב היפ הופ אמריקאי שהוקם על ידי טופאק שאקור לאחר שחרורו מהכלא בסוף 1995. ההרכב ידוע בעיקר באלבומים ובשירים רבים שהם עשו עם טופאק שאקור.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות של אאוטלאוז, הם היו ידועים כDramacydal. Dramacydal הופיעו לראשונה לצד טופאק שאקור בסינגל Dramacydal .Holler If Ya Hear Me הורכבה מ"K-Dog" ששינה את כינויו ל"קאסטרו" (Young Hollywood" , (Kastro" ששינה את כינויו ל"יאקי קדאפי" (Mutah" ,(Yaki Kadafi" או ""Mu ששינה את כינויו ל"נפוליאון" (Napoleon) ו-"Big Malik" ששינה את כינויו ל"אי.די. איי מין" (E.D.I. Mean).

בדת' רואו רקורדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשטופאק שאקור חתם בדת' רואו רקורדס לאחר שיחררו מהכלא, הוא צירף את מורפם שאקור (אחיו החורג) וביג סייק מההרכב Thug Life. יאקי קדאפי, נפוליאון, קאסטרו, חוסיין פתאל, אי.די. איי מין וStorm (האישה היחידה בהרכב) התווספו גם להרכב, ביחד הם יסדו את ההרכב המקורי של Outlaw Immortalz. הם הופיעו לראשונה כהרכב באלבום All Eyez on Me של טופאק. ההרכב התארח בדיס (שיר בו הראפר מבטא את חוסר הכבוד שלו כלפי מישהו) Hit 'Em Up כנגד יריבו הנוטוריוס בי.איי.ג'י מהחוף המזרחי. לאחר הרצח של טופאק הם הורידו את הimmortal מהשם של ההרכב, והופיעו יחד כ"Outlawz" ללא החברים מYoung Noble .Thug Life התווסף ללהקה בתחילת קיץ 1996 וההרכב הופיע יחד באלבום סטודיו האחרון של טופאק, The Don Killuminati: The 7 Day Theory.

לאחר מותו של טופאק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני חודשים לאחר הרצח של טופאק שאקור, יאקי קדאפי נורה בראש כששהה אצל חברתו בניו ג'רזי ; שנתיים לאחר הרצח של קדאפי, נפוליאון האשים את אחיינו ברצח קדאפי.

אף על פי שטופאק שאקור ביקש מחברי ההרכב לא לחתום בלייבל דת' רואו רקורדס, לאחר מותו הם חתמו בחברת התקליטים. כתוצאה מכך פתאל עזב את ההרכב, בטענה שההרכב לא היה נאמן לטופאק. נפוליאון עזב את הלהקה, כתוצאה מכך שהמיר את דתו למוסלמי וכיום הוא מטייל ברחבי העולם ומלמד את האסלאם. בזמן שטופאק ניהל את Storm ועבד איתה על אלבום הסולו הראשון שלה, הוא החתים אותה בדת' רואו רקורדס. היא בחרה לעזוב את הלייבל לאחר מותו של טופאק.

אאוטלאוז התארחו בשירם "Magnum Force" ו-"Veterans' Day" של הסופרגרופ הניו יורקי Boot Camp Clik. אאוטלאוז ידוע ביחסיו הטובים עם הסופרגרופ, עוד מהתקופה שטופאק עבד עם הסופרגרופ על האלבום "One Nation" שלא שוחרר בסופו של דבר.

ב1999, אאוטלאוז שיחררו את אלבומם הראשון כהרכב, Still I Rise, עם הקלטות של טופאק שלא שוחררו. האלבום יצא לאור בדת' רואו רקורדס. Big Syke התארח באלבום, אף על פי שעזב את ההרכב. בסוף שנת 2000 ההרכב שיחרר את אלבומו השני, Ride Wit Us Or Collide Wit Us. האלבום לא זכה להצלחה שזכה האלבום הקודם. ב2008 ההרכב חתם בלייבל Ca$hville Records של הראפר יאנג באק. ב2009 קאסטרו עזב את ההרכב, כדי לקדם את קריירת הסולו שלו. ב2011 ההרכב שיחרר את האלבום Perfect Timing, שבו התארחו: יאנג באק, טק ניין, סקארפייס, קרייזי בון, Bun B ואומנים נוספים.

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל חבר בהרכב הוענק כינוי של רודן/מנהיג צבאי או אויב של אמריקה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סטודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999: Still I Rise
  • 2000: Ride wit Us or Collide wit Us
  • 2001: Novakane
  • 2002: Neva Surrenda
  • 2005: .Outlaw 4 Life: 2005 A.P
  • 2008: We Want In: The Street LP
  • 2011: Perfect Timing

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: Can't Sell Dope Forever (עם Dead Prez)

DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002: Outlawz: Worldwide

מיקסטייפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007: Can't Turn Back
  • 2009: Outlaw Culture Vol. 1
  • 2009: Outlaw Culture Vol. 2
  • 2009: Outlaw Culture Vol. 3
  • 2009: Cashville Takeover (עם Ca$hville Records)
  • 2010: Killuminati 2K10
  • 2011: Killuminati 2K11
  • 2012: Welcome 2 Cashville (עם Ca$hville Records)

אלבומים דיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006: Retribution: The Lost Album
  • 2010: The Lost Songs Vol. 1
  • 2010: The Lost Songs Vol. 2
  • 2010: The Lost Songs Vol. 3

אלבומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002: (Still I Rise (Part 2
  • 2006: Ghetto Monopoly

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]