אבי תקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבי תקווה
אין תמונה חופשית
מידע אישי
תאריך לידה 28 ביוני 1976 (בן 38)
מקום לידה נתניה שבישראל
עמדה קשר
מועדוני נוער
מכבי נתניה
מועדונים מקצועיים
1993 - 1994
1994 - 1995
1995 - 1996
1996 - 1997
1997 - 2000
2000 - 2001
2001 - 2003
2003 - 2004
2004 - 2005
2005 - 2006
2006 - 2007
מכבי נתניה
הפועל כפר סבא
מכבי נתניה
בני יהודה
גראסהופרס ציריך
הפועל תל אביב
יאנג בויז ברן
מכבי פתח תקווה
פראלימני
הפועל כפר סבא
הכח עמידר רמת גן



29 (4)
76 (18)
26 (4)
43 (13)
33 (4)
10 (1)
19 (0)
14 (3)
נבחרת לאומית
1998 - 2002 ישראל 12 (1)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

אבי תקווה (נולד ב-28 ביוני 1976) הוא כדורגלן עבר ישראלי ואחיו הצעיר של כדורגלן העבר שלום תקווה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקווה התחיל את הקריירה שלו במחלקת הנוער של מכבי נתניה, איתה זכה בשלוש אליפויות נוער. לאחר מכן שיחק גם במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון אך שותף רק בשישה משחקים. על אף הופעותיו הבודדות, סירבו מנהלי המועדון לשחרר את תקווה לקבוצה אחרת. לבסוף החליט לממש את זכותו ל"הסגר קטין" - לפיו הוא מגיש בקשה להתאחדות לכדורגל, אשר בסיום העונה תכפה ההעברה למועדון הקולט בסיום העונה.

בעקבות בקשתו עבר תקווה בסיום העונה לשחק במדי הפועל כפר סבא. בעונה שלאחר מכן חזר לנתניה, ששיחקה בליגה הארצית (הליגה השנייה דאז). לאחר מכן שיחק עונה אחת בבני יהודה. בסיום עונה זו עבר לשחק באירופה, בקבוצה השווייצרית גראסהופרס ציריך. בגארסהופרס שיחק מעונת 1997/1998, בה זכה עמה באליפות, עד לעונת 1999/2000.

לקראת עונת 2000/2001 חתם בהפועל תל אביב[1], לאחר שהקבוצה זכתה בדאבל בעונה הקודמת וחיפשה מחליף לאחיו, שלום תקווה, שפרש בשנת 2000 והפך לעוזר המאמן בקבוצה. למרות קרבתו המשפחתית לעוזר המאמן, במהלך העונה הסתכסך אבי תקווה עם המאמן דרור קשטן, ובסיומה של העונה המאכזבת מבחינתו חזר לשווייץ וחתם ביאנג בויז ברן.

לאחר שנתיים בברן, חזר לארץ לקראת עונת 2003/2004 וחתם במכבי פתח תקווה, עמה זכה בגביע הטוטו באותה עונה. הוא המשיך בקבוצה גם בעונת 2004/2005 אך שוחרר לקראת סיום העונה, ב-9 באפריל, אז עבר לשחק תחת הדרכתו של אלי גוטמן בקבוצת פראלימני הקפריסאית.

בעונת 2005/2006 חתם תקווה בהפועל כפר סבא, שהייתה מועמדת ודאית לירידה מליגת העל לליגה הלאומית, אך תחת המאמן אלי אוחנה, הצליחה הקבוצה לחולל מהפך ולהנצל מירידה. יכולתו הטובה של תקווה, שתרמה למהפך, לא נעלמה מעיניהם של סקאוטים ומאמנים. במהלך העונה קיבל הצעות מקבוצות בכירות בשווייץ, כמו פ.צ. ציריך ולוזאן, כמו גם מקבוצות מהליגה השווייצרית השנייה. ב-16 במאי 2006 פורסם כי הוא חתם בקבוצת לוגאנו מהליגה השנייה בשווייץ. אולם כשעסקת לוגאנו כבר הייתה סגורה, ותקווה שוחרר מהפועל כפר סבא, הוא החליט במהלך מפתיע לוותר על החוזה עם לוגאנו ובמקומה סיכם לעונה אחת עם קבוצת הכח עמידר רמת גן, עמה ירד בעונה זו לליגה הלאומית. בתום העונה לא הצליח למצוא קבוצה חדשה‏[2], ובסופו של דבר פרש מכדורגל.

תקווה ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל ב-18 באוגוסט 1998, כאשר עלה כמחליף במשחק ידידות מול נבחרת פולין, והורחק בכרטיס אדום. תקווה רשם 12 הופעות במדים הלאומיים, וכבש את שערו היחיד בניצחון 0-7 על אסטוניה במסגרת טורניר ידידות לציון 70 שנה להקמת ההתאחדות לכדורגל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גולן בר יוסף, אבי תקווה חתם בהפועל תל אביב, באתר ynet‏, 11 ביוני 2000
  2. ^ ‏יוסי פנטילט, אבי תקוה: אני עוד לא תולה את הנעליים, באתר ONE, ‏ 21 בינואר 2008‏