מכבי נתניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | "היהלומים" | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1934 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| אצטדיון | אצטדיון שר טוב ("הקופסא") נתניה (7,500) |
||||||||||||||||||||||||||||||||
| בעלי הקבוצה | {{{בעלים}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא | {{{נשיא}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| יו"ר | דניאל יאמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מנכ"ל | {{{מנכ"ל}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן | ראובן עטר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ליגה | ליגת העל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תארים | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר אליפויות | 5 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר גביעים | 1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תארים אחרים | {{{תואר אחר}}} | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| תלבושת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
מכבי נתניה היא אחת מקבוצות הכדורגל הוותיקות בישראל. הקבוצה הוקמה בשנת 1934, ושיחקה יותר מ-40 עונות בליגת העל בישראל.
הקבוצה משחקת באצטדיון הקופסא שבנתניה, המסוגל להכיל כ-7,500 צופים. כעת נמצא בתהליכי הקמה האצטדיון העירוני נתניה שיהיה מסוגל להכיל כ-12,000 צופים בשלבו הראשוני וכ-24,000 צופים בסוף תהליך הבנייה.
בין שחקניה הבולטים של מכבי נתניה נמנים: מרדכי שפיגלר (שהוכתר ככדורגלן היובל של ישראל), עודד מכנס, גד מכנס, דוד לביא, חיים בר, שרגא בר, אלברט גזל, משה גריאני, יצחק ויסוקר, דוד פיזנטי, פודי חלפון, דני עציוני, יגאל מנחם, בני לם ושלמה שירזי.
בתחילת דרכה היו המדים של מכבי נתניה פסים בצבעים ירוק ולבן אך בשנת 1975, הוחלפו לצבעים צהוב ושחור.
מאמנים קודמים ידועים בקבוצה היו דוד שווייצר, שמוליק פרלמן, יעקב גרונדמן, גילי לנדאו, אורי מלמליאן, מרדכי שפיגלר וראובן עטר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] שנות ה-30 עד שנות ה-60
מועדון הכדורגל של מכבי נתניה הוקם בשנת 1934 והיה לאחד המועדונים הראשונים לקום בישראל. בתחילה שיחקה הקבוצה בליגה המחוזית שומרון בנוסף לעוד קבוצות מהעיר נתניה וסביבותיה. הקבוצה ערכה את משחקה הראשון אי-פעם מול קבוצת בית"ר נתניה במגרש הקבוצה שהיה ממוקם תחילה באזור מרכז העיר של היום. הקבוצה עברה במשך השנים בין מספר מגרשים ברחבי העיר, כאשר אחד מהם היה בליבו של פרדס. מגרשה האהוב של הקבוצה, "הקופסא" הוקם בשנת 1946 במשחק ראווה מול קבוצת נאשה קארילה היוגוסלבית, במשחק שנגמר בתיקו 1-1 ואת השער כבש יצחק כספי, שחקן שהיה גם הכובש הראשון של הקבוצה בהקמת הליגה הלאומית, אז הליגה הבכירה בישראל.
במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן מלחמת העצמאות נפסקה לעתים פעילות הקבוצה בשל המצב בארץ ישראל. במהלך שנות ה-40, עת ישבו בארץ ישראל חיילי הצבא הבריטי היו בקבוצה מספר שחקנים בריטים ששירתו בבסיסי צבא סמוכים לנתניה, המפורסמים שבהם היו ברטי מיי ותומאס פיני וכן האיטלקי נרדיני ואלו היו הזרים הראשונים בתולדותיה של מכבי נתניה. במהלך מלחמת העצמאות נהרגו ארבעה משחקני הקבוצה במהלך שירותם בצה"ל: ישראל ארבייטמן, יהודה בלכר, חיים גולדשטיין ודוד ליבסטר.
כאשר הוקמו ליגות הכדורגל של ישראל בשנת 1949 הייתה מכבי נתניה בין 13 הקבוצות שהרכיבו את הליגה הבכירה, אז הליגה הלאומית. בעונת 1949-50 משתתפת הקבוצה לראשונה במשחקי הליגה הבכירה בישראל ובמחזור הליגה ה-20 נוחלת מפלה כבדה 9:1 במשחק הליגה נגד הפועל פתח תקוה,במשחק שנערך באם המושבות בשיפוטו של בלקין , בשנות ה-50 ולאחר מכן בשנות ה-60 הייתה קבוצת מרכז טבלה שסיימה מספר פעמים במקומות בתחום של 7-9 כאשר היא הגיעה לראשונה לצמרת הטבלה בעונת 1954/55, אז הגיעה למקום הרביעי בטבלה כשרק הפועל פתח תקווה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, שלושת המועדונים המובילים בכדורגל הישראלי באותה תקופה, קדמו לה בטבלה. לאחר עונה זו חזרה נתניה להיות קבוצת מרכז טבלה וחזרה למקום הרביעי המוכבד רק בעונת 1957/58 כשלפניה מכבי תל אביב, הפועל פתח תקווה וקבוצה נוספת לה זו הייתה הפעם הראשונה ברבייעיה הראשונה - מכבי חיפה.
בשנת 1961/62 התדרדרה הקבוצה למקום ה-12 והאחרון בטבלה ומסיבה זו הורדה לליגה השנייה, אז הליגה הארצית. הקבוצה נשארה שתי עונות בליגת המשנה עד שבעונת 1963/64 סיימה הקבוצה במקום השני בליגת המשנה, אחרי קבוצת בית"ר תל אביב ושתיהן הועלו לליגה הבכירה. עם חזרתה של הקבוצה לליגה הלאומית השתלבה הקבוצה בצמרת הגבוה כאשר בשורותיה משחק השחקן מרדכי שפיגלר, השחקן הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי בכלל ומכבי נתניה בפרט. שפיגלר סיים שלוש עונות ברצף בתואר מלך השערים של הליגה (גם בעונת 1966/68, "העונה הכפולה", בה כבש 38 שערים, 15 שערים בעונה הראשונה ו-23 בשנייה, אך יש להתחשב בעובדה ששוחקו באותה עונה 30 משחקים). בסוף שנות ה-60, בעונת 1968/69 סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה כששפיגלר מוביל את רשימת הכובשים בליגה עם 25 שערים.
[עריכה] שנות ה-70 וה-80 (תור הזהב של הקבוצה)
שנות ה-70 החלו בעונת 1969/70, אז למרות שנתניה סיימה במקום ה-11, מקום במרכז הטבלה, הקבוצה הגיעה עד למעמד גמר גביע המדינה, אז הפסידה למכבי תל אביב בתוצאה 2-1. בפגרת הקיץ שלפני עונת 1970/71 התקיים מונדיאל 1970, אז השתתפו במדי נבחרת ישראל, שהשתתפה אז לראשונה במפעל זה, שני שחקנים ממכבי נתניה, מרדכי שפיגלר ושרגא בר. בעונה שלאחר מכן, עונת 1970/71 סיימה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה כ"אלופת המדינה". באותה שנה כיכבו בנתניה מספר שחקנים ביניהם מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי, אלברט גזל, שרגא בר, לופא קדוש, אפרים עמירה יוז'י סורינוב,מוישה יוסף,זוהר ואמציה סלומון,יאנק רובינשטיין,ישראל חג'ג',ועוד מספר שחקנים מובילים באותה תקופה בישראל. שנה לאחר מכן סיימה נתניה במקום הרביעי ושנה לאחר מכן במקום ה-13 וניצלה בכך מירידה לליגת המשנה. שנה אחת בלבד לאחר שניצלה מירידה זכתה נתניה באליפות עונת 1973/74, בסגל הקבוצה באליפות זו היו מספר שחקנים שהיו בקבוצה עוד באליפותה הראשונה אך הצטרפו אליה מספר שחקנים כגון עודד מכנס, גדי מכנס, מיכאל שיינפלד ועוד. לאחר אליפות זו התמקמה נתניה בין קבוצות הראש בטבלה כשהיא מסיימת עונה לאחר מכן כסגנית האלופה (הפועל באר שבע זכתה בעונה זו באליפות) וכן סיימה במקומות 4 ו-5 בשתי השנים שלאחר מכן.
בעונת 1977/78 הגיעה העונה הגדולה ביותר של מכבי נתניה בתולדותיה, נתניה זכתה באליפות כשהיא מקדימה את הבאה אחריה בטבלה, בית"ר ירושלים ב-5 נקודות (2 נקודות לניצחון אז). נתניה גם זכתה בגביע המדינה כאשר היא גוברת על בני יהודה תל אביב בגמר הגביע. בסוף אותה עונה, בה כיכבו בנתניה: עודד וגדי מכנס, דוד לביא, שרגא וחיים בר, מרדכי שפיגלר, משה גריאני, גדעון קליימן, אלברט גזל ועוד והמאמן שמואל פרלמן, השתתפה מכבי נתניה בשלב הבתים של גביע האינטרטוטו, אז הוגרלה מול קבוצות סלובודה טוזלה מיוגוסלביה, אלפסבורג השבדית ולילסטרום הנורבגית כאשר היא זוכה לבסוף בראש הבית כאשר היא מנצחת את אלפסבורג 7-1, את לילסטרום 2-1 ו-1-0 וסיימה בתיקו 2-2 פעמיים עם טוזלה ופעם אחת עם אלפסבורג.
עונה אחת לאחר העונה הגדולה של נתניה היא סיימה רק במקום השלישי בליגה (אחרי מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים) וכן השתתפה בגביע האינטרטוטו, והתמודדה מול קבוצות ורדר ברמן הגרמנית, ראפיד וינה האוסטרית וסטנדרד ליאז' הבלגית. עונה לאחר מכן, בעונת 1980/81 זכתה נתניה באליפותה הרביעית בהנהגתו של המאמן יעקב גרונדמן. בסוף אותה העונה השתתפה נתניה בשלב הבתים של האינטרטוטו, אז מול קבוצות מכבי תל אביב הישראלית, פ.צ. קופנהגן הדניתאנטוורפן הבלגית, נתניה סיימה בסופו של דבר בראשות בית זה, זכייה שנייה של נתניה בתואר זה. עונת 1980/81 הייתה עונת רגיע בנתניה והיא סיימה רק במקום העשירי בליגה. בנוסף, השתתפה הקבוצה באותה עונה בשלב הבתים של האינטרטוטו, אז מול קבוצות הפועל תל אביב הישראלית, פ.צ. ליאז' הבלגית וויינר ספורטקלב האוסטרית.
עונת 1981/82, העונה הבאה בתור, זכורה יותר מכל בנתניה כ"האליפות הגנובה". בענוה זו הובילה במשך מרבית העונה מכבי נתניה את ראשות הטבלה כאשר אליה נצמדה בראש הטבלה קבוצת הפועל כפר סבא. חמישה מחזורים לסיום העונה התקיים משחק דרבי השרון שהפגיש את שתי הקבוצות הללו למפגש צמרת לכל דבר שהיה אמור לקבוע האם נתניה תנצח משחק זה ותברח לכפר סבא או שמא כפר סבא תנצח ותצמצם את הפער בצמרת. המשחק, שנערך בנתניה, נפתח ביתרון 1-0 לכפר סבא אך נתניה עשתה מהפך וניצחה לבסוף 5-1. אחרי המשחק היו בטוחים כולם כי מכבי נתניה תזכה באליפות אחרי משחק זה אך במשחקים שנותרו לא הצליחה נתניה להשיג תוצאות טובות וכפר סבא, בתקופה של מספר משחקים טובים וניצחונות חשובים, הצליחה לצמצם את הפער מנתניה ועקפה אותה כשהיא עוקפת אותה בנקודה בלבד בפסגה.
העונה הבאה לאחר מכן הייתה עונת 1982/83, עונה שנחשבת עד היום לעונת התהילה האחרונה של נתניה מאז ימיה הגדולים. בעונה זו הקבוצה "שטפה את הליגה" וזכתה לבסוף באליפות החמישית בתולדתיה כשהיא פותחת בסיום הפרש של 14 נקודות מהבאה אחריה בטבלה (מאז שנה זו הונהגה שיטת 3 נקודות לניצחון) בנוסף, נתניה השתתפה בשנה זו באינטרטוטו כשהיא זוכה בראשות הבית בו התמודדו עמה הקבוצות: שמשון תל אביב הישראלית, פ.צ. לוצרן השווייצרית וארהוס הדנית. באותה העונה אימן את הקבוצה מרדכי שפיגלר, שחקן הקבוצה מספר שנים לפני כן, והוא האדם שטבע את המשפט הידוע: "נתניה ועוד 15" כדי להציג את עליונותה של נתניה בליגה באותה שנה. בעונה שלאחר מכן סיימה נתניה במקום הרביעי בליגה ובשלוש השנים שלאחר מכן סיימה במרכז הטבלה (מקומות 8, 9, 7 בהתאמה) עד שבעונת 1987/88 הגיעה נתניה למקום השני וסיימה כסגנית האלופה של אותה השנה, הפועל תל אביב. עונה לאחר מכן סיימה נתניה במקום השלישי ובכך סיימה את תקופת הזהב שלה, שנות ה-70 וה-80.
[עריכה] שנות ה-90 (הירידה הממושכת לליגה השנייה)
שנות ה-90 החלו בעונת 1989/90 כשהקבוצה סיימה במקום ה-7 בליגה, בראש טבלת הפלייאוף התחתון של הליגה. שנה לאחר מכן הגיעה נתניה עד המקום הרביעי בטבלה אך מיקום זה לא סימן את חזרתה של נתניה לצמרת הכדורגל הישראלי והיא שיחקה בשלוש בעונות שלאחר מכן במרכז הטבלה (מקומות 6, 8, 6 בהתאמה). בשנת 1992 שיחקה נתניה באינטרטוטו לאחר שנעדרה ממנו למספר שנים, אז הוגרלה בשלב הבתים מול קבוצות מכבי פתח תקווה הישראלית, סלאביה פראג הצ'כוסלובקית ובאייר לברקוזן הגרמנית. בשנת 1994 שיחקה הקבוצה שוב באינטרטוטו, בשנה האחרונה בה המפעל הונהג רק בבתים, אז הגרלה מול קבוצות הפועל באר שבע הישראלית, לוקומוטיב סופיה הבולגרית, סילקבורג הדנית והלמשטד השבדית. עונת 1994/95 הייתה החותם הרשמי לנפילתה של הקבוצה הגדולה של מכבי נתניה כאשר הקבוצה סיימה במקום האחרון בליגה (מקום 16) והורדה לליגה המשנית, אז הליגה הארצית.
בעונתה הראשונה בליגת המשנה סיימה נתניה במקום התשיעי ובעצם ניצלה מירידה לליגה השלישית, אז ליגה א', ולא הצליחה להשתלב במאבק בצמרת הליגה על עלייה בחזרה לליגה הבכירה. עונה אחת לאחר מכן כבר הצטרפה נתניה למאבק בצמרת הליגה השנייה על ניסיון לעלות לליגה הבכירה וצירפה לשם העניין שחקנים מנוסים כגון לאסלו צה, אלכסנדר גיידוק והמאמן גיגי כהן אך חסרו לנתניה שתי נקודות ממכבי עירוני אשדוד, השנייה בטבלת ליגת המשנה, כדי להצליח לעלות ליגה והיא נשארה שנה נוספת בליגה הארצית. עונת 1997/98 הסתיימה כאכזבה בה נתניה סיימה במקום החמישי בלבד אך בעונת 1998/99 בה הוחתם אורי מלמיליאן כמאמן הקבוצה והובאו מספר שחקנים כמו ערן שייזינגר, גיא שרעבי, דניאל דומיטרסקו ועוד וכן, הוחזר לאסלו צה לקבוצה. הקבוצה סיימה לבסוף במקום הראשון (רק קבוצה אחת עלתה לליגה הבכירה) בליגת המשנה וחזרה לליגה הבכירה (ליגת העל) לאחר חמש "שנות גלות".
[עריכה] שנות ה-2000 (החזרה המחודשת לליגה הבכירה)
שנות ה-2000 החלו בעונת 1999/00 העונה בה שיחקה לראשונה מכבי נתניה ליגה הבכירה, אז הליגה הלאומית וסיימה במקום ה-10 בליגה וניצלה מירידה חזרה לליגת המשנה. בשנתיים שלאחר מכן, אז הוחלפה גם שמה של הליגה הבכירה לליגת העל, סיימה הקבוצה פעמיים במקום השביעי כשהיא מחזוקת במספר שחקנים מובילים בארץ באותה תקופה כגון איציק זוהר, גיא צרפתי, אישטוואן האמר, רוסלאן לוברסקי, ויורל טנסה, אורי אוזן, אמיר שלח, לירון וילנר ועוד.
עונת 2002/03 הייתה עונת החזרה של מכבי נתניה לצמרת הליגה אחרי מספר שנים רבות ונתניה הגיעה מלקום הרביעי בעזרת המאמן גילי לנדאו ומספר שחקנים ביניהם ישמעאל אדו, ראובן עטר, אימורו לוקמן, אדריאן דה גמאן, גיא צרפתי, אורי אוזן, ישראל זביטי ואמיר שלח. בגלל הגעתה של נתניה למקום הרביעי היא השתתפה בשנת 2003 במפעל גביע האינטרטוטו במתכונתו הנוכחית הכוללת מספר משחקי גומלין ונתניה הוגרלה בסיבוב הראשון נגד קבוצת פרטיזן טירנה האלבנית והפסידה בתוצאה 2-0 באלבניה אבל למרות ניצחון 3-1 בורנה, בולגריה (שם אירחה נתניה את טירנה) היא לא המשיכה לשלב הבא בשל הפרש שערי חוץ עדיף לאלבנים.
בעונת 2003/04 התדרדרה הקבוצה לתחתית הליגה ולבסוף ירדה ליגה מהמקום ה-11 (המקום הלפני-אחרון בליגה) ובשל כך עזבו אותה מספר שחקנים, ביניהם אורי אוזן, רביד גזל, אימורו לוקמן ואחרים, ראובן עטר מונה למאמן הקבוצה ובזכות התבססות על מספר רב של שחקני בית ביניהם ישראל זביטי, לירון וילנר, אסף בן מוחה, אמיר טגה, אסי וסיהון וכן על מספר שחקנים כגון אבי פרץ, איברהים עבדול ראזאק, גולן חרמון וגיא טוביאק. בסוף אותה עונה בליגת המשנה, אז הליגה הלאומית, הצליחה נתניה להעפיל לליגת העל.
בעונת 2005/06 שיחקה נתניה בליגת העל תחת המאמן ראובן עטר והסגל נבנה ממספר רב של שחקני בית שהיו עם הקבוצה בעונה שלפני כן וכן צורפו אלן מסודי, פפי קימוטו, טל בנין, דקל קינן, עופר טלקר וליאוניד קרופניק והקבוצה סיימה במקום השביעי. לאורך כל העונה נעשו נסיונות למכור את הקבוצה מבעליה הקודמים, אשר אלון, דובל'ה לנד ומאיר אוזן לבעלים החדש, דניאל יאמר. עסקה זו נסגרה רק בסוף אותה העונה.
[עריכה] עידן דניאל יאמר - עונת 2006/2007 והלאה
בסוף עונת 2005/06, לאחר משא ומתן מתמשך, קנה את הקבוצה איש העסקים הגרמני-יהודי דניאל יאמר. מיד לאחר קניית הקבוצה מינה את אייל ברקוביץ' למנג'ר הקבוצה ובעקבות כך התפטר ראובן עטר מאימון הקבוצה. תחת ברקוביץ' החתימה הקבוצה מספר שחקנים כגון לירן שטראובר, אבישי ז'אנו, אופיר חיים, אבי סטרול, מזואה אנסומבו, איתי שכטר, אורי אוזן וכן הובא אלי גוטמן כמאמן הקבוצה לאחר מספר ניסיונות להבאת מאמנים אחרים לקבוצה.
ב-25 ביולי 2006, הגיע ויכוח בין יאמר לבין אייל ברקוביץ' לטונים צורמים וכתוצאה מכך פוטר ברקוביץ' ממשרתו כמנג'ר מכבי נתניה. לאחר פיטורו של ברקוביץ' הוחתמו בקבוצה דדי בן דיין, אורן זיתוני, שי בירוק, לואיס מרין וג'ף טוטואנה. גוטמן, בלדב וגניש קיבלו עליהם את הסמכויות שהיו של ברקוביץ'. גוטמן, שהפך בעצם לאחראי על הסגל של הקבוצה החל בשחרור שחקן הבית אסי וסיהון וכן שחרר את גיא טוביאק ואדריאן פיטו וכן מיעט בדקות משחק למספר שחקנים בסגל הקבוצה, ביניהם מספר שחקני בית, דבר שגרם לעזיבת השחקנים אדם ואייר, אסף בן מוחה וג'ף טוטואנה. לאחר המחזור ה-14 פוטר גוטמן מאימון הקבוצה ועימו פוטרו עוזרו מרקו בלבול ומאמן הכושר אברי מונצ'ר כיוון שהקבוצה היית רק במקום ה-8 בליגה וספגה קריאות מהקהל על סגנון המשחק ההגנתי וה"משעמם" של גוטמן שהוביל לירידה ביכולת המשחק של הקבוצה.
אחרי פיטוריו של גוטמן מונה למשרת המאמן ראובן עטר, שפוטר מנתניה חצי עונה לפני כן והספיק אף לאמן בתקופה קצרה זו את מכבי הרצליה. עטר, עם החתמתו, קיבל לידיו גם את השחקן תמיר כהן שהיה אמור לחתום תחת הנהגת גוטמן והביא איתו בנוסף את מוסא סאנוגו ואמיר חלבי והשאיל לקבוצות אחרות את אסף מנדס ואיברהים עבדול ראזאק והנהיג את נתניה בדרך התקפית יותר משבה נהג גוטמן וכן שילב מספר שחקני בית שלא זכו לדקות משחק רבות וכן שחקני נוער כגון אלמוג כהן ודלה ימפולסקי. במהלך המשחקים שנותרו הוביל עטר את קבוצת מכבי נתניה להופעה היסטוריה בגביע אופ"א, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון וכן לסגנות האליפות, תואר אליו לא הגיעה נתניה במשך 19 שנה.
ב- 14 באוגוסט 2007 שיחקה הקבוצה משחק אירופי היסטורי ראשון במסגרת גביע אופ"א נגד קבוצת לייריה מפורטוגל, המשחק הסתיים בתוצאה 0:0, בגומלין שנערך כעבור שבועיים ב-30 באוגוסט 2007 באצטדיון קריית אליעזר נכחו 10,000 אוהדים צהובים משולהבים ונלהבים אשר עשו את הדרך לחיפה, אך הם לא הצליחו לעזור לקבוצה שהפסידה 1:0 משער של סרג' נג'אל בדקות הסיום והודחה מהמשך הטורניר.
[עריכה] טבלת הישגים
הטבלה הבאה מכילה מידע על מכבי נתניה מדי עונה, החל מהופעותיה משנת 1949 ועד היום.
| עונה | ליגה | מיקום סופי | גביע המדינה | גביע הטוטו | טורנירים נוספים | מלך השערים של הקבוצה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1949-1950 | הליגה הלאומית | 9 | ||||
| 1950-1951 | ליגה הושעתה | |||||
| 1951-1952 | הליגה הלאומית | 9 | ||||
| 1952-1953 | ליגה הושעתה | |||||
| 1953-1954 | הליגה הלאומית | 7 | גמר גביע | |||
| 1954-1955 | הליגה הלאומית | 4 | ||||
| 1955-1956 | הליגה הלאומית | 8 | ||||
| 1956-1957 | הליגה הלאומית | 7 | ||||
| 1957-1958 | הליגה הלאומית | 4 | ||||
| 1958-1959 | הליגה הלאומית | 9 | ||||
| 1959-1960 | הליגה הלאומית | 8 | ||||
| 1960-1961 | הליגה הלאומית | 10 | ||||
| 1961-1962 | הליגה הלאומית | 12 (ירידת ליגה) | ||||
| 1962-1963 | הליגה הארצית | |||||
| 1963-1964 | הליגה הארצית | 2 (עליית ליגה) | ||||
| 1964-1965 | הליגה הלאומית | 7 | ||||
| 1965-1966 | הליגה הלאומית | 4 | מרדכי שפיגלר (17) | |||
| 1966 - 1968 | הליגה הלאומית | 8 | מרדכי שפיגלר (38) | |||
| 1968-1969 | הליגה הלאומית | 3 | מרדכי שפיגלר (25) | |||
| 1969-1970 | הליגה הלאומית | 11 | גמר גביע | |||
| 1970-1971 | הליגה הלאומית | 1 (אלופה) | ||||
| 1971-1972 | הליגה הלאומית | 4 | ||||
| 1972-1973 | הליגה הלאומית | 13 | ||||
| 1973-1974 | הליגה הלאומית | 1 (אלופה) | ||||
| 1974-1975 | הליגה הלאומית | 2 | ||||
| 1975-1976 | הליגה הלאומית | 4 | עודד מכנס (21) | |||
| 1976-1977 | הליגה הלאומית | 5 | ||||
| 1977-1978 | הליגה הלאומית | 1 (אלופה) | גביע המדינה | השתתפות בגביע האינטרטוטו וזכייה בראשות הבית | דוד לביא (17) | |
| 1978-1979 | הליגה הלאומית | 3 | השתתפות בגביע האינטרטוטו | עודד מכנס (18) | ||
| 1979-1980 | הליגה הלאומית | 1 (אלופה) | אלוף האלופים | השתתפות בגביע האינטרטוטו וזכייה בראשות הבית | דוד לביא (18) | |
| 1980-1981 | הליגה הלאומית | 10 | השתתפות בגביע האינטרטוטו | |||
| 1981-1982 | הליגה הלאומית | 2 | השתתפות בגביע האינטרטוטו | עודד מכנס (26) | ||
| 1982-1983 | הליגה הלאומית | 1 (אלופה) | זוכת גביע הליגה אלוף האלופים | השתתפות בגביע האינטרטוטו וזכייה בראשות הבית | עודד מכנס (22) | |
| 1983-1984 | הליגה הלאומית | 4 | זוכת גביע הליגה | השתתפות בגביע האינטרטוטו | דוד לביא (16) | |
| 1984-1985 | הליגה הלאומית | 8 | דוד לביא (18) | |||
| 1985-1986 | הליגה הלאומית | 9 | דוד לביא (10) | |||
| 1986-1987 | הליגה הלאומית | 7 | סגנית מחזיקת גביע הטוטו | |||
| 1987-1988 | הליגה הלאומית | 2 | ||||
| 1988-1989 | הליגה הלאומית | 3 | סגנית מחזיקת גביע הטוטו | |||
| 1989-1990 | הליגה הלאומית | 7 | ||||
| 1990-1991 | הליגה הלאומית | 4 | ||||
| 1991-1992 | הליגה הלאומית | 6 | ||||
| 1992-1993 | הליגה הלאומית | 8 | ||||
| 1993-1994 | הליגה הלאומית | 6 | רומן פיליפצ'וק (13) | |||
| 1994-1995 | הליגה הלאומית | 16 (ירידת ליגה) | ||||
| 1995-1996 | הליגה הארצית | 9 | ||||
| 1996-1997 | הליגה הארצית | 3 | אלכסנדר גיידוק (12) | |||
| 1997-1998 | הליגה הארצית | 5 | לירון וילנר (12) | |||
| 1998-1999 | הליגה הארצית | 1 (עליית ליגה) | לאסלו צה (19) | |||
| 1999-2000 | הליגה הלאומית | 10 | איציק זוהר (12, שניים מהם במדי מכבי הרצליה) | |||
| 2000-2001 | הליגה הלאומית1 | 7 | ויורל טנסה, לירון וילנר, איציק זוהר (14) | |||
| 2001-2002 | ליגת העל | 7 | לירון וילנר (9) | |||
| 2002-2003 | ליגת העל | 4 | ראובן עטר (9) | |||
| 2003-2004 | ליגת העל | 11 (ירידת ליגה) | השתתפות בגביע האינטרטוטו והפסד בשלב א' לפרטיזן טירנה | לירון וילנר (6) | ||
| 2004-2005 | ליגה לאומית | 2 (עליית ליגה) | גביע הטוטו בליגה הלאומית | אורן ניסים (15) | ||
| 2005-2006 | ליגת העל | 7 | פפי קימוטו (10) | |||
| 2006-2007 | ליגת העל | 2 (סגנית אלופה) | העפלה היסטורית לגביע אופ"א | אייזיק אובודו אוקוצ'ה (10) | ||
| 2007-2008 | ליגת העל | הדחה מסיבוב המוקדמות השני של גביע אופ"א על ידי לייריה | ||||
|
1בתחילת עונת 2001/02 שונה שמה של הליגה הלאומית לליגת העל. הליגה השנייה נהייתה לליגה הלאומית. |
||||||
[עריכה] סיכום התארים
- אליפות המדינה(5): 1970/71, 1973/74, 1977/78, 1979/80, 1982/83
- סגנות אליפות המדינה(4): 1974/75, 1981/82, 1987/88, 2006/07
- זכייה בגביע המדינה(1): 1977/78
- סגנית מחזיקת גביע המדינה: 1953/54, 1969/70
- אליפות ליגת המשנה(1): 1998/99
- סגנות אליפות ליגת המשנה(2): 1963/64, 2004/05
- זכייה בגביע הליגה(2): 1982/83, 1983/84
- זכייה בתואר אלוף האלופים(2): 1979/80, 1982/83
- מחזיקת גביע הטוטו(1): 2004/05 (של הליגה הלאומית)
- סגנית מחזיקת גביע הטוטו(2): 1986/87, 1988/89
- זכייה בראשות בית בגביע האינטרטוטו(3): 1977/78, 1979/80, 1982/83
קבוצת מכבי נתניה שיחקה:
- 48 עונות (כולל עונת 2007/08) בליגה הבכירה (עד 2001 נקראה הלאומית ומשנת 2001 נקראה ליגת העל)
- 7 עונות בליגת המשנה (עד 2001 נקראה הארצית ומשנת 2001 נקראה הלאומית)
[עריכה] שחקני הקבוצה בעונת 2007/08
|
|
[עריכה] שחקני סגל שני ונוער
|
|
שינויים בסגל בעונת 2007/08:
שחקנים שעזבו:
ישראל זביטי - שוחרר להפועל פתח תקווה- אבישי ז'אנו - שוחרר לעירוני טבריה
- שי בירוק - שוחרר להפועל פתח תקווה
מוסא סאנוגו - שוחרר- אורי אוזן - שוחרר להפועל כפר סבא
מזואה אנסומבו - שוחרר להפועל תל אביב- דודי פדלון - שוחרר להפועל באר שבע
מאוריסיו סוליס מורה - שוחרר לקלאב ספורט הרדיאנו (מקוסטה ריקה )- אופיר חיים - שוחרר להפועל באר שבע
- תמיר כהן - שוחרר לבולטון וונדרס (מ
