נבחרת דנמרק בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דנמרק
Danish football crest.png
מידע כללי
כינוי -
התאחדות התאחדות הכדורגל הדנית
השתייכות אופ"א
מאמן מורטן אולסן (2000-עד היום)
קפטן דניאל אגר
מלך השערים פול נילסן (52)
יון דאל תומסון (52)
שיאן ההופעות פיטר שמייכל (129)
אצטדיון ביתי אצטדיון פארקן, קופנהגן
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
Flag of Denmark.svg דנמרק 9 - 0 צרפת Flag of France.svg
לונדון, אנגליה ;19 באוקטובר 1908
הניצחון בהפרש הגבוה ביותר
Flag of Denmark.svg דנמרק 17 - 1 צרפת Flag of France.svg
לונדון, אנגליה ;22 באוקטובר 1908
ההפסד בהפרש הגבוה ביותר
Flag of Germany.svg גרמניה 8 - 0 דנמרק Flag of Denmark.svg
ורוצלב, גרמניה ;16 במאי 1937
גביע העולם בכדורגל
הופעות 4 (הראשונה ב-1986)
ההישג הטוב ביותר רבע גמר, 1998
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 8 (הראשונה ב-1964)
ההישג הטוב ביותר זכייה, 1992

נבחרת דנמרק בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של דנמרק. הנבחרת נתמכת על ידי התאחדות הכדורגל הדנית. החל מאמצע שנות ה-80 משתתפת הנבחרת באופן קבוע בתחרויות כדורגל רשמיות.

הישגה הגדול ביותר של נבחרת דנמרק הינו הזכייה בטורניר יורו 1992. תחילה לא הצליחה נבחרת דנמרק להעפיל לטורניר, לאחר שסיימה במקום השני אחרי יוגוסלביה בשלב המוקדמות. בעקבות מלחמת יוגוסלביה הוחלט להטיל סנקציות בינלאומיות על המדינה, שכללו את ביטול השתתפותה בטורניר יורו 1992. נבחרת דנמרק זכתה מן ההפקר וקיבלה את הכרטיס לטורניר, ובסופו של דבר גם זכתה בתואר לאחר שניצחה במשחק הגמר את גרמניה בתוצאה 2:0.

דנמרק עשתה את הופעת הבכורה שלה בטורניר גביע העולם בכדורגל ב-1986, כשהפתיעה את העולם, לאחר שניצחה בכל שלושת משחקי שלב הבתים שלה, שכוללים ניצחון מוחץ על נבחרת אורוגוואי בתוצאה 6:1, וניצחון 2:0 על סגנית אלופת העולם לשעבר גרמניה המערבית. בשלב שמינית הגמר הובסה דנמרק על ידי ספרד בתוצאה 5:1 וסיימה את דרכה בטורניר.

אוהדי הנבחרת, הידועים כאיכותיים ותרבותיים, מכונים רוליגאנס. האוהדים קיבלו מספר פרסים מפיפ"א ומאופ"א, על שילוב בין מסירות קיצונית לנבחרתם לבין אופי שקט ורגוע.

כמו כן, שיחקו בשורות נבחרת דנמרק זוכה פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר ואחיו, המתמטיקאי הארלד בוהר שאף זכה עם הנבחרת הדנית במדליית הכסף בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת לונדון (1908).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים החובבניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנמרק זכתה שלוש פעמים במדליית הכסף במשחקים האולימפיים שנערכו בשנים 1908, 1912 ו1960, וכן זכתה במדליית הארד באולימפיאדה בשנת 1948. הישג השיא של הנבחרת היה המקום הרביעי ביורו 1964, שאליו הגיעה בעיקר בזכות הגרלה נוחה במיוחד בשלבים הראשונים שהועידה לה יריבות חלשות כדוגמת מלטה, אלבניה ולוקסמבורג. בחצי הגמר הובסה דנמרק על ידי ברית המועצות בתוצאה 3-0, ובמשחק על המקום השלישי הפסידה 3-1 להונגריה אחרי הארכה. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 לא הגיעה הנבחרת להישגים נוספים.

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריצה של נבחרת דנמרק החלה בשנות ה-80. דנמרק העפילה במפתיע ליורו 1984 כשהיא מקדימה בבית המוקדם את נבחרות אנגליה, יוון, הונגריה ולוקסמבורג. במהלך המוקדמות הרשימה דנמרק כאשר ניצחה 0-1 את אנגליה באצטדיון ומבלי משער של אלן סימונסן. דנמרק פתחה את טורניר הגמר בהפסד 1-0 לצרפת, אך בהמשך הרשימה כאשר הביסה את יוגוסלביה 0-5 וניצחה את בלגיה 2-3, כאשר היא חוזרת מפיגור בן שני שערים. דנמרק העפילה לחצי הגמר מהמקום השני בבית, אחרי צרפת. בחצי הגמר הובילה דנמרק על ספרד 0-1 משערו של סורן לרבי בדקה השביעית, אולם הספרדים השוו ולאחר שגם ההארכה הסתיימה בתיקו 1-1 התייצבו שתי הנבחרות לבעיטות הכרעה. פרבן אלקייאר-לארסן החמיץ את הבעיטה החמישית לדנים, והם הפסידו 5-4. אף על פי שלא העפילה לגמר, נחשב הטורניר כהצלחה גדולה לנבחרת דנמרק. המבקיע הבולט של הנבחרת בטורניר היה פרנק ארנסן עם שלושה שערים. רבן אלקייאר-לארסן הבקיע שני שערים. כוכבי הנבחרת היו אלן סימונסן, פרבן אלקייאר-לארסן ומורטן אולסן.

דנמרק העפילה לראשונה לגביע העולם בכדורגל בשנת 1986, לאחר שסיימה ראשונה בבית המוקדם לפני ברית המועצות, שווייץ, אירלנד ונורבגיה. במונדיאל 1986 היא שובצה בשלב הבתים עם נבחרות גרמניה המערבית, אורוגוואי וסקוטלנד. דנמרק פתחה את הטורניר בניצחון 0-1 על סקוטלנד משער של פרבן אלקייאר-לארסן, ובמשחקה השני הביסה 1-6 את אורוגוואי משלושער של אלקייאר-לארסן ומשערים של סורן לרבי, מיכאל לאודרופ וג'ספר אולסן. היכולת המרשימה והמפתיעה של הדנים הגיעה לשיאה בניצחון על נבחרתה החזקה של גרמניה המערבית בתוצאה 0-2 משעריהם של אולסן ואריקסן. דנמרק סיימה את שלב הבתים במקום הראשון עם מאזן מושלם, הטוב ביותר מבין כל הנבחרות בשלב הבתים. בשלב שמינית הגמר הובילה דנמרק על ספרד 0-1, אך הובסה בסופו של דבר 5-1 והודחה מהמשך הטורניר. אלקייאר-לארסן היה המבקיע הבולט של הנבחרת עם ארבעה שערים.

דנמרק העפילה ליורו 1988, אך לא הצליחה לשחזר את הצלחותיה מהטורניר הקודם, כאשר הפסידה בכל משחקיה לספרד, לגרמניה המערבית ולאיטליה. דנמרק לא הצליחה להעפיל למונדיאל 1990.

יורו 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעתה היפה של נבחרת דנמרק הגיעה ביורו 1992. הדנים כשלו בניסיונם להעפיל לטורניר, לאחר שסיימו במקום השני בבית המוקדם אחרי יוגוסלביה. אולם, בעקבות סנקציות בינלאומיות שנבעו ממלחמות יוגוסלביה, הושעתה הנבחרת היוגוסלבית מהטורניר ודנמרק, כסגניתה בשלב המוקדמות, העפילה במקומה. הנבחרת נשענה על יכולתו הגבוהה של השוער פיטר שמייכל ועל היצירתיות של בריאן לאודרופ. הנבחרת, תחת הדרכתו של המאמן ריצ'רד מולר נילסן, רשמה את אחת ההפתעות הגדולות בכדורגל האירופי.

דנמרק פתחה את משחקיה בטורניר בתיקו 0-0 עם אנגליה, ובהמשך הפסידה 1-0 לשבדיה. במשחק המכריע בשלב הבתים ניצחה דנמרק את צרפת 1-2, ובזכות ניצחונה של שבדיה על אנגליה במשחק המקביל הצליחה להעפיל לחצי הגמר.

בחצי הגמר הובילה דנמרק פעמיים מול הולנד מצמד שערים של הנריק לארסן, אולם המשחק הסתיים בתיקו 2-2. דנמרק ניצחה בבעיטות הכרעה 4-5, והעפילה לגמר הטורניר מול אלופת העולם והמועמדת העיקרית לזכייה, גרמניה. במשחק הגמר הדהימה דנמרק את גרמניה הפייבוריטית כאשר ניצחה 0-2 משעריהם של ג'ון ינסן וקים ווילפורט, ובכך זכתה לראשונה בתולדותיה באליפות אירופה. הנריק לארסן היה מלך שערי הטורניר עם שלושה שערים, בצוותא עם שלושה שחקנים נוספים.

שנות ה-90 עד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שזכתה באליפות אירופה, לא הצליחה דנמרק להעפיל למונדיאל 1994. בשנת 1995 השתתפה דנמרק, בפעם היחידה בתולדותיה, בגביע הקונפדרציות כאלופת אירופה ואף זכתה בו לאחר ניצחון על ערב הסעודית, ניצחון בבעיטות הכרעה על מקסיקו וניצחון 0-2 במשחק הגמר על ארגנטינה. מיכאל לאודרופ ופיטר רסמוסן הבקיעו את השערים לזכותה של דנמרק במשחק הגמר.

דנמרק העפילה ליורו 1996 ושובצה בשלב הבתים עם פורטוגל, קרואטיה וטורקיה. דנמרק פתחה את משחקיה בטורניר בתיקו 1-1 עם פורטוגל, הובסה 3-0 על ידי קרואטיה וסיימה את משחקיה בניצחון 0-3 על טורקיה, שלא מנע ממנה להיפרד מהטורניר בתום שלב הבתים בעקבות ניצחונה של פורטוגל על קרואטיה במחזור המשחקים האחרון בשלב זה.

דנמרק העפילה למונדיאל 1998 לאחר שלא הצליחה להעפיל לשני הטורנירים הקודמים. היא ניצחה את ערב הסעודית 0-1, סיימה בתיקו 1-1 עם דרום אפריקה וסיימה את משחקיה בשלב הבתים בהפסד 2-1 לצרפת המארחת. התוצאות הבינוניות שהשיגה הנבחרת הספיקו לה כדי לסיים במקום השני בבית ולהעפיל לשמינית הגמר. בשלב זה הרשימה דנמרק כשהביסה 1-4 את ניגריה, והעפילה לראשונה בתולדותיה לרבע גמר המונדיאל.

בשלב רבע הגמר שוב הפגינה דנמרק יכולת גבוהה, אך הפסידה לברזיל העדיפה 3-2. מיכאל לאודרופ ובריאן לאודרופ, בטורניר הפרישה שלהם מהנבחרת, היו המצטיינים בנבחרת ומהמצטיינים בטורניר כולו.

דנמרק העפילה ליורו 2000, כאשר בדרכה לטורניר הביסה את נבחרת ישראל 0-5 ו-0-3 בשלב הפלייאוף. בטורניר עצמו כשלה הנבחרת. דנמרק, ששובצה לבית קשה, הפסידה בכל משחקיה לצרפת, להולנד ולצ'כיה ולא הבקיעה שער.

דנמרק העפילה למונדיאל 2002 בפעם השנייה ברציפות, והפגינה יכולת טובה בשלב הבתים, שבו ניצחה 1-2 את אורוגוואי, סיימה בתיקו 1-1 עם סנגל וניצחה את אלופת העולם היוצאת צרפת 0-2. דנמרק סיימה ראשונה בבית המוקדם, אך הודחה בשמינית הגמר לאחר תבוסה 3-0 לאנגליה. יון דאל תומאסון היה כוכב הנבחרת, והבקיע ארבעה מחמשת השערים שלה בטורניר.

דנמרק העפילה לאליפות אירופה בפעם השישית ברציפות כאשר עלתה ליורו 2004. בשלב הבתים סיימה דנמרק בתיקו 0-0 עם איטליה וניצחה 0-2 את בולגריה. המשחק האחרון בשלב הבתים היה שנוי במחלוקת: דנמרק התמודדה מול שבדיה, כאשר תוצאת תיקו 2-2 ביניהן הייתה מעלה את שתי הנבחרות לשלב הבא בלי קשר לתוצאת המשחק שהתקיים באותה שעה בין איטליה לבין בולגריה. המשחק אכן הסתיים בתיקו 2-2, והדבר גרם לזעם בקרב האיטלקים, שטענו שתוצאת המשחק סודרה מראש בין הקבוצות. בעקבות התיקו, העפילה דנמרק לרבע הגמר מהמקום השני בבית, והובסה בשלב זה 3-0 על ידי צ'כיה. גם בטורניר זה היה יון דאל תומאסון כוכב הנבחרת, והבקיע שלושה שערים.

דנמרק לא העפילה למונדיאל 2006 וכשלה גם בניסיון ההעפלה שלה ליורו 2008, ובכך נקטע רצף של שש הופעות רצופות באליפות אירופה.

דנמרק העפילה למונדיאל 2010, אך לראשונה בתולדותיה לא הצליחה לעבור את שלב הבתים לאחר שהפסידה להולנד 2-0, ניצחה את קמרון 1-2 והפסידה ליפן 3-1 במשחק המכריע על העלייה לשלב שמינית הגמר.

את טורניר יורו 2012 פתחה דנמרק עם ניצחון על הולנד, אך בהמשך הפסידה לנבחרות פורטוגל וגרמניה, והודחה מהטורניר.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1930 עד 1954 - לא נרשמה
  • 1958 - לא העפילה
  • 1962 - לא נרשמה
  • 1966 עד 1982 - לא העפילה
  • 1986 - סיבוב שני
  • 1990 - לא העפילה
  • 1994 - לא העפילה
  • 1998 - רבע גמר
  • 2002 - סיבוב שני
  • 2006 - לא העפילה
  • 2010 - סיבוב ראשון
  • 2014 - לא העפילה

כל אליפויות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1960 - לא העפילה
  • 1964 - מקום רביעי
  • 1968 עד 1980 - לא העפילה
  • 1984 - חצי גמר
  • 1988 - סיבוב ראשון
  • 1992 - מקום ראשון
  • 1996 - סיבוב ראשון
  • 2000 - סיבוב ראשון
  • 2004 - רבע גמר
  • 2008 - לא העפילה
  • 2012 - סיבוב ראשון

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א)

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן · איטליה · איי פארו · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנגליה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה · בולגריה · בוסניה והרצגובינה · בלארוס · בלגיה · גאורגיה · גיברלטר · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · ויילס · טורקיה · יוון · ישראל · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סקוטלנד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צ'כיה · צפון אירלנד · צרפת · קזחסטן · קפריסין · קרואטיה · רומניה · רוסיה · שבדיה · שווייץ