אברהם דבלמש
| לידה |
1440 לצ'ה, ממלכת נאפולי |
|---|---|
| פטירה |
1523 (בגיל 83 בערך) פדובה, הרפובליקה של ונציה |
| מדינה | ממלכת נאפולי, הרפובליקה של ונציה |
| השכלה |
אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני  |
| מקום מגורים |
לצ'ה, ונציה, נאפולי, פדובה |
| תקופת הפעילות |
?–1523 |
| תחומי עיסוק | רפואה, תרגום דברי מדע |
| מעסיק |
Domenico Grimani, אוניברסיטת פדובה |
| תפקידים נוספים | רב, מדקדק, מורה באוניברסיטת פדובה |
  | |
רבי אברהם בן מאיר דה-בלמש (באיטלקית: Abramo di Balmes; 1440, לצ'ה, ממלכת נאפולי – 1523, ונציה), מכונה לעיתים הבלמשי, היה רופא, סופר מתרגם ומדקדק עברית יהודי-איטלקי יליד ממלכת נאפולי בן המאה ה-16. חיבר את הספר "מקנה אברם" וכן תרגומים רבים. מובא בכתביו של המלבי"ם.[1] גם מובא בספר הקבלה "תפארת אדם" של יעקב צמח,[2] תלמיד מהרח"ו, ופעמים רבות בספר "מנחת שי".
דבלמש זכה להכרה בעולם הנוצרי עקב תרגום מעברית ללטינית של ספרים של גדולי הרוח המוסלמים של ימי הביניים שתורגמו לפני כן מערבית[3] לעברית על ידי יעקב בן מכיר אבן תיבון. בכך תרם דבלמש לתהליך הגישור בין תור הזהב המוסלמי של ימי הביניים לבין תקופת הרנסאנס הנוצרית. בין התרגומים החשובים ביותר של דבלמש ללטינית נכלל ספרו של אבן אל-היית'ם על אסטרונומיה וכן אחד מחיבורי הפילוסופיה החשובים של אבן באג'ה.
דבלמש היה רופאו האישי של הקרדינל דומניקו גרימני (אנ').
דבלמש נפטר ב-1523 בעיר פדובה,[4] שבאוניברסיטה שלה לימד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם בן (קדוש אל) ה"ר מאיר דבלמש", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 18–19, באתר היברובוקס
- "אברהם בן מאיר דבלמש", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 97–98, באתר היברובוקס
- אברהם דבלמש, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מקנה אברם, באתר היברובוקס
- אברהם דבלמש, מקנה אברם, ויניציאה, מוציא לאור לא ידוע, רפ"ג
אברהם בן מאיר בלמש (1440 בערך-1523), דף שער בספרייה הלאומית
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרור בן-אריה, מקנה אברם לאברהם דבלמש : דקדוק שיטתי ומקיף של השפה העברית ברוח הדקדוק הספקולטיבי. רמת גן : הוצאת אונברסיטת בר-אילן, תשפ"ב 2022.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו התורה והמצוה פר' ויקרא (סימן שט) וגם התורה והמצוה צו (סימן א)
- ^ הציטוט מספר תפארת אדם
- ^ Dror Ben-Arie, Abraham de Balme's Miqneh Abram: An adaptation of Modistic Conceptos by a Hebrew Grammarian of the Renaissance, The Jews in Italy, Academic Studies Press, 2019, עמ' 90-106
- ^ בתקופתו הייתה כפופה לוונציה
