אגם ניקרגואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגם ניקרגואה
Volcanic Island.jpg

אי געשי קטן באגם
מיקום ניקרגואה
סוג אגם בקע ובו מים מתוקים
שטח 8,264 קמ"ר
אורך מרבי 161 ק"מ
רוחב מרבי 71 ק"מ
עומק מרבי 26 מטרים
נפח 108 קילומטר מעוקב
גובה 32.7 מטרים מפני הים
נהר מזין נהר טיפיטפה
מקור לנהר נהר סן חואן
אגן ניקוז 41,600 קמ"ר
מדינות באגן הניקוז ניקרגואה וקוסטה ריקה
איים למעלה מ-400. שני האיים הגדולים הם אומטפה וספטרה
קואורדינטות 11°37′00″N 85°21′00″W / 11.616667°N 85.35°W / 11.616667; -85.35קואורדינטות: 11°37′00″N 85°21′00″W / 11.616667°N 85.35°W / 11.616667; -85.35
מפת אגם ניקרגואה

אגם ניקרגואהספרדית: Lago de Nicaragua) הוא האגם הגדול ביותר במדינה זו, האגם הגדול במרכז אמריקה, התשיעי בגודלו באמריקה וה-19 בגודלו בכדור הארץ.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגם, המכיל מים מתוקים, נוצר על ידי פעילות טקטונית. הוא ממוקם בדרום מערב ניקרגואה, מדרום לבירתה מנגואה ובקרבת חוף האוקיינוס השקט של המדינה, בגובה של 32.7 מטרים מעל פני הים. שטחו הוא 8,264 קילומטרים רבועים (6.3% משטח ניקרגואה), מעט פחות מזה של אגם טיטיקקה. אורכו המקסימלי 161 קילומטרים ורוחבו המקסימלי 71 קילומטרים. אגן ההיקוות שלו משתרע על פני 41,600 קילומטרים רבועים בניקרגואה וקוסטה ריקה.

עומק האגם מגיע עד ל-26 מטרים. הוא מחובר באופן בלתי סדיר לאגם מנגואה על ידי הנהר טיפיטפה (Tipitapa). הוא מתנקז לים הקריבי דרך נהר סן חואן.

באגם מצויים למעלה מ-400 איים. שני האיים הגדולים הם אומטפה (Ometepe) וספטרה (Zapatera). כן מצוי בו הארכיפלג של איי סולנטינאמה (Solentiname). על גבי האי אומנטפה שני הרים, שהגבוה שבהם, קונספסיון, מתנשא עד ל-1,610 מטרים מעל פני הים.

האגם ידוע בגלים הגבוהים שבו, שמחוללות רוחות מזרחיות הנושבות כלפי האוקיינוס השקט. מעת לעת מתחוללות בו סערות גדולות, המקשות על השיט בו.

לאגם שמות מקומיים רבים, לרבות Lago Cocibolca, ‏Mar Dulce, ‏Gran Lago Dulce ו-Lago de Granada.

מאמצע המאה ה-17 ועד אמצע המאה ה-19 פעלו באגם פיראטים שהגיעו אליו מהים הקריבי.

מאז המאה ה-19 כלול האגם בתוכניות שונות שהועלו לכריית תעלת ניקרגואה - מעבר בין הים הקריבי לאוקיינוס השקט, שיתחרה בתעלת פנמה.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שבאגם מים מתוקים מצויים בו יצורים הנמצאים בים הפתוח, לרבות כרישים. אלו נחשבו בתחילה כמין אנדמי לאגם, אך בשנות ה-60 הוכח שמדובר בכרישים שוריים, והתברר כי הם הגיעו אל האגם מהים הקריבי דרך נהר סן חואן. באגם נמצא מספר גדול של סוגי דגים אחרים, לרבות 16 מיני אמנוניים שהם אנדמיים לאגם.

בעשורים האחרונים מחמיר מצבו האקולוגי של האגם. בבדיקה שערכה סוכנות מחקר ממשלתית של ניקרגואה התברר שלאגם מוזרמות כמויות גדולות של שפכים שמקורם במפעלי תעשייה השוכנים לאורך גדותיו. מצבה הכלכלי הקשה של המדינה הכביד על היכולת לבנות מתקנים לטיהור השפכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]