אדוארד ברנרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדוארד אמרסון ברנרד
Edward Emerson Barnard
1857 –‏ 1923
אדוארד ברנרד
תרומות עיקריות
גילוי כוכב ברנרד, שקרוי על שמו

אדוארד אמרסון ברנרד (אנגלית: Edward Emerson Barnard; ‏16 בדצמבר 18576 בפברואר 1923) היה אסטרונום אמריקאי שהתמחה בתחום האסטרונומיה התצפיתית, המוכר בעיקר הודות לגילוי כוכב ברנרד ב-1916, אשר גם נקרא על שמו.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנרד נולד בנאשוויל, טנסי, לראובן ברנרד ואשתו אליזבת' ג'יין, אחד משני ילדים. אביו נפטר לפני לידתו, וברנרד גדל במשפחה ענייה ולא קיבל השכלה יסודית בסיסית. תחום העניין הראשון שלו היה צילום, ובגיל 9 עבד כעוזר צלם. מאוחר יותר פיתח עניין גם באסטרונומיה. ב-1876 הוא קנה טלסקופ שובר-אור של 130 מ"מ, וב-1881 גילה את כוכב השביט הראשון שלו (אך לא הצליח להכריז על הגילוי). באותה שנה גילה גם את השביט השני שלו, ואת השלישי ב-1882.

בעודו עובד בסטודיו צילום, ב-1881 נשא לאשה את רודה קלברט, ילידת אנגליה. בשנות ה-80 של המאה ה-19, התעשיין הלברט וורנר הציע פרס של 200 דולר על כל גילוי של כוכב שביט חדש. ברנרד גילה 8 שביטים והשתמש בכסף לבניית בית לו ולאשתו.

כאשר שמו הובא לתשומת לבם של אסטרונומים חובבים בנאשוויל, הם אספו מספיק כסף כדי לתת לברנרד מלגה לאוניברסיטת ואנדרבילט. למרות שמעולם לא סיים תיכון, הוא סיים את הלימודים לתואר ראשון וקיבל את תואר הכבוד היחיד שהאוניברסיטה העניקה אי פעם. גם במהלך לימודיו לתואר ראשון המשיך לעסוק באסטרונומיה ומספרים כי היה עורך תצפיות בקמפוס, אליהן הגיעו סטודנטים רבים.

לאחר סיום התואר הראשון ב-1887 ברנרד הצטרף לצוות מצפה הכוכבים ליק.

בסה"כ, בין השנים 1881 ו-1892, גילה 14 שביטים שונים לבדו (אשר 3 מתוכם היו מחזוריים), ושניים נוספים יחד עם מגלים נוספים.

מחקר אסטרונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1892 ברנרד ביצע תצפיות על נובה והיה הראשון לשים לב לפליטות גזיות במהלך האירוע, מהן הוא הסיק כי מדובר בהתפוצצות כוכבית. באותה שנה הוא גם גילה את אמלת'אה, הירח החמישי של צדק. היה זה הגילוי הראשון של ירח חדש סביב צדק מאז גלילאו גליליי, שצפה על ארבעת הירחים הגדולים של כוכב הלכת, בשנת 1609. כמו כן, היה זה הירח האחרון שהתגלה בשיטה של תצפית ישירה (ולא לוחות צילום או סוג אחר של תמונות).

ב-1895 ברנרד הצטרף לאוניברסיטת שיקגו כפרופסור לאסטרונומיה. שם יכל להשתמש בטלסקופ בקוטר 1 מטר במצפה הכוכבים ירקס. חלק גדול מעבודתו באותה תקופה הייתה לצלם תמונות של שביל החלב. יחד עם מקס וולף הוא גילה שאזורים חשוכים יותר של הגלקסיה הם למעשה ענני גז ואבק אשר מסתירים את הכוכבים הרחוקים יותר. החל מ-1905, אחייניתו, מרי קלברט, עבדה איתו כעוזרת וחשבת.

בשנת 1916 ברנרד גילה כוכב חיוור, שמאוחר יותר נקרא על שמו, וראה כי הכוכב הוא בעל תנועה עצמית גדולה מאוד, יחסית לכוכבים אחרים. כוכב ברנרד הוא מערכת הכוכבים השנייה הכי קרובה לשמש, אחרי מערכת אלפא קנטאורי.

בנוסף, ברנרד קטלג סדרה של ערפיליות אפלות ונתן להם סימון מספרי (בדומה לקטלוג מסיה), אשר החל בברנרד 1 והסתיים עם ברנרד 366. הוא פרסם את הרשימה הראשונית ב-1919, כחלק ממאמר בשם "אודות הסימנים הכהים בשמיים, כולל קטלוג של 182 עצמים אלה", בכתב העת לאסטרופיזיקה.

ברנרד נפטר ב-6 בינואר 1923, בוויליאמס ביי, ויסקונסין, ונקבר בנאשוויל. אוסף הצילומים יוצא הדופן שלו פורסם בשנת 1927 תחת הכותרת "האטלס המצולם של אזורים נבחרים בשביל החלב", לאחר שנאסף ונערך על ידי אדווין פרוסט, מנהל מצפה ירקס, ומרי קלברט.

קרויים על שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתש ברנרד על הירח
  • מכתש ברנרד על מאדים
  • אזור ברנרד, על גנימד
  • אסטרואיד "819 ברנרדיאנה"
  • כוכב ברנרד - ננס אדום קרוב לשמש
  • לולאת ברנרד - ערפילית פליטה בקבוצת אוריון
  • אולם ברנרד - אולם באוניברסיטת וונדרבילט

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]