אדמונד הילרי
| אדמונד הילרי (Edmund Hillary) | |
|---|---|
| אדמונד הילרי, ורשה 2004 | |
| לאום | ניו זילנדי |
| לידה | 20 ביולי 1919 Tuakau בניו זילנד |
| פטירה | 11 בינואר 2008 אוקלנד בניו זילנד |
| שנות פעילות | 1965-1951 |
| מספר מסעות | 6 |
| גילויים בולטים | טיפוס על הר האוורסט |
| אזורים שחקר | אנטארקטיקה, הרי ההימלאיה |
סר אדמונד פרסיבל הילרי (אנגלית: Edmund Percival Hillary; 20 ביולי 1919 - 11 בינואר 2008) היה מטפס הרים ניו-זילנדי שהתפרסם, יחד עם חברו טנזינג נורגיי, בזכות ההעפלה הידועה הראשונה לפסגת הר האוורסט.
הילרי נולד ב-20 ביולי 1919 בניו זילנד בעיירה קטנה באי הצפוני בשם Tuakau, מדרום לאוקלנד. אביו היה דבוראי, ואף הוא עסק במלאכת הדבוראות. הוא היה ילד ביישן ומופנם, והחל לגלות עניין בטיפוס הרים בגיל 16, בעת טיול בית ספר להר רואפהו.
במלחמת העולם השנייה שירת כנווט בחיל האוויר המלכותי של ניו זילנד. ב-1951 השתתף במשלחת של ניו זילנד להרי ההימליה. הוא השתתף במשלחות בריטיות להר האוורסט ב-1952 וב-1953.
ב-29 במאי 1953 העפיל לפסגת הר האוורסט ביחד עם עמיתו הנפאלי-הודי טנזינג נורגיי אשר היה שותפו למסע והם היו לאנשים הראשונים שהגיעו לפסגת האוורסט. השניים היו חברים במשלחת בריטית בראשות ג'ון האנט. כשהתקרבה המשלחת אל הפסגה נבחרו מספר זוגות שניסו להגיע אליה. אחרי כישלון הזוג הראשון, עלו ב-28 במאי הילרי וטנזינג, והם הצליחו להגיע אל "פסגת העולם" למחרת בשעה 11:30. הם שהו בפסגה כרבע שעה. הילארי לחץ את ידו של טנזינג, וזה השיב לו בחיבוק חם. הילרי צילם את טנזינג מניף את דגלי האו"ם, הממלכה המאוחדת, נפאל והודו מעל הפסגה. עם רדתם מההר זכו הילרי והאנט (אולם לא טנזינג) בתואר האצולה "סר".
במשך שנים סירבו הילארי וטנזינג לומר מי היה הראשון שהגיע לפסגה. אולם באוטוביוגרפיה שפרסם הילרי, אחרי מותו של טנזינג, הוא כתב שהוא היה זה שהניח את רגלו ראשון על הפסגה, בעוד טנזינג היה מספר צעדים אחריו.
לאחר כיבוש האוורסט מכן המשיך הילרי במסעותיו. ב-1954 פיקד על משלחת ניו זילנדית לעמק נהר הבארון, ובשנים 1956-1958 עמד בראש משלחת נוספת לאנטארקטיקה, איתה הגיע לקוטב הדרומי ב-1957. הוא חזר להימלאיה פעמים נוספות ב-1961, 1963 וב-1964.
זכה בעיטורים רבים, ביניהם מדליית הקוטב ב-1958 על כיבוש הקוטב הדרומי. הוא כתב רבות על מסעותיו, ובין ספריו: "הרפתקה רמה" (1955), "חציית אנטארקטיקה" (1958), "אין כל מקום לטעות" (1961), "במרומי האוויר הדליל והקר" (1963) ו"בית ספר בעננים" (1965).
הילרי הקדיש חלק גדול מזמנו לשיפור חייהם של בני השׁרְפָה בנפאל באמצעות קרן אותה הקים. הוא אף טען שזהו ההישג הגדול של חייו. כיהן כנשיא שירות המתנדבים בחו"ל של הצבא הניו זילנדי, ממנו פרש ב-1962, וב-1985 התמנה לשגריר ניו-זילנד בהודו, נפאל ובנגלדש, והתגורר ארבע שנים בניו-דלהי. לאחר תפקידו התגורר באוקלנד שבניו זילנד, שם גידל דבורים.
דיוקנו של אדמונד הילרי הופיע על שטר כסף ניו-זילנדי. שדה התעופה בלוקלה, ליד האוורסט, נקרא על שמו ועל שם נורגיי.
אדמונד הילרי נפטר ב-11 בינואר 2008 בבית חולים בעיר אוקלנד עקב התקף לב, בן 88 במותו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מת אדמונד הילרי, הראשון שכבש את האוורסט, באתר ynet, 11.1.08
- BBC, כובש האוורסט מת בגיל 88, באתר הארץ
- ראשונים בפסגה, באתר סנונית (קישור חוטפני)
- ביוגרפיה מפורטת של הילרי (אנגלית)