אדמונד הילרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדמונד הילרי (Edmund Hillary)
Edmund Hillary, c. 1953, autograph removed.jpg
אדמונד הילרי, בסביבת 1953
לאום ניו זילנדי
לידה 20 ביולי 1919
Tuakau בניו זילנד
פטירה 11 בינואר 2008
אוקלנד בניו זילנד
שנות פעילות 1965-1951
מספר מסעות 6
גילויים בולטים טיפוס על הר האוורסט
אזורים שחקר אנטארקטיקה, הרי ההימלאיה
אדמונד הילרי במדי חיל האוויר של ניו זילנד במלחמת העולם השנייה
אדמונד הילרי, ורשה 2004

סר אדמונד פרסיבל הילריאנגלית: Edmund Percival Hillary; ‏20 ביולי 1919 - 11 בינואר 2008) היה מטפס הרים ניו-זילנדי שהתפרסם, יחד עם חברו טנזינג נורגיי, בזכות ההעפלה הידועה הראשונה לפסגת הר האוורסט.

הילרי נולד ב-20 ביולי 1919 בעיירה קטנה באי הצפוני Tuakau של ניו זילנד, מדרום לאוקלנד. אביו היה דבוראי, ואף הוא עסק במלאכת הדבוראות. הוא היה ילד ביישן ומופנם, והחל לגלות עניין בטיפוס הרים בגיל 16, בעת טיול בית ספר להר רואפהו.

במלחמת העולם השנייה שירת כנווט בחיל האוויר המלכותי של ניו זילנד. ב-1951 השתתף במשלחת של ניו זילנד להרי ההימליה. הוא השתתף במשלחות בריטיות להר האוורסט ב-1952 וב-1953.

ב-29 במאי 1953 העפיל לפסגת הר האוורסט ביחד עם עמיתו הנפאלי-הודי טנזינג נורגיי אשר היה שותפו למסע והם היו לאנשים הראשונים שהגיעו לפסגת האוורסט. השניים היו חברים במשלחת בריטית בראשות ג'ון האנט. כשהתקרבה המשלחת אל הפסגה נבחרו מספר זוגות שניסו להגיע אליה. אחרי כישלון הזוג הראשון, עלו ב-28 במאי הילרי וטנזינג, והם הצליחו להגיע אל "פסגת העולם" למחרת בשעה 11:30. הם שהו בפסגה כרבע שעה. הילארי לחץ את ידו של טנזינג, וזה השיב לו בחיבוק חם. הילרי צילם את טנזינג מניף את דגלי האו"ם, הממלכה המאוחדת, נפאל והודו מעל הפסגה. עם רדתם מההר זכו הילרי והאנט (אולם לא טנזינג) בתואר האצולה "סר".

במשך שנים סירבו הילארי וטנזינג לומר מי היה הראשון שהגיע לפסגה. אולם באוטוביוגרפיה שפרסם הילרי, אחרי מותו של טנזינג, הוא כתב שהוא היה זה שהניח את רגלו ראשון על הפסגה, בעוד טנזינג היה מספר צעדים אחריו.

לאחר כיבוש האוורסט המשיך הילרי במסעותיו. ב-1954 פיקד על משלחת ניו זילנדית לעמק נהר הבארון, ובשנים 1956-1958 עמד בראש משלחת הסיוע הניו זילנדית של ים רוס לאנטארקטיקה במסגרת המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי, עמה הגיע לקוטב הדרומי ב-1957. הוא חזר להימלאיה פעמים נוספות ב-1961, 1963 וב-1964.

זכה בעיטורים רבים, בהם מדליית הקוטב ב-1958 על כיבוש הקוטב הדרומי. הוא כתב רבות על מסעותיו, ובין ספריו: "הרפתקה רמה" (1955), "חציית אנטארקטיקה" (1958), "אין כל מקום לטעות" (1961), "במרומי האוויר הדליל והקר" (1963) ו"בית ספר בעננים" (1965).

הילרי הקדיש חלק גדול מזמנו לשיפור חייהם של בני השׁרְפָה בנפאל באמצעות קרן אותה הקים. הוא אף טען שזהו ההישג הגדול של חייו. כיהן כנשיא שירות המתנדבים בחו"ל של הצבא הניו זילנדי, ממנו פרש ב-1962, וב-1985 התמנה לשגריר ניו-זילנד בהודו, נפאל ובנגלדש, והתגורר ארבע שנים בניו-דלהי. לאחר תפקידו התגורר באוקלנד שבניו זילנד, שם גידל דבורים.

דיוקנו של אדמונד הילרי הופיע על שטר כסף ניו-זילנדי. שדה התעופה בלוקלה, ליד האוורסט, נקרא על שמו ועל שם נורגיי.

אדמונד הילרי נפטר ב-11 בינואר 2008 בבית חולים בעיר אוקלנד עקב התקף לב, בן 88 במותו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיק קונפרי, אוורסט 1953: הסיפור המלא של ההעפלה אל הפיסגה, תל אביב: ספרי עליית הגג, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]