אוקלהומה!

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הקלטת פסקול הסרט, בחברת קפיטול רקורדס, 1955

אוקלהומה!אנגלית: !Oklahoma) הוא מחזמר מאת ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין. הפקת המחזמר הראשונה עלתה בברודוויי ב-1943 והייתה שוברת קופות ללא תקדים שהוצגה 2,243 פעמים. גם לאחר ירידת ההפקה המקורית הועלה המחזה באופן כמעט רצוף במשך כ־10 שנים‏[1]. למחזמר הופקה גם גרסה בוסט אנד בלונדון (1947) וסרט קולנוע ב-1955 וחידושים רבים לאורך השנים. המחזמר זיכה את מחבריו בפרס פוליצר מיוחד בשנת 1944. בשנת 1993 הוענק למחזמר פרס טוני מיוחד לכבוד 50 שנה להפקתו הראשונה. אף על פי ש"אוקלהומה!" לא היה המחזמר הראשון שעסק בעומק רגשי וברגשות מורכבים, רוג'רס והמרשטיין הציגו טכניקות חדשות באומנות הסיפור: התמקדות באמפתיה רגשית, שימוש בחומרים חברתיים ובהיסטוריה אמריקנית, וכן השימוש בשירה ובריקוד כדי לתאר דמות או לספר סיפור, בכך המשיכו את החדשנות והבשלות שהוצגה במחזמר ספינת השעשועים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת המחזמר מבוססת על המחזה "הלילך צומח בירוק" (Green Grow the Lilacs) מאת ליין ריג'ס (Lynn Riggs) וממוקמת ליד העיר קלרמון שבאוקלהומה (טריטוריית אוקלהומה דאז) בשנת 1906. ברקע העלילה נמצא המתח שבין הבוקרים לחוואים בשל סכסוכים מקומיים על זכויות מים וגידור.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה הראשונה מתרחשת בעת ההכנות לערב, בו יתקיים אירוע ריקודים חברתי בהשתתפות חוואים ובנותיהם ובוקרים מן הסביבה.

הגיבור, הבוקר קרלי מקלין מאוהב בלורי ויליאמס, בתו של חוואי (ושר את השיר הפותח של המחזמר: Oh, What a Beautiful Mornin). השניים מקניטים זה את זה וכך נודע שלקראת הערב מכינות נערות האזור סלי-פיקניק אותם יקנו הבחורים במכירה פומבית במסגרת אירוע הריקודים. כל בחור שהגריל סל-פיקניק יזכה לאכול את תוכנו בפיקניק עם הנערה שהכינה אותו. קרלי מבטיח לקחת את לורי לריקודים בכרכרה מפוארת (The Surrey With The Fringe On Top), אך היא לועגת לו. נער החווה הקשוח, הדחוי והמאיים, ג'וד פריי המאוהב גם הוא בלורי, מזמין אותה לריקודים והיא נעתרת לו כדי להרגיז את קרלי.

במקביל, הבוקר ויל פארקר זוכה בקנזס סיטי בחמישים דולר, הסכום לו הוא זקוק על מנת לשאת לאשה את חברתו, אדו-אני, אך הוא מבזבז את הסכום ברכישת מתנות בעבורה ובעבור בני משפחתה (Kansas City). בין המתנות נמצא גליל מתכת לצפייה בתמונות, המכיל להב קטלני, פארקר מעניק את הגליל לאביה של אדו אני, החוואי אנדרו קארנס, מבלי להיות מודע לקטלניותו. בזמן שפארקר היה בקנזס סיטי בילתה אדו אני עם רוכל פרסי בשם עלי חכים, היא מתוודה בפני חברתה לורי שהיא מאוהבת בשניהם (I Cain't Say No). בעת ההכנות לריקודים מפלרטטת עם קרלי חברתה של לורי, גרטי קאמינגס, דבר המוביל להצהרה של לורי שאינה מעוניינת בקרלי (Many a New Day).

כאשר אביה של אדו אני מגלה אותה עם חכים, הוא מכריח אותו באיומי רובה לשאת אותה לאשה. גברי החווה משמשים כמקהלה השרה "!It's a Scandal! It's a Outrage". כאשר מגלה קרלי שלורי הולכת לריקודים עם ג'וד פריי, הוא מנסה לשכנע אותה לבוא איתו במקום, אך לורי חוששת מתגובתו של ג'וד ומשכנעת את קרלי שהיא אינה אוהבת אותו (People Will Say We're in Love). בייאושו פונה קרלי לבקתה בה חי ג'וד ומנסה לשכנע אותו לתלות את עצמו, כיוון שאינו זוכה להערכה בחייו, יזכה לרחמים לאחר מותו (Pore Jud is Daid). לאחר העימות, ג'וד רק משתכנע יותר שמטרתו היא לשאת את לורי לאשה (Lonely Room).

לורי המולבלת אינה יודעת את מי היא אוהבת באמת ולכן מציע לה עלי חכים "שיקוי פלאים" שיגלה לה את אהובה האמיתי. לורי רוכשת את השיקוי. בהשפעת השיקוי נרדמת לורי - דבר המוביל לאחת הסצנות הידועות ביותר במחזמר - בלט החלום: החלום מתחיל במתיקות עם נישואיה של לורי לקרלי, אך הופך לסיוט כאשר ג'וד רוצח את קרלי. החלום משכנע את לורי שקרלי הוא אהובה האמיתי, אך בדיוק אז מגיע ג'וד כדי לקחת אותה לריקודים.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה השנייה, המתקיימת כולה במהלך אירוע הריקודים החברתי ואחריו, נפתחת בקטע ריקוד (The Farmer and the Cowman) המציג התנצחות בין בוקרים וחוואים ונקטע ביריית רובה מצד דודה אלר, דודתה של לורי.

לורי מבחינה בקרלי שבא עם גרטי. בנסיון להמלט מחתונה עם אדו אני, קונה עלי חכים מוויל פארקר את המזכרות שהביא מקנזס סיטי בחמישים דולר, ג'וד תורם את חלקו להשלמת הסכום כאשר הוא רוכש את הגליל המכיל את הלהב הקטלני. במכירה הפומבית מציע פארקר לרכוש את סלהּ של אדו אני בחמישים דולר (כך ששוב לא יהיה לו הסכום הדרוש כדי לשאתה לאשה). חכים, המעוניין שפארקר יישא לאשה את אדו אני, מנסה למנוע מפארקר לזכות בסל ולאבד את הכסף ומציע 51 דולר. כאשר מועלה למכירה סלהּ של לורי מעלה ג'וד בכל פעם את המחיר, גם כאשר גברים אחרים מציעים הצעות גבוהות יותר, כדי להציל אותה מפניו. לבסוף נותרים במרוץ רק קרלי וג'וד. על מנת לגייס כסף, קרלי מוכר את כל רכושו: האוכף, הסוס ואפילו הרובה. בלי כל אלו הוא לא יוכל עוד להיות בוקר ויהפוך להיות חוואי. כאשר קרלי מנצח את ג'וד וזוכה בסל, מנסה ג'וד להרוג אותו באמצעות הלהב, דבר הנמנע כאשר ברגע האחרון דודה אלר מזמינה את קרלי לרקוד.

בהמשך הערב אדו אני ווויל פארקר מיישרים את ההדורים ביניהם ואני מבטיחה שלא תפלרטט עוד עם חכים (All Er Nuthin'). לורי אומרת לג'וד שאינה מעוניינת בו, בתגובה הוא הופך להיות אלים ולורי מפטרת אותו ומגרשת אותו מן החווה. ג'וד מאיים שהוא עוד ישוב ולורי קוראת לקרלי לעזרה. במעמד זה, קרלי מציע ללורי נישואין, היא נעתרת והם שרים את השיר People Will Say We're in Love, אותו שיר ששרה לורי כדי להראות שאינה אוהבת את קרלי. עלי חכים מחליט לעזוב את אוקלהומה ולפני צאתו לדרך משכנע את אדו אני לשאת את ויל פארקר.

שלושה שבועות לאחר מכן נחגגת חתונתם של קרלי ולורי במקביל להפיכת הטריטוריה למדינה (!Oklahoma). עלי חכים מופיע עם אשתו, גרטי, לאחר שאולץ לשאת אותה לאשה באיומי רובהו של אביה. לפתע מופיע ג'וד, שיכור ומצויד בסכין ומנסה לתקוף את קרלי וסופו שנופל על סכינו ומת. הנוכחים מציעים לערוך משפט כדי להכריע את קרלי אשם במותו של ג'וד, אך אנדרו קארנס (אביה של אדו אני) מכריז: "זכאי!" ובני הזוג יוצאים לירח דבש בכרכרה מפוארת (The Surrey With The Fringe On Top).

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרלי מקלין - בוקר, מאוהב בלורי
  • לורי ויליאמס - נערה, בת חוואי עצמאית, חיה עם דודתה דודה אלר
  • ג'וד פריי - נער חווה מתבודד, מסתורי ואלים בחוותה של דודה אלר
  • דודה אלר - מנהיגה מכובדת בקהילתה
  • אדו-אני קרנס - חברתה של לורי
  • ויל פארקר - בוקר, מאוהב באדו אני
  • אנדרו קרנס - חוואי, אביה של אדו אני
  • עלי חכים - רוכל פרסי
  • גרטי קאמינגס - נערה, בת חווה, חברתה של לורי

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוקלהומה!" הופיע לראשונה בהופעות-הרצה במרץ 1943 תחת הכותרת "Away We Go". לפני שעבר המחזמר לברודוויי, בהמשך אותו חודש, נעשו שני שינויים במחזמר, שלאחר מכן התגלו כשינויים משמעותיים: הוחלט להוסיף למחזמר את הקטע "אוקלהומה!", וההחלטה לקרוא למחזמר על שם הקטע הנוסף. במקום ללהק למחזמר בברודוויי שחקנים שיודעים לשיר, כפי שנעשה ברוב מחזות הזמר של התקופה, החליטו רוג'רס והמרשטיין ללהק זמרים מקצועיים שיודעים לשחק.

בכורת ההפקה המקורית התקיימה ב-31 במרץ 1943 בתיאטרון סנט ג'יימס בברודויי בכיכובם של אלפרד דרייק בתפקיד קרלי, ג'ואן רוברטס בתפקיד לורי וסלסט הולם בתפקיד אדו אני. ההפקה ירדה, לאחר 2,243 הופעות ב־29 במאי 1948[2].

במשך השנים, עד 1953, המשיכו הפקות של המחזמר בברודוויי.

ב-30 באפריל 1947 הועלה המחזמר לראשונה בתיאטרון דרורי ליין בלונדון בכיכובו של הווארד קיל והועלה 1,543 פעמים.

גירסת הסרט בבימויו של פרד זינמן מ־1955 זכתה להצלחה רבה וזיכתה את המעבד רוברט ראסל בנט בפרס אוסקר למוזיקה.

התייחסויות בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]