כנר על הגג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כנר על הגג
Fiddler on the roof poster.jpg
פוסטר המחזה משנת 1964
בימוי: ג'רום רובינס
הפקה: הארולד פרינס
כתיבה: ג'וזף שטיין (ע"פ סיפורי טביה החולב מאת שלום עליכם)

שלדון הארניק (פזמונים)

דמויות: טוביה החולב, אשתו גולדה וחמש בנותיהם, ינטה השדכנית
מוזיקה: ג'רי בוק
סוגה: מחזמר
הצגת בכורה: 1964
משך ההצגה: שעתיים וארבעים וחמש דקות
שפה: אנגלית
שם המחזה ניתן לו בהשראת הציור "הכנר" מאת מארק שאגאל (1912)

כנר על הגג (במקור באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא שמו של מחזמר המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1894 פרסם הסופר היהודי שלום עליכם את הספר "טביה החולב" ובו סיפורים ביידיש על טביה מוכר החלב. הספר תורגם לשפות רבות ונמכר במיליוני עותקים. ב-16 בספטמבר 1957, הועלה בתיאטרון קרנגי בניו-יורק מחזה בשם "טביה ובנותיו" (המבוסס על הספר "טביה החולב") שכתב מחזאי יהודי אמריקאי בשם ארנולד פרל, וביים הווארד דה סילבה.

בשנת 1964 עיבדו המחזאי היהודי-אמריקאי ג'וזף שטיין והמלחין ג'רי בוק את "טוביה ובנותיו" למחזמר "כנר על הגג". המחזמר והועלה לראשונה ב-1964 בברודוויי בכיכובו של זירו מוסטל עם כוריאוגרפיה ובימוי של ג'רום רובינס.

ההפקה בברודוויי זכתה בתשעה פרסי טוני בקטגוריות: המחזה הטוב ביותר, מלחין וכותב המילים לשירים (ג'רי בוק ושלדון הארניק), שחקן ראשי (זירו מוסטל), שחקנית משנה (מאריה קארנילובה), מחבר (ג'וזף שטיין), מפיק (הרולד פרינס), במאי (ג'רום רובינס), כוריאוגרף (ג'רום רובינס) ומעצבת תלבושות (פטרישיה זיפרוד).

שם המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המחזה נלקח מהציור "כנר" מאת האמן מארק שאגאל,‏[1] שיצר ציורים סוריאליסטיים רבים אודות החיים היהודיים במזרח אירופה, שכללו לעתים קרובות דמות של כנר, כמעין מטאפורה לקיום דרך מסורת ושמחה בתוך חיים מלאים באי ודאות וחוסר איזון.

ג'וזף שטיין סיפר על בחירת שם זה למחזמר, בראיון לעיתון "מעריב": "הושפעתי מן הציור של שאגאל שסימל בעיניי בצורה כל כך פלסטית את מהות העיירה היהודית. הזעתי קשה עד שהגעתי לשם הזה. היו לי מאות הצעות לשמות. בתחילה חשבתי לקרוא לו "לחיים – טו לייף" אך לבסוף החלטתי יחד עם שותפי לעבודה על "כנר על הגג".‏[2]

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל כנר על הגג של הפסל לב סגל בנתניה (2011)

גיבור הסיפור הוא יהודי עני בשם טוביה החולב, המתגורר בעיירה אנטבקה - "שטעטל" יהודי טיפוסי באימפריה הרוסית. טוביה החולב עוסק בגידול פרות חולבות - ומכאן שמו - ומהן הוא מוכר חמאה וגבינה לבני העיירה, כשסוסו סוחב את העגלה שבה הסחורה. לו ולאשתו גולדה ישנן שבע בנות (בסרט חמש בלבד). שלוש הגדולות מביניהן מעמידות אותו, כל אחת בתורה, בפני התלבטות קשה: האם להשיא אותן באמצעות שידוך שתציע שדכנית העיירה, כנהוג, או להתיר להן להינשא לאהובי לבן, כרצונן, על אף הבעיות שיש איתם.

הבת הבכורה, צייטל, רוצה להינשא לאהוב לבה מוטל, חייט עני וצעיר. לעומת זאת, ינטה השדכנית משכנעת את אשתו של טוביה לשדך את בתו לקצב אלמן, קשיש ועשיר בשם לייזר וולף. טוביה נקרע בין שני הצדדים, ולבסוף נכנע לדמעותיה של צייטל ומתיר לה להינשא למוטל החייט.

בתו השנייה של טוביה, הודל, מעמידה אותו באותו מצב כשהיא מתאהבת בסטודנט צעיר המאמין במהפכנות וסוציאליזם בשם פרצ'יק. פרצ'יק נאסר על ידי השלטונות ונשלח לסיביר, והבת מתחננת בפני אביה שיתיר לה ללכת אחריו. ושוב, על אף התנגדותו, הוא נעתר לדמעותיה של בתו ומתיר לה ללכת אחריו.

הניסיון הקשה מכולם מגיע כשבתו השלישית של טוביה, חווהל'ה, אותה הוא אוהב במיוחד, מבקשת כאחיותיה הגדולות להנשא לגבר אותו היא אוהבת. הבעיה היא, שאהובה הוא בחור בשם פיידקה, גוי רוסי נוצרי. לעומת המקרים הקודמים, הפעם לא מוותר טוביה על אמונתו ועקרונותיו ואוסר על בתו להינשא לאהוב לבה. חווהל'ה כתגובה בורחת מן הבית ונישאת לפיידקה בכנסייה בחשאי. מעתה מסרב טוביה להזכיר את שמה של בתו ו"קורע קריעה" עליה, כשם שנהוג לעשות על אדם שמת.

חיי משפחתו של טוביה בעיירה אנטבקה נגדעים כשמתקבל צו גירוש, המחייב את כל יהודי העיירה למכור תוך שלושה ימים את רכושם ובתיהם ולעזוב את העיירה. טוביה ומשפחתו יוצאים לארצות הברית, ינטה השדכנית לירושלים, וחווהל'ה ופיידקה אף הם עוזבים, מתוך התחושה שאינם יכולים להתגורר במדינה המגרשת חלקים מתושביה.

הסיפור משקף את סוף המאה ה-19 ברוסיה, שבה נאלצו יהודים רבים לנטוש את בתיהם וכפריהם בעקבות הפוגרומים והגירוש, ולהגר אל מחוץ לרוסיה. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. בסיפור בולטות מגמות שהיו נפוצות באותה תקופה כגון חילון, התבוללות, מודרניזציה וגם הסוציאליזם, שהחל להראות את סימניו הראשונים.

השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזמר ישנם 13 שירים שהתפרסמו כמשקפים את הפולקלור היהודי של מזרח אירופה.

  1. מסורת (Tradition) - בביצוע כל המשתתפים
  2. ינטה, הו ינטה (Matchmaker) - צייטל, הודל, חווה, שפרינצה וביילקה
  3. לו הייתי רוטשילד (If I Were A Rich Man) - טוביה
  4. תפילת שבת (Sabbath Prayer) - טוביה, גולדה, כל יהודי העיירה
  5. לחיים (To Life) - לייזר-וולף, טוביה והגברים שבפונדק
  6. נס גדול היה פה (Miracle of Miracles) - מוטל וצייטל
  7. החלום - סבתא צייטל, פרומה-שרה, הרב, טוביה, גולדה והלהקה
  8. זריחה, שקיעה (Sunrise, Sunset) - טוביה, גולדה, הודל, פרצ‘יק ושאר אורחי החתונה
  9. את אוהבת אותי גולדה? (?Do You Love Me) - טוביה וגולדה
  10. השמועה - ינטה, שיינדל, מירה‘לה, מנדל, אברהם ואנשי העיירה
  11. ביתי שלי (Far From the Home I Love) - הודל וטוביה
  12. חווהל'ה - טוביה (עם ריקוד הזוגות האוהבים, הכנר וגולדה ברקע)
  13. אנטבקה (Anatevka) - טוביה, גולדה, ינטה, אברהם, מנדל, לייזר-וולף ואנשי העיירה

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון גיורא גודיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר עלה בישראל ב-1 ביוני 1965 בתיאטרון גיורא גודיק בתרגום עברי של דן אלמגור ובבימויים של ריצ'רד אלטמן ואמנון קבצ'ניק - על פי יצירת הבימוי והכוריאוגרפיה של ג'רום רובינס. על הניהול המוזיקלי הופקד יצחק גרציאני.

את טוביה גילם השחקן בומבה צור שלאחר כ-200 הצגות הוחלף בשחקן שמואל רודנסקי[3], וחיים טופול שימש כשחקן מחליף. רודנסקי זכה מיד באהדת הביקורת והקהל.

עוד השתתפו: ליה דוליצקיה (גולדה), עלינה סטרניצקה, אלברט כהן, חיים פולני, אתי גרוטס, יעקב אבא, שמואל וולף, אבינועם מור חיים, צמח יקר, רולף ברין ועוד. פסקול ההצגה יצא בהוצאת אן.אם.סי בשנת 2002.

ב-1966 לאחר שהוצג בעברית מאות פעמים בארץ, תורגם המחזמר ליידיש בידי שרגא פרידמן, והוא הועלה בכיכובו של שמואל רודנסקי, ותפקידו של טוביה החולב הפך לתפקיד חייו. לאחר כ-200 הצגות בהם רודנסקי גילם את טוביה, הוזמן לגלם את התפקיד גם במערב גרמניה, והמחזמר הועלה שם בשם "אנטבקה" בהצלחה רבה.

בעקבות עזיבתו של רודנסקי החליף אותו השחקן חיים טופול בהפקה הישראלית.

בתיאטרון העממי של אברהם דשא (פשנל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 העלה אברהם דשא (פשנל) את המחזמר בתרגומו של חיים חפר ובבימויו של ג'רום רובינס, באולם "דקל" בשיכון בבלי בתל אביב. את טוביה גילם אלי גורנשטיין והשתתפו בו בין השאר מרים זוהר (גולדה) וגילת אנקורי (צייטל). הפקה זו הוצגה כ-100 פעמים.

ב-1997 העלה פשנל שוב את המחזמר, בבימויו של סמי דאלאס בייס, שגם יצר את הכוריאוגרפיה על פי המחזמר המקורי. על הניהול המוזיקלי הופקד מרק וולך. המפיקים היו פשנל בשיתוף עם יוכלמן-אשר הפקות. בתפקיד טוביה שיחק חיים טופול.

דמות שחקן/שחקנית
חיים טופול טוביה החולב
רבקה רז גולדה
שלמה וישינסקי לייזר וולף הקצב
חוה אורטמן ינטה השדכנית
עדי טופול צייטל
מיכל צפיר הודל
נועה לביא חוה'לה
אבי חדש מוטל קמזויל
יפתח קמינר פרצ'יק
בן יזראל פיידקה
דינה גולן שרה פרומה
יוסי סגל הרב
לופו ברקוביץ מרדכי הפונדקאי
איציק עצמון מנדל, בן הרב
ראובן גולדווסר אברהם מוכר ספרים
שמוליק טנא קצין המחוז

עוד השתתפו: שלי גורל, גלית שלו,ויקטור קוטיק, שגית שמיר, סלאוה אוליניק, אתי ונטורה, יעל הלפרין, דבורה קליפר, ענת גבע (יוסף), רינת מאירי, סיגל אשל, טובית יניר, נעמי אקרמן, טובה להב, יוסי מאיר, אלינוער מואב, עדן חכם, אבינועם שמחי, יוסי זבצקי, חיים פנירי, מור דרעי, גיא שרפי, אייל שלו, קני ג'נדי סטרנקו, עדי שועה, דני שוורץ, ריצ'רד אורבך

בתיאטרון הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במאי 2008, לרגל חגיגות ה-60 למדינת ישראל, העלה התיאטרון "הקאמרי" את המחזמר בבימויו של משה קפטן, עם נתן דטנר בתפקיד טוביה החולב. להפקה זו ריענן אלמגור את התרגום.

הפקה זו זכתה בשלוש קטגוריות בפרס התיאטרון הישראלי: מחזמר השנה, פרס לשחקן בתפקיד ראשי עבור נתן דטנר ופרס עיצוב התנועה עבור הכריאוגרף האמריקני דניס קורטני.

כרזת המחזמר בהפקת תיאטרון הקאמרי ב-2008

יוצרים: נוסח עברי - דן אלמגור, בימוי - משה קפטן, כוריאוגרפיה - דניס קורטני, ניהול מוסיקלי וניצוח - יוסי בן נון, תפאורה - רוני תורן, תאורה - פליס רוס, תלבושות - אורנה סמורגונסקי, הדרכה קולית - דוקי עצמון, מעצב סאונד - ליאור טבת, עיבודים ותזמורים לסמפלרים - עמית פוזננסקי, מפיק - חיים סלע

דמות שחקן/שחקנית
טוביה החולב נתן דטנר
שרית וינו אלעד, חני נחמיאס, מיקי קם גולדה
איציק כהן, יובל זמיר,‏[4] ערן שראל לייזר וולף הקצב
רמה מסינגר, לימור עובד ינטה השדכנית
טל בלנקשטיין, גילה פוליצר צייטל
חני פירסטנברג, יעל בדש, גילה פוליצר, יונית טובי הודל
אילנית גרשון, נעמה שטרית חוה'לה
עידו מוסרי, דן קיזלר מוטל קמזויל
יפתח אופיר, טל וייס, ארז רגב פרצ'יק
ניר גרינברג, עידו רוזנברג פיידקה
רמה מסינגר שרה פרומה
דויד בילנקה, ליאור זוהר הרב
אבי טרמין, ערן מור, ערן שראל מרדכי הפונדקאי
גלעד שמואלי מנדל, בן הרב
גיל קפטן, דן קיזלר אברהם מוכר ספרים
שמוליק טנא קצין המחוז
דניאל אפרת, גיא ברכה נחום הקבצן

עוד השתתפו לאורך השנים: יעקב תמרי, ניסו שליו, אנטון לפידוס, דמיטרי ברחוב, יניב הדד/גיא אלון, אוהד יהודאי, רועי קקון, מתן רכליס, ערן חגי, לימור עובד, ענת סלונים/אסנת בן יהודה, חרות אשכנזי/רוני שיינדורף, יעל בדש, לירן ספורטה, שמרית לוי ששון, שרון ענבר, מיכל פוליצר, ציון חורי, ניסים זוהר, דימיטרי ברכוב, יגאל משינסקי, דורון ישינסקי ודקלה הדר.

ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, הועלתה ההפקה פעמים רבות בעולם כולו.

ב-1966 התקבל חיים טופול לתפקיד הראשי - טוביה - בתיאטרון הוד מלכותה, וגבר על ריצ'רד ברטון ופיטר או'טול. הבכורה הלונדונית של "כנר על הגג" התקיימה בפברואר 1967 עם חיים טופול בתפקיד טביה, והמחזמר עלה בתיאטרון כ-2,030 הופעות. לאחר מכן שיחק טופול בהפקה הבריטית ובעקבותיה כיכב גם בסרט ההוליוודי שיצא לאקרנים ב-1971 וזכה להצלחה רבה. עד לשנת 2012, חיים טופול שיחק בהפקות שונות ברחבי העולם בתפקיד "טוביה החולב" כ-3,500 פעמים‏[5]. בשנת 2009 פרש טופול מההפקה, והוחלף על ידי הארווי פירסטיין.

בתחילת שנות ה-70, לאחר כ-200 הצגות בהם רודנסקי גילם את טוביה בתיאטרון גיורא גודיק בישראל, הוא הוזמן לגלם את התפקיד גם בגרמניה המערבית, והמחזמר הועלה שם בשם "אנטבקה" בהצלחה רבה.

ב-1969 בתיאטרון מריני בצרפת, שיחקו איוון רברוף בתפקיד טוביה ומריה מוראנו בתפקיד גולדה.

בדרום-אפריקה שיחקו שמעון ישראלי בתפקיד טוביה וליה דוליצקיה בתפקיד גולדה בהצלחה רבה.

יוסי ידין וליה דוליצקיה ביצעו את התפקיד בהפקה בווינה.

תיאודור ביקל (שחקן תיאטרון הקאמרי לשעבר) ומייק בורשטיין שיחקו אותו פעמים רבות בארצות הברית.

המחזה הצליח מאד גם ביפן, והוא הוצג בטוקיו במשך שנים. המחזה נחשב שם כ"מחזה יפני" טיפוסי: אב לבנות, שבנותיו מעזות לבחור את בחיר-ליבן בניגוד לדעתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Miri Ben-Shalome, Kaleidoscope with Stewart Lane speaking to Miri Ben-Shalom on his Fiddler on the Roof production, All About Jewish Theatre, accessed 6 December 2007.
  2. ^ ראיון עם רפאל בשן בעיתון מעריב, 21 במאי 1965
  3. ^ שמואל רודנסקי, באתר MOOMA
  4. ^ יובל זמיר היה המחליף של איציק כהן עד לפטירתו של זמיר ב-2011
  5. ^ ערן נבון, ‏הוא חוזר, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2012