כנר על הגג
ערך זה עוסק במחזמר. אם התכוונתם לסרט קולנוע בשם זה, ראו כנר על הגג (סרט).
כנר על הגג הוא שמו של מחזמר המבוסס על הספר "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם. שם המחזה ניתן לו בהשראת ציור של מארק שאגאל.
תוכן עניינים |
רקע [עריכה]
המחזה "כנר על הגג" נקרא במקור "טביה", והוא מבוסס על הסיפור טביה החולב וסיפורים אחרים מאת שלום עליכם שנכתבו ביידיש, ופורסמו בשנת 1894. שם המחזה נלקח מהציור "כנר" מאת האמן מארק שאגאל,[1] שיצר ציורים סוריאליסטיים רבים אודות החיים היהודיים במזרח אירופה, שכללו לעתים קרובות דמות של כנר, כמעין מטאפורה לקיום דרך מסורת ושמחה בתוך חיים מלאים באי ודאות וחוסר איזון.
הפקה והפצה [עריכה]
המחזה נכתב על ידי המחזאי היהודי-אמריקני יוסף שטיין והמוזיקה ע״י המלחין ג׳רי בוק והועלה לראשונה ב-1964 בברודוויי בכיכובו של זירו מוסטל, ועם כוריאוגרפיה ובימוי של ג'רום רובינס. המחזמר עלה בישראל ביוני 1965 בתרגום עברי של דן אלמגור והוצג בתיאטרון גיורא גודיק. הראשון שביצע את תפקיד טוביה היה השחקן בומבה צור שהוחלף לאחר מספר הצגות מצומצם על ידי שמואל רודנסקי. רודנסקי כיכב גם בגרסה המצליחה שהועלתה בתחילת שנות ה-70 בגרמניה המערבית. בעקבות עזיבתו של רודנסקי, השחקן חיים טופול החליף אותו בהפקה הישראלית. לאחר מכן שיחק טופול בהפקה הבריטית ובעקבותיה כיכב גם בסרט ההוליוודי שיצא לאקרנים ב-1971 וזכה להצלחה רבה. צילומי החוץ לסרט בוצעו בכפר לקניק שבקרואטיה. עד לשנת 2009, חיים טופול שיחק בהפקות שונות ברחבי העולם בתפקיד "טוביה החולב"[2]. בשנת 2009 פרש טופול מההפקה, והוחלף על ידי הארווי פירסטיין.
במהלך השנים, הועלתה ההפקה פעמים רבות בעולם כולו ובישראל בפרט, בין השאר בכיכובם של אלי גורנשטיין ושמוליק עצמון. בשנת 2008, לרגל חגיגות ה-60 למדינת ישראל, החזיר התיאטרון "הקאמרי" את המחזמר לבמות עם נתן דטנר בתפקיד טוביה החולב.[3] בהצגת הבכורה בצרפת, בתיאטרון מריני ב-8 בנובמבר 1969 שיחקו איוון רברוף בתפקיד טוביה ומריה מוראנו בתפקיד גולדה.
העלילה [עריכה]
גיבור הסיפור הוא יהודי עני בשם טוביה החולב, המתגורר בעיירה אנטבקה - "שטעטל" יהודי טיפוסי באימפריה הרוסית. טוביה החולב עוסק בגידול פרות חולבות - ומכאן שמו - ומהן הוא מוכר חמאה וגבינה לבני העיירה, כשסוסו סוחב את העגלה שבה הסחורה. לו ולאשתו גולדה ישנן שבע בנות (בסרט חמש בלבד). שלוש הגדולות מביניהן מעמידות אותו, כל אחת בתורה, בפני התלבטות קשה: האם להשיא אותן באמצעות שידוך שתציע שדכנית העיירה, כנהוג, או להתיר להן להינשא לאהובי לבן, כרצונן, על אף הבעיות שיש איתם.
הבת הבכורה, צייטל, רוצה להינשא לאהוב לבה מוטל, חייט עני וצעיר. לעומת זאת, ינטה השדכנית משכנעת את אשתו של טוביה לשדך את בתו לקצב אלמן, קשיש ועשיר בשם לייזר וולף. טוביה נקרע בין שני הצדדים, ולבסוף נכנע לדמעותיה של צייטל ומתיר לה להינשא למוטל החייט. בתו השנייה של טוביה, הודל, מעמידה אותו באותו מצב כשהיא מתאהבת בסטודנט צעיר המאמין במהפכנות וסוציאליזם בשם פרצ'יק. פרצ'יק נאסר על ידי השלטונות ונשלח לסיביר, והבת מתחננת בפני אביה שיתיר לה ללכת אחריו. ושוב, על אף התנגדותו, הוא נעתר לדמעותיה של בתו ומתיר לה ללכת אחריו.
הניסיון הקשה מכולם מגיע כשבתו השלישית של טוביה, חווהל'ה, אותה הוא אוהב במיוחד, מבקשת כאחיותיה הגדולות להנשא לגבר אותו היא אוהבת. הבעיה היא, שאהובה הוא בחור בשם פיידקה, גוי רוסי נוצרי. לעומת המקרים הקודמים, הפעם לא מוותר טוביה על אמונתו ועקרונותיו ואוסר על בתו להינשא לאהוב לבה. חווהל'ה כתגובה בורחת מן הבית ונישאת לפיידקה בכנסייה בחשאי. מעתה מסרב טוביה להזכיר את שמה של בתו ו"קורע קריעה" עליה, כשם שנהוג לעשות על אדם שמת.
חיי משפחתו של טוביה בעיירה אנטבקה נגדעים כשמתקבל צו גירוש, המחייב את כל יהודי העיירה למכור תוך שלושה ימים את רכושם ובתיהם ולעזוב את העיירה. טוביה ומשפחתו יוצאים לארצות הברית, ינטה השדכנית לירושלים, וחווהל'ה ופיידקה אף הם עוזבים, מתוך התחושה שאינם יכולים להתגורר במדינה המגרשת חלקים מתושביה.
הסיפור משקף את סוף המאה ה-19 ברוסיה, שבה נאלצו יהודים רבים לנטוש את בתיהם וכפריהם בעקבות הפוגרומים והגירוש, ולהגר אל מחוץ לרוסיה. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. בסיפור בולטות מגמות שהיו נפוצות באותה תקופה כגון חילון, התבוללות, מודרניזציה וגם הסוציאליזם, שהחל להראות את סימניו הראשונים.
השירים [עריכה]
במחזמר ובסרט מספר שירים שהתפרסמו כמשקפים את הפולקלור היהודי של מזרח אירופה, בהם:
- "מסורת" - "Tradition"[4]
- "ינטה, הו ינטה" - "Matchmaker"
- "לו הייתי רוטשילד" - "If I Were A Rich Man"
- "תפילת השבת" - "Sabbath Prayer"
- "נשתה, נשתה לחיים" - "To Life"
- "ניסים" - "Miracle of Miracles"
- "זריחה, שקיעה" - "Sunrise, Sunset"
- "אותי את אוהבת?" - "Do You Love Me?"
- "רחוקה מביתי" - "Far From the Home I Love"
- "אנטבקה" - "Anatevka"
פרסים [עריכה]
ההפקה בברודוויי זכתה בתשעה פרסי טוני בקטגוריות:
- המחזה הטוב ביותר
- מלחין וכותב המילים לשירים: ג'רי בוק ושלדון הרניק
- שחקן ראשי: זירו מוסטל
- שחקנית משנה: מאריה קארנילובה
- מחבר: ג'וזף שטיין
- מפיק: הרולד פרינס
- במאי: ג'רום רובינס
- כוריאוגרף: ג'רום רובינס
- מעצבת תלבושות: פטרישיה זיפרוד
הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר.
ראו גם [עריכה]
- כנר על הגג (סרט) - עיבוד קולנועי של המחזמר שיצא לאור בשנת 1971.
- טוביה ושבע בנותיו - סרט ישראלי משנת 1968.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר של ההפקה הישראלית מ-2008
- האתר של ההפקה הישראלית מ-1998
- "כנר על הגג", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מרב יודילוביץ', על גג העולם, באתר ynet, 2 במאי 2008
- חיים הנדוורקר, מי יבוא חוץ מנשות הדסה?, באתר עכבר העיר, 11 במאי 2008
- מרב יודילוביץ', געגוע אינסופי, באתר ynet, 22 במאי 2008
- קובי ניב, כנר עד הגג, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2008
- הכפר לקניק בקרואטיה, בו צולם הסרט כנר על הגג, כתבה באתר GoTravel
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Miri Ben-Shalome, Kaleidoscope with Stewart Lane speaking to Miri Ben-Shalom on his Fiddler on the Roof production, All About Jewish Theatre, accessed 6 December 2007.
- ^ מתוך הביוגרפיה של טופול ב-IMDb.
- ^ עוד שיחקו: שרית וינו-אלעד, רמה מסינגר, חני פירסטנברג ואילנית גרשון.
- ^ מסורת בביצוע נתן דטנר וצוות הקאמרי מתוך המחזה כנר על הגג, סרטון באתר YouTube
