אנני אוקלי אשת לפידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנני אוקלי אשת לפידות
Annie Get Your Gun
בטי האטון בסרט
בטי האטון בסרט
בימוי ג'ורג' סידני
הופק בידי ארתור פריד
רוג'ר אדנס
תסריט סידני שלדון
עריכה ג'יימס אי. ניוקום
שחקנים ראשיים בטי האטון
הווארד קיל
מוזיקה אירווינג ברלין
צילום צ'ארלס רושר
חברה מפיצה MGM
הקרנת בכורה 17 במאי 1950
משך הקרנה 107 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב 3.7 מ' דולר (הערכה)
פרסים פרס אוסקר לפסקול
דף הסרט ב־IMDb

אנני אוקלי אשת לפידותאנגלית: Annie Get Your Gun) הוא מחזמר מ-1946 שעובד גם לסרט קולנוע ב-1950, המבוסס באופן רופף על תולדות חייה של אנני אוקלי שהייתה צלפית ואלופת קליעה למטרה ב"מערב הפרוע" וזכתה לתהילה כאשר כיכבה במופע המערב הפרוע של באפלו ביל. הסיפור נכתב על ידי דורותי פילדס יחד עם אחיה, הרברט והשירים נכתבו (מילים ולחן) על ידי אירווינג ברלין. בין השירים במחזה ובסרט מופיעים הלהיטים There's No Business Like Show Business ("אין עסקים כעסקי השעשועים") ו-Anything You Can Do ‏(I Can Do Better) ("כל מה שאתה יכול לעשות (אני יכולה לעשות טוב יותר)").

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הסיפור, אוקלי הייתה שותפה למופעו של באפלו ביל כאשר נתקלה בצלף פרנסיס בטלר אשר ביקש להתמודד מולה בקליעה למטרה. היא התאהבה בו והוא בה וסיפור העלילה מלווה את המאבק ביניהם על כתר הקלע הטוב ביותר במערב השזור בסיפור יחסיהם האישיים עד לחתונתם המיוחלת. אל החתונה מובילה החטאה מכוונת של אוקלי, שנועדה להכתיר את באטלר כקלע הטוב ביותר. העלילה מלווה בשירים רבים וקטעים מעובדים לבמה מתוך מופעי המערב הפרוע כגון מופעי ראווה של רכיבה, ירי למטרה וציד. במופע משתתפות דמויות מהתקופה כבאפלו ביל והצ'יף האינדיאני שור יושב, שהיה גם במציאות ידיד קרוב של אוקלי.

הסיפור אינו נאמן למציאות באופן מדויק. אוקלי טרם הייתה חברה למופע של באפלו ביל בשעה שפגשה בבאטלר ואף התחתנה עמו לפני שהצטרפה למופע. היא גם לא החטיאה, כי אם ניצחה את באטלר בתחרות הימורים. עם זאת אירועי התקופה משתקפים בעלילה למשל סיבוב ההופעות של אוקלי ובאפלו ביל באירופה ומשוחזרת בה האווירה הכללית של "מופע המערב הפרוע".

המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילדס כתבה את תפקידה של אוקלי במחזה במיוחד עבור ידידתה הזמרת אתל מרמן. השתיים התקשו במציאת מפיק למחזה ולבסוף הוא הופק על ידי צמד הכותבים רוג'רס והמרשטיין, שלא היה להם ניסיון הפקתי קודם. פילדס ביקשה שהמלחין ג'רום קרן יכתוב את המוזיקה, אך הוא נפטר במפתיע ובמקומו נבחר אירווינג ברלין, שכתב גם את תמלילי השירים.

בכורת המחזמר בברודוויי הייתה ב-16 במאי 1946 בתיאטרון אימפריאל והוא הועלה 1,147 הופעות. ב-7 ביוני 1947 התקיימה בכורת המחזמר בווסט אנד בלונדון והוא הועלה 1,304 פעמים. ההפקה הופיעה גם באוסטרליה ובמסע הופעות ברחבי ארצות הברית.

ב-1957 הפיקה חברת NBC סרט טלוויזיה שבוסס על המחזמר.

ההצלחה שוחזרה ב-1966 עת הועלתה ההפקה, שוב בכיכובה של אתל מרמן, בלינקולן סנטר בניו יורק וברחבי ארצות הברית, ההפקה זכתה בפרס טוני על הכוריאוגרפיה. הפקה זו צולמה על ידי NBC ושודרה בטלוויזיה פעמים רבות. ב-1999 וב-2000 הועלתה גרסה של המחזמר בברודוויי ובלונדון שזכתה בפרס טוני לחידוש מחזמר. תקליט שירי המחזמר זכה בפרס גראמי.

הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1950 הפיקו אולפני MGM סרט מוזיקלי לפי המחזמר. את התסריט עיבד סידני שלדון. העלילה והשירים נותרו כמעט ללא שינוי. בתפקיד אנני אוקלי כיכבה בטי האטון ובתפקיד פרנק באטלר כיכב הווארד קיל בתפקידו המשמעותי הראשון בקולנוע. הסרט זכה בפרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר ובטי האטון הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית. במקור סומנה ג'ודי גרלנד לתפקידה של אוקלי, אך היא נאלצה לעזוב את ההפקה בשל בריאותה הרופפת.

בסרט הושקעו 3.7 מיליוני דולרים והוא הכניס 8 מיליון והפך בכך להצלחה מרשימה. ב-1973 נגנז הסרט עקב מחלוקות משפטיות בין אירווינג ברלין ל-MGM בנוגע לתמלוגים. רק במלאת 50 שנה להפקתו, בשנת 2000, התאפשרה הצגת הסרט במלואו.

בנוסף לפרס אוסקר על פסקול, בו זכה, היה הסרט מועמד לעוד שלוש קטגוריות של פרסי אוסקר, על צילום בצבע, עריכה ועיצוב. סידני שלדון זכה בפרס גילדת התסריטאים האמריקאית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]