אורית וולפיילר
 | |
| לידה |
1971 (בת 53 בערך) כפר סבא, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
אורית ווֹלפַיילר (ילידת 1971) היא סופרת ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה וגדלה בכפר סבא. סיימה תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וביחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן חיה שלוש שנים בברלין[1].
עובדת בחברת היי-טק ומתגוררת עם משפחתה בתל אביב[2].
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרה הראשון, אוסף סיפורים קצרים בשם "שווייצריה זה כאן" (הוצאת אחוזת בית, 2014), זכה בפרס לסופרים בראשית דרכם.
ספרה השני, "את המוות את רוצה לראות בעיניים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019) אודות ספרנית בסוף שנות ה-40 לחייה ששבה לגור עם הוריה המזדקנים, זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים[3].
ספר זה היה מועמד לפרס ספיר מטעם מפעל הפיס, אך וולפיילר וכן סופרים נוספים הודיעו כי הם מסירים את מועמדותם לפרס כאות מחאה על ביטול התמיכה של מפעל הפיס בפסטיבל דוקאביב[4].
ספרה השלישי, הרומן "בין האדם למקום" (אחוזת בית, 2024) מתאר אלמנה המטפחת את הקבר של בעלה[5][6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראש בראש - אורית וולפיילר, באתר עברית, 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שרי שביט, "הכתיבה עבורי היא לא תענוג", באתר ynet, 2 בנובמבר 2014
- ^ אורית ווֹלפַיילר, באתר אחוזת בית
- ^
נטע הלפרין, "את המוות את רוצה לראות בעיניים": בדידותה של הגיבורה סינגולרית לחלוטין, באתר הארץ, 3 ביולי 2019
- ^ יובל פלוטקין, 30 סופרים הודיעו: אם נזכה בפרס ממפעל הפיס, נתרום למימון הסרט על לאה צמל, באתר ynet, 4 ביולי 2019
- ^ דפנה לוי, "בתרבות שלנו המוות משמש כדי להלבין. מי שמת, נסלח לו על מה שהוא היה, גם אם הוא היה פושע או סתם אדם בלי שום תכונה טובה", באתר ישראל היום, 4 באפריל 2024
- ^ צליל אברהם, "בין האדם למקום": משל חכם על הבדלי המעמדות במשפחת השכול הישראלית, באתר הארץ, 17:30 • 12 במאי 2024
