היי-טק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היי-טקאנגלית: High Tech ולפעמים Hi Tech, קיצור של High Technology; בעברית: טכנולוגיה עילית) הוא שמן הכולל של התעשיות העוסקות בטכנולוגיה מתקדמת. המונח מתייחס פעמים רבות לתעשיות הקשורות לעולם המחשוב, אך גם לתעשיות האלקטרוניקה, הביוטכנולוגיה ואחרות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית המחשוב קיימת כבר משנות ה-60 של המאה ה-20. בשנות השבעים התפתחו בארצות הברית עסקי חומרה ותוכנה קטנים שנקראו "חברות חצר אחורית" משום שהוקמו במחסנים של בתים פרטיים בתקציב מינימלי. כמה מהחברות האלה הצליחו מאוד והמודל הצית את דמיונו של דור שלם של יזמים (לדוגמה, ממציא הגיליון האלקטרוני היה מיליארדר כבר בשנות ה-70).

ראשית תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, לתעשייה האווירית לישראל ולגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון על ידי עוזיה גליל‏‏‏[1], ובתמיכתו של דן טולקובסקי.

שנות ה-90 וה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג ההיי-טק עצמו הפך שגור בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, במקביל לגידול העצום בשימוש באינטרנט. בתקופה זו נוסדו חדשות לבקרים חברות היי-טק קטנות, רובן כיוזמה פרטית המבוססת על רעיון בודד לתוכנה או חומרה מסוימים. לעתים, חברות אלו - חברות ההזנק (Startup) - נקנו על ידי חברות גדולות יותר, לעתים תמורת כסף רב.

במחצית שנות התשעים נטבע מושג הכלכלה החדשה ומניות רבות הונפקו בציפיה לרווחים גדולים. ערכן "על הנייר" של חברות רבות היה גבוה בהרבה מערכן בפועל; עובדים גויסו והתחלפו בקצב מסחרר, אשר הצביע על הדינמיות הרבה של הענף. תופעות אלו הביאו לכינוי "בועת ההיי-טק" לדבוק בַתעשייה. בתחילת שנות ה-2000, כשהתחזיות לא התממשו וכשהתברר ששוק האינטרנט מתפתח לאט מהמצופה, דוּבּר על "פיצוץ הבועה": חברות היי-טק רבות נסגרו ואלפי אנשי מחשבים צעירים (שכן בינתיים הפכו לימודי מדעי המחשב לתחום פופולרי ביותר באוניברסיטאות) מצאו עצמם מחוסרי עבודה. בשנת 2004 החלה התאוששות בתחום, וחברות היי-טק רבות החלו מחדשות את גיוסי העובדים.

מרכזי היי-טק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז IBM ישראל. מספר העובדים שהועסקו במערכי הפיתוח והמחקר של יבמ בישראל בשנת 2008 היה מעל 700 איש.

מאז שנות ה-90 התפתחו בעולם מרכזי היי-טק, מקומות בהם נוצרו תנאים מסוימים שפיתו חברות היי-טק לפתוח מפעלים וסניפים בהם. הגורמים לכך משתנים ממקום למקום: בהודו (שבה מתרכזת תעשיית ההיי-טק באזור העיר בנגלור) ובמלזיה זהו כוח האדם הזול, באירלנד - הטבות מס משמעותיות לחברות אשר סייעו להתפתחות התחום, ובישראל - למרות כוח האדם היקר - המקוריות המחשבתית והתעוזה העסקית. בארצות הברית נחשב "עמק הסיליקון" שבקליפורניה למרכז תעשיית ההיי-טק, וחשיבותו בינלאומית; שם המקום הפך סמל לתעשיית ההיי-טק (כך, למשל: "בבנגלור נמצא 'עמק הסיליקון' של הודו"). הסיליקון שבשם המקום מתייחס לצורן, היסוד הכימי ממנו מייצרים טרנזיסטורים, אבני הבסיס של שבבי האלקטרוניקה. תעשיית ההיי-טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור תל אביב וגוש דן, אך היא משתרעת עד חיפה בצפון, וירושלים ובאר שבע בדרום. אזור זה זכה לכינוי סיליקון ואדי.

תחומים משיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומים נוספים אשר לעתים נכללים בקטגוריה 'היי-טק' הם:

חברות היי-טק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון למאי 2012, כרבע מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב הן חברות היי-טק (141 מתוך 563) אך הן מהוות רק כ-12% (18 מיליארד דולר) מסך שווי החברות. מנתונים אלה הבורסה מוציאה את שלוש חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב שאומנם נופלות תחת ההגדרה של "טכנולוגיה מתקדמת", אך בשל גודלן הלא פרופורציונלי של כ-30% מסך השווי בבורסה (בעיקר חברת טבע) הן נכללות בקטגוריה נפרדת. חברות ההייטק הנסחרות בתל אביב מתחלקות כדלקמן:‏[2]

סוג מספר חברות שווי שוק במיליארדי דולרים
אלקטרוניקה ואופטיקה 15 0.7
תעשייה ביטחונית 6 1.6
ביומד 59 3.6
השקעות בהיי-טק 8 0.1
יצרני מוליכים למחצה 4 3.9
קלינטק 8 0.8
שירותי טכנולוגיה 12 0.8
תוכנה ואינטרנט 20 3.3
תקשורת 9 3.2

חברות הייטק בולטות בישראל (אך לא בהכרח נסחרות בבורסה בתל אביב):[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטורולה ישראל: הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, בשנים האחרונות הצטמצמה פעילותה.‏[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תעשיית ההיי-טק הישראלית, מאת עוזיה גליל‏, ספריית מט"ח
  2. ^ קובי אברמוב, הנפקה בבורסה - צעד ראשון בדרך אל "גלגל התנופה", 21/06/2012, בערוץ CFO TV
  3. ^ ייצוא אינטל ישראל נסק בשנת 2012 ל- 4.6 מיליארד דולרים
  4. ^ אור הירשאוגה, מוטורולה סולושנס ישראל מפטרת עשרות עובדים, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2013 - "הפעילות של מוטורולה בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות כחלק מתהליך המיקוד של החברה העולמית."