אורי בר-און (במאי)

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי בר-און
לידה 12 באפריל 1975 (בן 49)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות 10% ילדה שלי, 72 בתולות, שמיים בצבע אדום
https://www.uri-bar-on.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורי בר-און (נולד ב-12 באפריל 1975) הוא תסריטאי, במאי ומרצה ישראלי-אמריקאי. כתב וביים את סרט הקולנוע "10% ילדה שלי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-און נולד בארצות הברית, אך גדל בישראל. בוגר תואר ראשון בספרות כללית ובמנהל עסקים ותואר שני בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב. הוא כותב ומביים קולנוע דוקומנטרי ועלילתי עבור גופי שידור שונים בישראל ובעולם. סרטיו הוקרנו בפסטיבלים רבים ביניהם סאנדנס, טרייבקה ואחרים. הוא מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת רייכמן ובמכללת מנשר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2002 ביים את הסרט הקצר הראשון שלו "72 בתולות", שהשתתף בפסטיבלים סאנדנס וטרייבקה, ולאחר מכן ביים עוד מספר סרטים קצרים - "נשיקה היא נשיקה", "שיר אהבה אחר".

ב־2003 ביים מערכונים עבור תוכנית הטלוויזיה של גידי גוב בערוץ 10.

ב־2004 ביים את התוכנית "המדריך להתאהבות" עבור ערוץ YTV.

ב־2005 ביים את הפרויקט הדוקומנטרי "הודעה נמסרה למשפחה" עבור יס - שידורי הלוויין, בהפקת יפעת פרסטלניק, העוסק באנשים שבני משפחתם הקרובים נהרגו במהלך השרות הצבאי.

ב־2006 ביים והפיק את הסרט הדוקומנטרי "52-50" עבור קשת ערוץ 2, בהפקת אריק ברנשטיין ועלמה הפקות. הסרט הוא וידאו-אקטיביזם ועוסק באלימות משטרת הגירוש כנגד עובדים זרים.

ב־2007 ביים עבור הערוץ הצרפתי ארטה, שלושה סרטים קצרים מתוך פרויקט "הסצנה החסרה" בהפקת קוארק הפקות.

ב־2008 ביים והפיק בשיתוף הצלם קובי צאיג. את הסרט הדוקומנטרי "המלך לאטי הראשון". הסרט עוסק בעובד זר מסנגל הנשוי בישראל לאישה ממוצא רוסי, ורוצה שבנו הישראלי יהיה מלך של שבט בסנגל. הוקרן בבכורה בתחרות הרשמית של פסטיבל דוקאביב.

ב־2010 כתב כתסריטאי ראשי וכותב דיאלוגים בסדרת הטלוויזיה "האלופה 3" עבור "הוט".

ב־2014 היה שותף כתסריטאי פיתוח עלילות לכתיבת העונה הראשונה של הסדרה "מתים לרגע" עבור "הוט".

ב־2015 יצא לקולנוע בישראל סרטו האישי ביותר "10% ילדה שלי" אותו כתב, ביים, הפיק והפיץ. הסרט זכה בפרס סרט הפרינג' בתחרות פרסי אופיר, והיה בין ששת המועמדים האחרונים לזכייה, והשתתף בפסטיבלים רבים כולל פסטיבל ירושלים ופסטיבל סנטה ברברה. הסרט הוא דרמה קומית העוסקת בקשר בין בחור בן 27 לילדה הצעירה בת ה-8 של בת הזוג החדשה שלו. הסרט בכיכובם של אודי פרסי, ויהלי פרידמן ומשתתפים בו גם עידן אלתרמן, ורד פלדמן, גור בנטביץ' ואורי קלאוזנר. מפיקים נוספים - שלום גודמן, עדן צולי, קובי צאיג, בן כליפי.

ב־2017 ביים את צילומי החוץ של העונה השנייה של התוכנית "הטוב מכולם" בהנחיית אברי גלעד, עבור רשת.

ב־2019 ערך תרגום והוציא לאור בשיתוף עם שלום גודמן והוצאת אסיה תרגום של הספר "להרוג את הכלב השני" מאת הסופר הפולני מארק חלאסקו, ובתרגום של עילי הלפרן. הספר הוצא כחלק מעבודה על תסריט לסרט העוסק בשנים אותן העביר מארק חלאסקו בישראל.

ב־2020 ביים את הסדרה הדוקומנטרית "שמיים בצבע אדום" בשיתוף עם היוצר נתי דינר ובהפקתו עבור "כאן 11". הסדרה בת 3 פרקים עוסקת בהיסטוריה של ירי הרקטות מרצועת עזה, החל מהרקטה הראשונה שנחתה בשדרות ועד לימינו, ובסיפורה של מערכת כיפת ברזל. הסדרה מועמדת לשלושה פרסים בתחרות הטלוויזיה של האקדמיה הישראלית - פרס הסדרה הדוקומנטרית, פרס הבימוי ופרס הצילום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורי בר-און בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אורי_בר-און_(במאי)&oldid=38191878"