אברי גלעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברי גלעד
(21 בנובמבר 1962)
אברי גלעד.jpg
מקום מגורים תל אביב, ישראל
מקצוע איש בידור, רדיו וטלוויזיה

אברהם (אברי) גלעד (נולד ב-21 בנובמבר 1962) הוא איש בידור, רדיו וטלוויזיה ישראלי. משמש גם כמנהל בית הספר לטלוויזיה של "רשת".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעד נולד וגדל בשכונת נווה יעקב בירושלים. הוא הבכור מבין שני ילדים. אביו, דב קווסטלר, יליד סלובקיה וניצול מחנה בירקנאו, היה סופר ומתרגם וכן שימש עורך פרסומים במרכז ההסברה ובאוניברסיטה העברית. אמו, אורה, בת למשפחה ירושלמית ודור שביעי בארץ ישראל, עבדה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

גלעד החל את דרכו המקצועית בתחילת שנות ה-80 בגלי צה"ל, שם הגיש עם ארז טל את תוכנית ההומור היומית "מה יש" ולאחר מכן את התוכנית האישית "העולם שמח".

בשנת 1988 כיכב בסרט הקולנוע "יהושע יהושע". לאחר מכן עבר גלעד לערוץ הראשון, שם הגיש מספר תוכניות, בהן "עד פופ" ו"להיט בראש". בטלוויזיה החינוכית היה בין מנחי שעשועון הטריוויה לנוער "פיצוחים". החל משנת 1990, הנחה עם ארז טל את תוכנית ההומור והסאטירה "העולם הערב" בשידורי הניסיון של ערוץ 2, במשך שלוש עונות.

בשנת 1993, הנחה את תוכנית המוזיקה "מהקליפייה באהבה" בשידורי הניסיון של ערוץ 2, לצד שרון קנטור וקובי אוז. מאז הוקם ערוץ 2 המסחרי ב-1993, הנחה את השעשועונים "עשינו עסק" (1994), "קטן עלינו" (1996), ו"יהיה טוב" (1997). לאחר פרישתו של רפי רשף מגלי צה"ל ב-1995, הגיש בתחנה את תוכנית האקטואליה "נכון לעכשיו", יחד עם קובי מידן.

עוד מהתוכניות שהגיש: "אברהם ויעקב" בערוץ 2 (1999) יחד עם קובי מידן, השעשועון "הפיתוי" (2000), תוכנית הסאטירה "המצב" (2001) ביחד עם עלמה זק, תוכנית הבוקר של ערוץ 10 "כל בוקר" (2004) ביחד עם לינוי בר-גפן, השעשועון "מה נהיה" (2006), השעשועון "אחד נגד 100" ותוכנית הבוקר של זכיינית ערוץ 2 רשת, "העולם הבוקר" יחד עם עינב גלילי ולאחר מכן, לצד הילה קורח. גלעד הגיש גם את תוכנית האקטואליה לילדים "חמש וחצי" בערוץ הילדים, עד שהוחלף על ידי גיא זהר, והיה ממגישי התוכנית "סדרת חינוך" לצד הפרופסור לחינוך עמוס רולידר.

ב-2009 יצר יחד עם צחי קליין את הסרט התיעודי "גראס באישור רופא", על הקנאביס הרפואי. בשנת 2010 הופיע גלעד בשיחות עם שמחה יעקובוביץ' במסגרת התוכנית "הארכאולוג העירום" בערוץ 8.

מספטמבר 2009 עד מרץ 2010 הגיש תוכנית אישית בזכיינית "רשת" בשם "אברי גלעד - תוכנית האירוח". בתחילת 2010 נכלל בתוכנית הבידור "ארץ נהדרת" חיקוי של גלעד על ידי אסי כהן, שבו הוצג כצבוע, אשר מצד אחד מתנגד לתרבות הפופולרית בישראל, אך מצד שני לוקח בה חלק פעיל. גלעד הגיב על כך בשבוע שלאחר מכן במהלך תוכניתו, כשתקף במונולוג את "ארץ נהדרת", כינה את התוכנית "בית קברות לבדיחות", ואת החיקוי הגדיר כ"מגעיל".

ב-2010 הגיש את התוכנית "שחקו אותה בגדול" המבוססת על שעשועוני עבר ("גלגל המזל", "מקבילית המוחות" ועוד) ולאחר מכן את השעשועון "חכמים בריבוע".

מאז ינואר 2007 גלעד עומד בראש בית הספר למקצועות הטלוויזיה של "רשת".

ב-1998 החל גלעד להגיש לסירוגין את תוכנית האקטואליה "המילה האחרונה" בגלי צה"ל. הוא משתתף בתוכנית בימי ראשון, שלישי וחמישי לצד ג'קי לוי. בימי חמישי נכללת בתוכנית פינה העוסקת בפרשת השבוע ובה נותן גלעד פירוש משלו לפרשה. במהלך 2013 צומצמה "המילה האחרונה" לימים ראשון עד רביעי בלבד ופינת פרשת השבוע עברה ליום שלישי.

החל משלהי 2013, מגיש גלעד בטלוויזיה החינוכית את התוכנית "תראו אותי", בה מוצגים ידוענים, אשר סבלו בילדותם מקשיים מסוגים שונים‏[1].

גלעד ידוע בזיקתו לנושאי איכות הסביבה בישראל. הוא עוסק בלימוד "שיטת ימימה" במסגרת "זמן חי". הוא עורך טקסי נישואים אזרחיים. מרצה במכינה הקדם-צבאית "בני ציון" בתל אביב.

גלעד היה נשוי לשחקנית חלי גולדנברג והשניים הורים לבת. ב-27 באוקטובר 2012 נישא גלעד לנעמה שוחט בטקס אזרחי שנערך על ידי ג'קי לוי, שותפו לתוכנית הרדיו "המילה האחרונה". שוחט שימשה בעבר כעורכת התוכנית. בני הזוג מתגוררים בתל אביב ולהם בת.

דעותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נחשב גלעד איש שמאל. בתקופת ההתנתקות, חל שינוי בדעותיו. תחילה תמך בתוכנית, אולם לאחר ביצועה שינה את עמדתו. הוא מתנגד במיוחד לראש הממשלה לשעבר, אריק שרון. לדעתו, שרון אחראי לביטול כוחה של התקשורת כגורם מרסן בפוליטיקה הישראלית והוא ביצע את ההתנתקות כך שזו תכסה על פשעיו. בבחירות של 2009 הוא הצביע לתנועה הירוקה-מימד[2].

באפריל 2013 ערך גלעד סיור בנגב בליווי אנשי תנועת "רגבים". בחשבון הפייסבוק שלו, הביע גלעד התנגדות לפעולות בזיזה, הצתה, תקיפה ואלימות שהבדואים מבצעים באזור. הוא תקף את המתווה שהציג בני בגין בראשית 2013, המציע לבדואים בעלות חוקית על 63% מהקרקע שעליה הם יושבים. בתגובה להצעה של בגין קרא גלעד "לכבוש מחדש את הנגב". לאור העניין הציבורי מימין ומשמאל‏[3] שעורר הפרסום ערך גלעד בחודש יוני סיור נוסף עם ד"ר תאבת אבו ראס ואחרים, ובעקבותיו פרסם סטאטוס נוסף בפייסבוק‏[4] שבו כתב כי ראה צילומי אוויר שלפיהם כבר ב-1945 היה רוב הנגב מיושב בבדואים, כתב שהבדואים מודים בעבריינות בקרבם ותולים אותה בפער העצום בינם ובין היהודים וקרא למדינה לקיים אתם דיאלוג אמיתי ולא פטרוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]