כיפת ברזל
| כיפת ברזל | |
|---|---|
 |
|
| מידע בסיסי | |
| יצרן | רפאל |
| עלות יחידה | טיל יירוט: 35,000-50,000 דולר אמריקני סוללה: כ-50 מיליון דולר אמריקני |
| פעילות מבצעית ראשונה | יירוט ירי גראדים בדרום ישראל, אפריל 2011 |
| פלטפורמת שיגור | פלטפורמת שיגור ניידת הכוללת 20 טילים במשגר |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע רקטי |
| משקל | 90 קילו |
| ממדים | |
| אורך | 3 מטר |
| קוטר | 160 מ"מ[1] |
| ראש קרב והנחיה | |
| מרעום | קרבה |
| הנחיה | מכ"ם חיפוש והנחיה |
כיפת ברזל היא מערכת מתנייעת ליירוט רקטות קצרות טווח, המפותחת על ידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות וחברת אלתא, חברת-בת של התעשייה האווירית. את מערכת השליטה והבקרה פיתחה חברת mPrest.[2]
חברת רפאל מציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגל להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים הטסים עד לגובה של 10 ק"מ.[3]
מאז 2011 המערכת מופעלת מבצעית על ידי שלוש סוללות מיחידה 947 של מערך ההגנה האווירית הישראלי.[4]
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה ותפקוד
המערכת מורכבת ממכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה וטילי יירוט. מידע מועט על המערכת נחשף באמצעי התקשורת בישראל, וממנו עולה כי טיל היירוט (המכונה טמי"ר - טיל מיירט רקטה) מצויד בראש ביות אלקטרו-אופטי, ומספר משטחי ניהוג, המקנים לו כושר תמרון גבוה.
מכ"ם המערכת מזהה שיגור של רקטה ומעביר מידע על מסלול מעופה למערכת השליטה והבקרה (שו"ב), המחשבת לפי מידע זה את מקום הפגיעה הצפוי. אם מיקום זה מצדיק יירוט, משוגר טיל יירוט כנגד הרקטה (טיל היירוט משוגר כמעט-אנכית). הראש הקרבי של טיל היירוט מתפוצץ בסמוך לרקטה, באמצעות מרעום קרבה, קודם שהגיעה אל המטרה, במקום שבו לא צפוי נזק לצד המיירט.
המערכת נותנת מענה לרקטות בעלות טווח מינימלי של 4-4.5 ק"מ[5], ועד לטווח מקסימלי של 70 ק"מ[6].
[עריכה] ציוני דרך של המיזם ופיתוחו
[עריכה] החלטות על הפיתוח
בדו"ח מבקר המדינה 59א[7] מתח המבקר מיכה לינדנשטראוס ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון באשר לתהליך הבלתי תקין של קבלת ההחלטות שהובילה לפיתוח מערכת כיפת ברזל. הדו"ח מונה את נקודות הציון הבאות בתהליך קבלת ההחלטות על פיתוח של המערכת:
- 3 באוגוסט 2005 - ראש מו"פ, תא"ל ד"ר דני גולד, החליט על תוכנית "כיפת ברזל", שתכלול מחקר מערכת והדגמה, פיתוח בהיקף מלא, הצטיידות ולוח זמנים.
- 27 באוגוסט 2006 - שר הביטחון עמיר פרץ, סיכם, כי "כיפת ברזל" הוא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תוכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר".
- 12 בנובמבר 2006 - מפא"ת הנחה את רפאל להתחיל בפיתוח בהיקף מלא של פרויקט "כיפת ברזל".
- 1 בדצמבר 2006 - שר הביטחון עמיר פרץ החליט, כי מענה לרקטות לטווח קצר מחויב והכרחי וכי המענה הנבחר הוא "כיפת ברזל", ונדרש עבורו תקציב חיצוני.
- 4 בפברואר 2007 - ראש הממשלה אהוד אולמרט, קבע, כי "ברור ש'כיפת ברזל' זה דבר בלתי נמנע" ו"אנחנו לא יכולים לעכב יותר מיום אחד את הביצוע".
- אפריל 2007 - רפאל ומשרד הביטחון חתמו על הסכם לפיתוח ולהצטיידות ב"כיפת ברזל".
- 4 ביוני 2007 - הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, החליט שלא לאשר עקרונית את פרויקט "כיפת ברזל" כל עוד אין מקור תקציבי לפרויקט.
- 3 ביולי 2007 - שר הביטחון אהוד ברק, אישר לפתח את "כיפת ברזל".
- ספטמבר 2007 - הרמטכ"ל גבי אשכנזי החליט לצייד את צה"ל ב"כיפת ברזל".
- 23 בדצמבר 2007 - ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי אישרה את מיזם "כיפת ברזל".
[עריכה] ניסויים
ב-15 ביולי 2009 דווחה מערכת הביטחון על עריכת ניסויים מוצלחים במערכת היירוט, וכי לראשונה המערכת הצליחה ליירט מספר מטרות ולהשמידן.[8] בנוסף דווח שמערכת ראשונה תוצב ותהיה מבצעית באזור הדרום עד לחודש מאי 2010.
ב-6 בינואר 2010 השלימה המערכת ניסוי יירוט מוצלח בדרום ישראל, בו יורטו מספר רב של איומים ובעקבותיו הוחלט שהמערכת בשלה.[9]
בפברואר 2011 הושלם ניסוי אחרון לפני הפיכת המערכת למבצעית.[10]
[עריכה] הצטיידות
במרץ 2009 הוקם גרעין ההקמה ליחידת "כיפת ברזל" באגד נ"מ צפון, אשר הורכב ממספר מועט ומובחר של לוחמים, קצינים וטכנאים מכל קצוות המערך. תפקידם היה להשתלב בתעשיות הבטחוניות וכן להכין תשתיות לוגיסטיות ומבצעיות ליחידה.
במאי 2009 קבע מפקד חיל האוויר, עידו נחושתן, שגדוד 947 של מערך הנ"מ, ששימש כגדוד טילי כתף מסוג סטינגר, יוסב מגדוד נ"מ טקטי ליחידת ההקמה של מערכת "כיפת ברזל".[11]
לאחר סיום פיתוח המערכת התברר כי צה"ל איננו מוכן להקציב לה מימון ומעדיף להקציב את המימון שברשותו למערכות התקפיות. על פי דיווחי התקשורת, ישראל שיתפה פעולה עם מדינה במזרח אסיה, להמשך פיתוח של המערכת. ב-13 במאי 2010 התפרסם כי נשיא ארצות הברית ברק אובמה הקציב כסיוע מיוחד תקציב של 205 מיליון דולר להצטיידות ישראל במערכות כיפת הברזל[12]. מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, אמר במאי 2011 שישראל תשקיע קרוב למיליארד דולרים בפיתוח וייצור של מערכות "כיפת ברזל".[13] באוגוסט 2011 צה"ל הצטייד והחל להפעיל באופן מבצעי סוללה שלישית שהוצבה באשדוד. סוללה זו משמשת להכשרה והדרכה של הלוחמים והטכנאים ב"כיפת ברזל".[14]
[עריכה] שיווק בחוץ לארץ
באוגוסט 2011 חתמה חברת ריית'און האמריקאית על חוזה עם רפאל - מערכות לחימה מתקדמות לפיה היא תשווק את "כיפת ברזל" בארצות הברית. [15]
[עריכה] פעילות מבצעית
מערכת "כיפת ברזל" נכנסה לראשונה לפעילות מבצעית (שנקראה רשמית "ניסוי מבצעי") בסוף מרץ 2011, למרות שהפיכתה למבצעית טרם הושלמה באופן מלא. "כיפת ברזל" הוכיחה את עצמה ורשמה יירוט מוצלח ראשון ב-7 באפריל באותה שנה. כיום ישנן 3 סוללות מבצעיות של "כיפת ברזל".
[עריכה] פריסה מבצעית
ב-27 במרץ 2011 הוצבה לראשונה סוללת "בזלת" של היחידה באזור באר שבע. [16]ב-4 באפריל 2011 הוצבה גם סוללת "אידו" בשטח אשקלון. במערכת הביטחון הודו כי נותרו עוד מספר שבועות עד לבשלות מבצעית, אך עקב ההסלמה באזור הדרום והלחץ הציבורי הוחלט להקדים את לוחות הזמנים ולהציבה. בצה"ל הדגישו כי בשלבים אלו המערכת תבצע "ניסוי מבצעי", וכי המערכות צפויות לנוע בין אתרים שונים בארץ עד להכשרתן הסופית. בתאריך ה-31 באוגוסט הוצבה סוללה שלישית נוספת ליד אשדוד האמורה לספק הגנה לעיר.
ב-7 באפריל 2011 הצליחה המערכת ליירט לראשונה רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון. [17] ב-8 באפריל יירטה כיפת ברזל באשקלון עוד 4 רקטות, מהן 3 במטח אחד של 7 רקטות שנורה בסביבות אחר הצהריים (ארבע הרקטות שלא יורטו נפלו בשטחים פתוחים ולא גרמו נזק).[18] באותו הלילה יירטה סוללת כיפת ברזל המוצבת בבאר שבע רקטת גראד שנורתה לעבר העיר.[19] מאחר שהמערכת זיהתה את המיקום המדויק של נקודות השיגור, היא איפשרה לחיל האוויר לתקוף מיד את החוליות המשגרות. מאז יירטו סוללות כיפת ברזל רקטות נוספות שנורו לעבר ישראל, בפרט במהלך ההתלקחות שלאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל.
ב-20 באוגוסט 2011 יירטה המערכת 9 גראדים במטח של 11 רקטות שנורה לעבר באר שבע, כאשר 2 רקטות הצליחו לחדור לעיר. באוקטובר 2011, עת שוגרו לעבר ישראל כשלושים רקטות, שתי הסוללות של כיפת ברזל יירטו שלוש רקטות[20].
ב-9 במרץ 2012 וב- 10 במרץ 2012 התרחשה הסלמה נוספת בדרום הארץ, במשך אותם ימים שוגרו לעבר ישראל למעלה ממאה רקטות, למעלה מ-30 מתוכן שוגרו לשטחים מיושבים שבהם מערכת כיפת ברזל פעלה והשמידה 90% מתוכם.
[עריכה] שיעורי ההצלחה
לפי חישוב של אמיר אורן ב"הארץ", המערכת הצליחה בשנת 2011 ליירט 33 מתוך 44 רקטות שהיתה אמורה ליירט, מה שמעמיד את שיעור ההצלחה של המערכת על 75% [20].
[עריכה] הפולמוס סביב פיתוח המערכת
על פיתוחה של מערכת "כיפת ברזל", שהסתיימה תוך פרק זמן של פחות משנתיים וחצי, נמתחה ביקורת בשל פער העלויות הגבוה - העלות המשוערת של טיל היירוט היא כ- 35,000-50,000 דולר, ואילו ייצור של רקטת קסאם עולה בין עשרות למאות דולרים.[21] "רפאל" הגיבה כי החישובים שהוצגו בנושא העלויות מופרזים, משום שהמכ"ם של "כיפת ברזל" יקבע מראש אלו רקטות עלולות לפגוע בשטחים מאוכלסים ויירט רק רקטות המהוות איום.[22] כמו כן נטען שיהיה נכון יותר להשוות את העלות של טיל יירוט עם פוטנציאל אובדן החיים והפגיעה הכלכלית שנגרמות על ידי הרקטות, מאשר עם עלות הרקטה המיורטת.[23]
עם מבקרי המערכת בעת פיתוחה נמנה הפרשן הצבאי ד"ר ראובן פדהצור, שטען ש"כיפת ברזל" אינה יעילה בהתמודדות עם איום הקסאם על יישובי עוטף עזה בהתחשב במרחק הקטן וזמן המעוף הקצר של הרקטות מאתרי השיגור ברצועת עזה עד ליישובי עוטף עזה.[24] למערכות יירוט פוטנציאליות אחרות יוחסה יותר יעילות, בהן מערכת "נאוטילוס", שפותחה במשותף על ידי ארצות הברית וישראל משנת 1995 עד 2005, בעלות של 600 מיליון דולר, אז הוחלט שהפרויקט אינו בר מימוש. זאת לאחר שלושה עשורים בהם חיל הים האמריקאי ניסה לשווא לפתח מערכת יעילה מסוג זה. החברה האמריקאית נורת'רופ גראמן הציעה לפתח אבטיפוס מתקדם יותר של "נאוטילוס", "סקייגארד", שהיה אמור לעשות שימוש בקרני לייזר ליירוט רקטות, כאשר עלות כל אלומת יירוט היא כ-1,000-2,000 דולר. נורת'רופ גראמן טענה שביכולתה לפרוס את המערכת בתוך 18 חודשים, לאחר השקעה של 180 מיליון דולר. גורמי ביטחון בישראל דחו את ההצעה, בציינם את תוספת הזמן והעלויות הכרוכות בכך.
חרף הביקורת, ראשי רשויות וערים בצפון הארץ ודרומה - בהן באר שבע, אשקלון וקריית שמונה - דרשו הצבת סוללות "כיפת ברזל" בעירם כדי לספק הגנה לתושבים. דרישות אלה גברו בעקבות הצלחות המערכת ביירוט רקטות בתחילת אפריל 2011.[25] בעקבות הצלחות אלו אמר שר הביטחון אהוד ברק ש"זהו הישג יוצא דופן של התעשייה הביטחונית הישראלית ושל מערכת ההגנה האווירית", והביע הערכה רבה לחיל האוויר ולתעשיות הביטחוניות, ובראשן חברת "רפאל", מפתחת המערכת. [26]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מידע רשמי
- עלון מידע על מערכת כיפת ברזל, באתר רפאל
- עלון מידע על מערכת כיפת ברזל, באתר רפאל
- מידע כללי
- אופן פעולתה של מערכת כיפת ברזל, סרטון אנימציה, אתר הכיתה האינטראקטיבית
- עמוס הראל, דרום קוריאה מציעה לרכוש מישראל מערכות "כיפת ברזל", באתר הארץ, 24 בינואר 2012
- כיפת ברזל, באנציקלופדיה ynet
- אמיר אורן, 75% הצלחה לכיפת ברזל בשנת הפעלתה הראשונה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011
- תהליך הפיתוח וההצטיידות
- יובל אזולאי, פריצת דרך בפיתוח מערכת "כיפת ברזל", באתר הארץ, 26.5.2008
- עמוס הראל, כיפת ברזל תוצב בשדרות רק במקרה חירום, באתר הארץ, 3.2.2010
- יהושע בריינר, כיפת ברזל תפעל בדרום במהלך 2010, וואלה! חדשות
- אנשיל פפר, "אופיר שהם, משתלם ליירט רקטה בטיל של 100 אלף ש'?", באתר הארץ, 11.4.2011
- החלה ההקמה של סוללת "כיפת ברזל" שלישית, IsraelDefense
- ביקורות על המערכת
- יוסי מלמן, הבלוף הגדול של כיפת הברזל, באתר הארץ, 16.12.2010
- יוסי מלמן, סדקים גדולים בכיפה, באתר הארץ, 2.4.2009
- חגי הוברמן, חורים בכיפה, באתר בשבע - ערוץ 7, 31 במרץ 2011
- תמונות
- סוללת כיפת ברזל ליד שדרות, פורום צבא ובטחון, פרש
- סרטי וידאו
- תיעוד מיוחד: "כיפת ברזל" מיירטת רקטה באזור אשקלון, דובר צה"ל, 11.4.2011.
- וידאו של מערכת השליטה והבקרה, יוטיוב
- מידע וידאו ותמונות של מערכת כיפת ברזל, יוטיוב
- צילום יירוט של מספר טילי גראד בו זמנית מעל באר שבע, ב-20 באוגוסט 2011. במתקפה נהרג אחד מתושבי העיר וכמה נפצעו, יוטיוב
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Alon Ben-David, Iron Dome advances to meet Qassam threat, Jane's, 18.3.2008
- ^ יוסי הטוני, חשיפה: כך נראה ה-IT מאחורי מערכת כיפת ברזל, באתר "אנשים ומחשבים", 6 בספטמבר 2010
- ^ אריה אגוזי, מערכת "כיפת ברזל" מסוגלת ליירט מטוסים בגובה 10 ק"מ, באתר ישראל דיפנס, 20 בספטמבר 2011
- ^ "כיפת ברזל" - תעודת זהות, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ ראובן פדהצור, "כיפת ברזל" חסרת אונים מול הקסאם, באתר הארץ, 21.02.08
ניר ינגה ועמוס הראל, יישובי עוטף עזה ידרשו מבג"ץ לחייב את המדינה לתקצב את מערכת "כיפת ברזל", באתר הארץ, 26.04.10 - ^ עלון מידע על מערכת כיפת ברזל, באתר רפאל
- ^ הליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע-קרקע (רק"ק), מבקר המדינה, דו"ח שנתי 59א, 2.3.2009
ידיעון מספר 46 – יולי 2010, מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל - ^ חנן גרינברג, מערכת "כיפת ברזל" הצליחה ליירט מטרות, באתר ynet, 15 ביולי 2009
- ^ אמיר בוחבוט, הושלמו הניסויים ב"כיפת ברזל": יירטה מטח רקטות, nrg, 6.1.2010
ניר דבורי, צפו בתמונות ראשונות מהניסוי המוצלח ב"כיפת ברזל", חדשות ערוץ 2, 11 בינואר 2010
- ^ אנשיל פפר, מערכת כיפת ברזל תהפוך למבצעית תוך שבועות, באתר הארץ, 17 בפברואר 2011
- ^ גל גולדשטיין, גדוד "כיפת ברזל" ראשון, באתר חיל האוויר הישראלי, 11.10.2009
אנשיל פפר, במערך הנ"מ של חיל האוויר נערכים לקראת קליטת מערכת "כיפת ברזל", באתר הארץ, 28.8.2009 - ^ עמוס הראל, נמצא מקור המימון ל"כיפת ברזל": נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, באתר הארץ, 13.5.2010
- ^ עמוס הראל, ישראל תשקיע מיליארד דולרים בכיפת ברזל, באתר הארץ, 9.5.2011
- ^ מיכל ויסברוד, מהיום: סוללה שלישית ל"כיפת ברזל", באתר חיל האוויר הישראלי, 3.8.2011
- ^ אריה אגוזי, הכרה אמריקאית ביכולת המבצעית של "כיפת ברזל", IsraelDefense, 17.8.2011.
- ^ מיכל ויסברוד, "פריסה ראשונה", באתר חיל האוויר הישראלי, 27.03.2011
- ^ אנשיל פפר ויניר יגנה, יירוט מבצעי ראשון למערכת כיפת ברזל, באתר הארץ, 07.04.11
- ^ שלוש רקטות יורטו ע"י מערכת כיפת הברזל, ערוץ 7, 8.4.2011.
- ^ יירוט ראשון לסוללת "כיפת ברזל" בב"ש, דובר צה"ל, 9.4.2011.
- ^ 20.0 20.1 אמיר אורן, 75% הצלחה לכיפת ברזל בשנת הפעלתה הראשונה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011
- ^ What are Qassam Rockets? באתר Jewish Policy Center. לפי הכתב יוסי יהושוע בידיעות אחרונות 11.01.12 עלות טיל היירוט עומדת על 230,000 ש"ח
- ^ עמוס הראל, הערכות ברפא"ל: מערכת "כיפת ברזל" תוכל ליירט קסאמים מעזה כבר בקיץ 2010, באתר הארץ, 10 באפריל 2009
- ^ אדם רויטר, כיפת הברזל: יותר מגנה או יותר יקרה?, באתר ynet, 10.4.2011
- ^ ראובן פדהצור, כיפת האשליות, באתר הארץ, 27.8.2009
- ^ עדי חשמונאי, ראשי רשויות דורשים: "כיפת ברזל" גם בצפון, nrg מעריב, 11.4.2011.
- ^ שר הביטחון על יירוטי "כיפת ברזל": "הישג יוצא דופן", דובר צה"ל, 8.4.2011.
