איילט סיליסטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איילט סיליסטרה
ایالت سیلیستره
דגל
ממשל
Beylerbey of Silistra עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר בירה סיליסטרה ואוזי
היסטוריה
הקמה הקמת האיילט
תאריך 1846
פירוק חוק הווילאייטים
תאריך 1864
ישות קודמת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט רומליה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט קפה
ישות יורשת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט אדירנה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית וילאייט הדנובה
הנסיכויות הרומניות המאוחדותהנסיכויות הרומניות המאוחדות הנסיכויות הרומניות המאוחדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איילט סיליסטרה [1]טורקית עות'מאנית: ایالت سیلیستره),[2] לימים איילט אוזי (בטורקית עות'מאנית: ایالت اوزی)[2] כלומר פרובינציית אוצ'קיב היה איילט של האימפריה העות'מאנית לאורך הים השחור והגדה הדרומית של נהר הדנובה בדרום מזרח אירופה. מבצר אקרמן היה תחת תחום שיפוטו של האיילט. [3] שטחו המדווח במאה ה-19 היה 27,469 מילים רבועים (71,140 קילומטרים רבועים). [4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיילט הוקם בשנת 1593 כביילרביילריק של אוזי (באוקראינית: Očakiv) משטחה של נסיכות קארוונה לשעבר, לימים דוברוג'ה, אשר הייתה במקור סנג'ק סיליסטרה של איילט רומליה.

הוא נקרא על שם סיליסטרה, מכיוון שהמושל התגורר לעיתים קרובות במבצר זה על הדנובה. בסביבות שנת 1599 הוא הורחב והועלה לרמה של איילט ככל הנראה כיתרון למושל הכללי הראשון שלה (ביילרביי), החאן של חצי האי קרים. האיילט כלל את האזורים של דוברוג'ה, בודג'אק (בסרביה העות'מאנית) וידיסן וכלל את העיירות וארנה, קוסטנדג'ה (קונסטנצה), אקרמן (בלהורוד-דניסטרובסקי) וחדג'יביי (אודסה) עם בירת המחוז במבצר סיליסטרה (כיום בבולגריה) או אוזי (כיום אוצ'קיב באוקראינה).

במאה ה-17, איילט סיליסטרה הורחב דרומה ומערבה וכלל את רוב בולגריה של ימינו והחלק האירופי של טורקיה כולל העיירות אדריאנופול (אדירנה), פיליבה (פלובדיב), ווידין. בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18, סדרה של המלחמות העות'מאניות-רוסיות הביאו לקיצוץ שטח האיילט במזרח בגבול עם רוסיה ובסופו של דבר לסיפוח כל שטחי Yedisan ובוג'אק עד הדנובה עד לשנת 1812.

איילט אדירנה הוקם מדרום לאיילט סיליסטרה בשנת 1830. עם הרפורמות המינהליות העות'מאניות בשנת 1864, צורף איילט סיליסטרה לווילאייט הדנובה.

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיילט כלל שמונה סנג'קים בין השנים 17001730:
  1. סנג'ק אוזי
  2. סנג'ק סיליסטרה
  3. סנג'ק וידין
  4. סנג'ק ניגבולו
  5. סנג'ק קירק קיליזה
  6. סנג'ק צ'ירמן
  7. סנג'ק ויזה
  8. סנג'ק טאגאן גצ'ידי
סנג'קים בראשית המאה ה-19: [5]
  1. סנג'ק ניגבולו
  2. סנג'ק צ'ירמן
  3. סנג'ק ויזה
  4. סנג'ק קירק קיליזה
  5. סנג'ק אקרמן
  6. סנג'ק וידין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Charles Knight (1867). The English Cyclopaedia: Geography. Bradbury, Evans. p. 111. נבדק ב-2013-06-02.
  2. ^ 1 2 "Some Provinces of the Ottoman Empire". Geonames.de. נבדק ב-25 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Conrad Malte-Brun; Adriano Balbi (1842). System of universal geography, founded on the works of Malte-Burn and Balbi... Adam and Charles Black. p. 607. נבדק ב-2013-06-02.
  4. ^ The Popular encyclopedia: or, conversations lexicon. Blackie. 1862. p. 698. נבדק ב-2013-06-02.
  5. ^ George Long (1843). The Penny Cyclopædia of the Society for the Diffusion of Useful Knowledge: v. 1-27. C. Knight. p. 393. נבדק ב-2013-06-02.