אכסניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אכסניית נוער טיפוסית

אַכְסַנְיָה (או אכסניית נוער, הוסטל וגסטהאוס) מהווה מקום מגורים זמני למטיילים. לצד האפשרות לשכור חדרים פרטיים, במקרים רבים הדיירים באכסניות חולקים חדר-מגורים, שירותים, אמבטיה ומטבח. אכסניות הן בדרך-כלל פחות רשמיות וזולות יותר מבתי מלון; לקוחותיהן העיקריים הם מטיילים צעירים, רבים מהם תרמילאים. היתרון העיקרי של אכסניה נעוץ בהזדמנות לפגוש מטיילים אחרים מכל רחבי העולם. רבות מהאכסניות כוללות גם מסעדה לאורחיה. בעבר, באכסניות רבות הייתה מגבלת גיל (ומכאן השם "אכסניית נוער"), אולם כיום מקובל כי אכסניות מקבלות אורחים בכל הגילאים.

אכסניות רבות שייכות לארגון בינלאומי הנקרא "Hostelling International", ארגון שלא למטרת רווח המאגד מעל 90 ארגונים המייצגים בערך 4,000 אכסניות מיותר מ-80 מדינות. הארגון נקרא בעבר "פדרציית אכסניות הנוער הבינלאומית" (IYHF).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכסניות, מהמילה היוונית קסניה או קסנוס שמשמעותה זר, הייתה המקום בו לנו הזרים, שאינם אנשי היישוב.

ריצ'רד שירמן הקים את אכסניית הנוער הראשונה בשנת 1912 באלטנה שבגרמניה. האכסניה שכנה בתוך טירה ששופצה זמן קצר קודם לכן. החדרים הישנים משמשים כיום לתצוגה, והאכסניה עצמה שוכנת בחדרים חדשים (עדיין בחצרי הטירה).

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטר זה, משנת 1915, מקדם תמיכה של קרן נשים בזמן מלחמה, שספק דיור באכסניה לפועלות במלחמת העולם הראשונה בבריטניה
אגודת אכסניות נוער בישראל, כרטיס חבר, 1965

מרבית אכסניות הנוער בארץ הוקמו מתוך חזון ציוני, על מנת להנחיל לנוער בארץ, ובעיקר לנוער היהודי מחו"ל הכרות עם ארץ ישראל ההיסטורית: המקראית, התלמודית, וההתיישבותית, ועם הטבע הייחודי לישראל.

אכסניות קדומות הוקמו בישראל למען צליינים, על ידי אנשי הדת. לדוגמה, אכסניית קטנה: רבאט אל-מנצורי הוקמה ברובע המוסלמי עבור צליינים מוסלמים בידי עלאא' א-דין מושל ירושלים בשנת 1281[1]. הפרנציסקנים הקימו במאה ה-17 אכסניה ביפו, בעיקר עבור הצליינים הנוצרים שהגיעו לפסחא[2]. מגרש הרוסים הוא מתחם שהוקם על ידי הצאר הרוסי ב1860 להמוני הצליינים הרוסים שגדשו את ירושלים עם ההנחות של המשטר העותמאני כלפי יהודים ונוצרים. אכסניות נבנו גם עבור עולי הרגל היהודים והבאים למות ולהיקבר בארץ, שנהגו לעבור ב"טיולי קברים" ברחבי הארץ, ובעיקר בערי הקודש טבריה, צפת וירושלים, וכן ביפו, השער הימי לבאים ארצה‏[3].

בשלהי המאה ה-19 הוקמו רשתות דרכים ולאורכם אכסניות 'חאן' או "אורחנים" כפי שכונו בקרב דוברי העברית המעטים. האורחנים הוקמו לצורך מנוחה וגביית מסי דרך. חלק מאכסניות אלו נוהלו בידי יהודים, כמו חאן באב אל ואד (שער הגיא). עם התגברות העלייה היהודית, ותחילת שיבת ציון, הוקמו מלונות ואכסניות שונות בידי יהודים ביפו, בירושלים העתיקה, ובמקומות נוספים‏[4]. חלק מהמושבות הראשונות החלו את דרכם דווקא באורחנים שהוסבו למגורים קבועים או שימושים אחרים והפכו לחלק מרכזי ביישובי קבע‏[5]

אכסניות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכסניות הנוער הראשונות הוקמו בשם זה בידי נשות הדסה שנים מעטות לפני קום המדינה, במטרה לאפשר מקום לינה ובסיס להכרה טובה של ארץ ישראל ההיסטורית: על פי התנ"ך, המורשת התלמודית, וההתיישבות הציונית. האכסניות נועדו בראש ובראשונה לנוער יהודי מהתפוצות, ובעיקר מארצות הברית‏[6]. אכסניות נוער חדשות רבות נפתחו בעקבות קבוצות גדולות של נוער וצעירים שהחלו להגיע ארצה לאחר מלחמת ששת הימים[7]. משרד החינוך היה שותף בתקציב הפעילות‏[8]

בין השנים 1970 עד 1985 ענף התיירות התרמילאית בארץ, וטיולי צעירים מארצות הברית דעך, ומצב אכסניות אלו הידרדר‏[9]. חלקם הועבר לחברה להגנת הטבע ושימשו כבתי ספר שדה או כאכסניות זולות למטיילים, במתכונת אכסניות הנוער אך למטרת אירוח המטיילים במהלך טיולם במסגרת החברה להגנת הטבע בלבד. מטרות הציונות נזנחו, והאכסניות שימשו כבתי אירוח זולים למטיילים מן העולם, ובעיקר מארצות סקנדינביה‏[10], לאירוח הטיול השנתי של בתי הספר הישראליים (מכיתה ה' ועד סוף התיכון) וכן כאולפן לעולים חדשים עבור משרד הקליטה‏[11].

החל בשנת 1990, או מעט קודם לכן, חל מפנה בתיירות, ורבות מאכסניות הנוער שופצו וקיבלו תדמית חדשה. כך גם הכללים שבהפעלתם עברו שינוי.

כיום פועלות בארץ כמה עשרות אכסניות נוער, מתל-חי בצפון ועד אילת בדרום. חלקן נמצאות בקרבת גנים לאומיים ושמורות טבע, וחלקן בערים (בירושלים יש לפחות שבע אכסניות נוער). מרבית האכסניות מאוגדות ברשת אנ"א ("אכסניות נוער בישראל"), שהיא חברה ב-Hostelling International. ארגון נשות הדסה עדיין פעיל בהקמת אכסניות מסוג זה‏[12].

לפי אתר אגודת אכסניות הנוער בישראל הפעילות החינוכית נמשכת באכסניות גם כיום‏[13].

בשנות ה-2000 מטרות האגודה הותאמו למטרות ארגונים הממומנים גם מחו"ל וכוללים דגש על חינוך לפלורליזם וסובלנות‏[14].

עם פינוי המתיישבים מגוש קטיף בעקבות תוכנית ההתנתקות, שוכנו חלק מהמפונים באכסניות נוער שונות לזמן קצר, אך הועברו למלונות עם תנאים מעט טובים יותר. אכסניות ששימשו כמדרשות וכבתי ספר שדה התנדבו לארח קבוצות מתיישבים לתקופות קצרות ובייחוד לצורך דיונים והחלטות על העתיד. בזמן מלחמת לבנון השנייה אכסניות נוער רבות נרתמו לאירוח תושבי חיפה והגליל, וכן תושבי שדרות והיישובים עוטפי עזה, בבורחם ממתקפת הטילים של החזבאללה מצפון ושל החמאס מדרום.

האכסניות החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני יזמים ישראלים, מעוז ינון וגל מור, הקימו בירושלים, בנצרת ובמקומות נוספים בארץ רשת אכסניות זולות אך נקיות, עבור תיירים אירופאים ובעיקר נוצרים‏[15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hostel Dormitory.jpg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי הערך בוויקיפדיה תוך שנים מעטות החליף המבנה את תפקידו, משהגיעו חיילים ושומרי הקדש מאפריקה, אשר נותרו לגור במקום
  2. ^ טיול ביפו באתר של אלי רוזנר
  3. ^ מנחם מנדל ראבין, ‏מסע מירון, באתר HebrewBooks
  4. ^ לדוגמה אכסניית ספקטור ואכסניית חיים ברוך ביפו וראו גם על מלונות בירושלים הישנה באתר נוסטלגיה.
  5. ^ דוגמאות לאורחנים שהוסבו לשימוש ישובי קבע ומגורי קבע: כפר אוריה, חדרה, קיבוץ עין שמר ועוד.
  6. ^ נחום הורביץ והקמת האכסניה בתל חי (אתר להנצחת נחמיה לבנון)
  7. ^ הקדמה לספר "סיורים בירושלים וביהודה" מאת אפרים אבן, הוצאת אכסניית הנוער ע"ש לואיז ווטרמן וייז, ירושלים תשכ"ט
  8. ^ התקצוב ממשיך גם כיום. בשנת 2001 התקציב של 'אגודת אכסניות נוער' היה 33,800,000 ש"ח. בדיון בכנסת על שינויים בתקציב לקראת 2011נאמר: "הפנייה נועדה להעברת 5.8 מיליון שקלים מתקציב משרד התיירות לתקציב משרד החינוך בהתאם לתוכנית החומש לפיתוח אגודת אכסניות הנוער לשנים 2010 עד 2014".
  9. ^ על טיול לאזור סדום (באתר ידיעות אחרונות) הכולל תיאור בית ספר שדה שננטש בעקבות אסון קטלני באכסניה
  10. ^ ראו למשל פסק דין בעתירה של אכסניית הייז בבית וגן שנחשבת 'הקדש ציבורי' אך עברה להפעלת חברה בע"מ
  11. ^ על אכסניית נורדיה משנת 1977
  12. ^ צבר בלי קוצים על אכסניית 'יהודה' שהוקמה בירושלים בידי חברת משואה - חברת בת של נשות הדסה בשנת 2010 (אתר המשרד לקליטת עליה)
  13. ^ "בבתי ההארחה ואכסניות הנוער ברחבי הארץ מוצעות תוכניות חינוכיות המיועדות לתלמידים, חיילים, סגלי הוראה, תיירים ומבוגרים. התוכניות מציעות חוויה מרתקת ומוחשית המותאמת למיקום הגאוגרפי וההיסטורי של כל אכסניה, תוך מתן מענה חינוכי משלים לשירותי האירוח והלינה. הפעילויות מתקיימות גם בשעות הערב." (בדף הבית של אגודת אכסניות הנוער בישראל תחת הכותרת "תוכניות חינוכיות")
  14. ^ אנ"א פועלת בשני תחומים עיקריים: 1. מתן שירותי לינה, כלכלה, אירוח, תיירות, ארגון והדרכת טיולים ליחידים, משפחות וקבוצות, הן מהארץ והן מחו"ל, במחירים נוחים. 2. טיפוח הכרת הארץ ואהבתה באמצעות ארגון סמינרים בנושאי חברה, טבע, וחינוך לפלורליזם וסובלנות. (מטרות האגודה באתר האגודה)
  15. ^ שואפת להיות מזרח תיכונית כתבה בדה מרקר