החברה להגנת הטבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו החברה להגנת הטבע - אירוס הגלבוע

החברה להגנת הטבע, שנוסדה בשנת 1953, היא ארגון הסביבה הוותיק והגדול בישראל, ואחד מארגוני שמירת הטבע והסביבה הוותיקים בעולם. החברה להגנת הטבע היא עמותה ציבורית, הפועלת שלא למטרת רווח (מלכ"ר) וייעודה שמירה על הסביבה, על ערכי הטבע והנוף, ועל המורשת ההיסטורית-תרבותית של האדם בישראל. החברה זכתה בפרס ישראל בשנת 1980 על תרומה מיוחדת לטובת המדינה והחברה בכללה. בחברה להגנת הטבע חברים כיום למעלה מ-65,000 יחידים ומשפחות בישראל.

סמל החברה הוא אירוס, מקבוצת אירוסי הגלבוע, הנושא עמו משמעות כפולה: ייחודו של הטבע בארץ - אירוסים אלה ייחודיים לארץ ישראל - והחשיבות בשמירה על ערכי טבע אלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה להגנת הטבע הוקמה על רקע מאבק למען שמירת הטבע והנוף בישראל: בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 עם היוודע דבר התוכנית לייבש את אגם החולה, נזעקו כמה מאנשי הטבע המרכזיים בארץ והחליטו לצאת במאורגן נגד התוכנית, שמשמעות מימושה הייתה פגיעה אנושה בטבע באצבע הגליל. לקריאה לפעולה נענו עוד כמה עשרות אנשי מחקר וחובבי טבע, שהקימו יחד את החברה להגנת הטבע. בראש התנועה עמדו פרופ' אמוץ זהבי ועזריה אלון, שיזמו את הקמת החברה בשנת 1953, מתוך מחשבה כי יש להקים חברה ציבורית, בעלת תשתית רחבה, שתרכז את הפעילויות השונות בתחום שמירת הטבע. אמוץ זהבי שימש במשך שנים ארוכות כמזכיר החברה להגנת הטבע. תוכנית הייבוש יצאה אמנם אל הפועל, אולם לפני מספר שנים הכירה המדינה בצדקת טענות אנשי החברה להגנת הטבע, וחלק מעמק החולה הוצף מחדש. מאז ועד עצם היום הזה, מהווה שמירת הטבע, הסביבה והנוף את סלע קיומה של החברה.

משפחות מטיילות בין מרבדי כלניות בשמורת פורה במסגרת "הפנינג" שערכה החברה להגנת הטבע בפברואר 2011. הקמפיין של החברה להגנת הטבע כנגד קטיפת פרחי בר, הביא להתחדשות הצמיחה של פרחים רבים, ובין השאר ליצירת מרבדי ענק אדומים של כלניות.

במהלך השנים הובילה החברה להגנת הטבע מאבקים סביבתיים רבים. הבולט והמוצלח מכולם היה הקמפיין למען פרחי הבר של ישראל, שכלל הכרזה על עשרות מיני צמחים כ"צמחים מוגנים" ופעילות אינטנסיבית במוסדות החינוך ובקרב הציבור כולו.

התוצאות בשטח היו חד משמעיות - אזרחי ישראל הפסיקו לקטוף פרחי בר[דרוש מקור]. קמפיין פרחי הבר נלמד מאז בפורומים שונים כקמפיין הערכי המוצלח ביותר בתולדות המדינה, משום שהוא הצליח לשנות את עמדות הציבור ואת התנהגותו בשטח. קמפיין מוצלח נוסף הוא קמפיין החופים של החברה להגנת הטבע, שנמשך שבע שנים, הסתיים בחקיקת חוק החופים המגן על הסביבה החופית של ישראל.

מטרות החברה להגנת הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. לשמור על הסביבה, על ערכי הטבע, הנוף והמורשת ההיסטורית והתרבותית של האדם בישראל ובכלל.
  2. לחנך להכרת הסביבה וידיעת הארץ על ידי חינוך סביבתי, לטפח את הזיקה לנוף ולסביבה ולחזק את הקשר בין הציבור הרחב וערכי החי והצומח שבה, הטבע הדומם, יחידות הנוף השונות, שרידי העבר והיישוב לתולדותיו.
  3. לפעול בקרב רשויות השלטון להגברת מודעותן לנושאי הסביבה ולהגברת נכונותן לפעול למען קידום חקיקה שומרת סביבה, תכנון ידידותי ומאוזן לסביבה ופיתוח בר קיימא.
  4. ליצור מודעות לשמירת הטבע והסביבה, לפעול לעיצוב עמדות הציבור ומקבלי ההחלטות בנושאי טבע וסביבה ולהגביר את המחויבות שלהם לשמירת הטבע והסביבה.
  5. לשמור על עצמאות רעיונית וארגונית על מנת שהעמותה תוכל לפעול לקידום מטרותיה באופן חופשי וללא כל תלות.

דרכי פעולה מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה להגנת הטבע פועלת למען איכות הסביבה ושמירה על הטבע בישראל, במספר תחומים:

  • התחום המקצועי - אנשי שטח, מתכננים ורכזים מקצועיים, פועלים מול מוסדות התכנון ורשויות מקומיות ומובילים מאבקים ארציים ומקומיים למען שמירה על השטחים הפתוחים בישראל ופיתוח תחומי הטבע העירוני בערי ישראל. מכון דש"א (דמותה של ארץ) העוסק במכלול תחומי השמירה על השטחים הפתוחים בישראל, מגבש את המדיניות והכלים להגנה על השטחים הפתוחים וניהולם. מרכז היונקים והזוחלים של החברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות הישראלי, המרכז הבינלאומי לנדידת ציפורים בלטרון, המשותף לחברה להגנת הטבע ולאוניברסיטת תל אביב מקדמים פעילות מחקרית וחינוכית התורמת להכרת בעלי החיים בישראל ולשמירה עליהם.
  • התחום הציבורי – החברה להגנת הטבע מובילה פעילות נרחבת ומגוונת לחיזוק מעורבות הציבור בנעשה למען איכות החיים שלו ואיכות הסביבה הקרובה למקום מגוריו. החברה להגנת הטבע הקימה קהילות בערים רבות בארץ, המסייעות בגיבוש גרעיני פעילים מקומיים ומלוות אותם לאורך פעילות מתמשכת. הקהילות קיימות בערים הבאות: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר-שבע, מודיעין.
  • התחום החינוכי – החברה להגנת הטבע מפעילה תוכניות של חינוך סביבתי בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ ומרכזי לימוד שדה בפריפריה. באמצעות תוכנית החינוך הסביבתי "ילדים מובילים שינוי" בבתי הספר והפעלת חוגי סיור וטבע החברה להגנת הטבע מחנכת את דור העתיד להיות מעורב יותר ומשפיע בתחומי טבע ואיכות סביבה. כמו כן מובילה החברה להגנת הטבע את תחום הטיילות בארץ על ידי הכשרת מדריכי טיולים מוסמכים ובאמצעות בתי ספר שדה הפרושים בכל הארץ, המקדמים את תחום תיירות הפנים ומחזקים את הזיקה של המטיילים, בארץ ובחו"ל, למורשת הארץ ונופיה.
  • התחום הפוליטי – החברה להגנת הטבע פועלת גם בכנסת, במטרה לקדם בקרב חברי הכנסת והוועדות השונות החלטות "סביבתיות", ולמנוע קבלת החלטות אחרות שתוצאותיהן פגיעה בטבע, בסביבה ובאיכות החיים.
  • התחום המשפטי – החברה להגנת הטבע פועלת לאכיפת החוקים לשמירת הטבע והסביבה על ידי הכנת חוות דעת משפטיות בנושאי סביבה, בהגשת עתירות לבתי המשפט ובהגשת התנגדויות לוועדות תכנון (המחוזיות והארצית) במטרה לעצור פעולות או תוכניות לבנייה ולפיתוח הפוגעות בציבור ובסביבתו.
הלוגו הישן

מאבקים ופעילויות החברה להגנת הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרויקטים אותם מובילה החברה להגנת הטבע בשנים האחרונות:

  • מאבק נגד הקמת יישובים חדשים הפוגעים בשטחים הפתוחים שנותרו
  • "ילדים מובילים שינוי", תוכנית החינוך הסביבתי של החברה להגנת הטבע בבתי הספר בכל רחבי הארץ.
  • קידום הקהילות בערים אשר שומרות ומטפחות את הטבע העירוני.
  • הובלת תחום הטיילות החינוכית בבתי הספר לחיזוק זיקת ילדי ישראל לארץ, בהדרכת מרכזי לימודי השדה ובתי ספר שדה.
  • קידום שביל סובב כנרת אשר יאפשר לציבור הרחב לטייל באופן חופשי סביב הכנרת ויטפל בבעיית הגדרות וההשתלטות על החופים הציבוריים.
  • פעילות למען שמירת החופים בחיפה ומניעת הקמת מרינה במיקום המאיים על אחד החופים היפים בעיר.
  • פעילות ציבורית ומשפטית נגד הקמת מחצבות באזורים שונים בנגב, אשר כותשות את הנוף המדברי.
  • יצירת יותר שטחים ציבוריים פתוחים וירוקים כגון פארקים עירוניים שישרתו הן את הציבור העירוני המקומי ואת תושבי הסביבה.
  • קמפיין לבחירת הציפור הלאומית של ישראל - הקמפיין תרם להגברת המודעות לנושא שמירת טבע וציפורים בישראל במסגרת חגיגות ה-60 לישראל ואף זכה בפרס Effie Awards 2009 לקמפיין האפקטיבי בקטגורית מלכ"רים.
  • הגנה על הים והחופים - חקיקת חוק המגן על החוף והים, שומר על זכותו של כלל הציבור ליהנות מנו וקובע עקרונות לפיתוח ושימור החופים.
  • אישור הקמת פארק איילון - אישור תוכנית ממשלתית להקמת פארק טבעי בדרום מטרופולין תל אביב ומניעת "קומבינת נדל"ן" בשטח.
  • הצלת מפרץ אילת - הצלת אלמוגי מפרץ אילת על ידי פעילות לצמצום זיהום המפרץ מפוספטים, ביוב, וחקלאות ימית מזהמת.
  • פרויקט העגורים בעמק החולה - נזקי ענק לחקלאות שגרמו עגורים נודדים, הופסקו בזכות מחקר מקיף ופעילות של מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בחולה. כיום העגורים הם אחת מאטרקציות הטבע המרגשות בישראל.
  • הגנה על שטחים פתוחים-חיזוק ירושלים ושימור הריה, שימור חי וצומח בגבעות נס-ציונה, הר הגלבוע, רמות מנשה ועוד.
  • פרויקט המים - החברה להגנת הטבע נרתמה לסיוע קידום פתרונות למשבר המים העמוק בו מצויה ישראל. עיקר פעילותה בתחום החינוכי-ציבורי, בקמפיין רחב היקף לצימצום צריכת המים. כמו כן פועלת החברה בקרב מקבלי ההחלטות לקידום נושא החיסכון במים על ידי דוגמה אישית וחקיקה. החברה מגייסת לפרויקט "נאמני מים" מקרב הציבור הישראלי, אשר יקדמו את נושא החיסכון.

מוסדות החברה להגנת הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה להגנת הטבע, כרטיס חבר 1989. שימו לב לכיתוב: מפעל הפיס לקידום החינוך והבריאות.
החברה להגנת הטבע, תעודת חבר, לפני עידן כרטיסי הפלסטיק

החברה להגנת הטבע, מעצם היותה עמותה ציבורית, מחויבת בקיומם של המוסדות הבאים: האסיפה הכללית – המורכבת מכלל חברי החברה להגנת הטבע. ועד מנהל – בן 13– 16 חברים, המנהל את ענייני העמותה. ועדת ביקורת – בת 3–5 חברים, הדואגת לבדיקת ענייניה הכספיים והמשקיים של העמותה.

החברה להגנת הטבע החליטה על הקמתו של מוסד נוסף: מועצת החברה – גוף המורכב מכ-120 חברי חברה; אנשי ציבור בתחומי העשייה השונים, פעילי סניפים ועובדי חברה, המלווים את הפעילות השוטפת ומסייעים בהתווית המדיניות.

לחברה להגנת הטבע קיים תקנון, שבהתאם להוראותיו מחויבת החברה לפעול. האסיפה הכללית של החברה מתכנסת לפחות פעם אחת בשנה. היא שומעת סקירות על הפעילות הניהולית, הכספית והחינוכית ומאשרת את המאזנים הכספיים השנתיים ואת דו"חות ועדת הביקורת. אחת לארבע שנים בוחרת האסיפה הכללית את מועצת החברה ואת ועדת הביקורת. בהתאם לתקנון החברה, יכול לבחור כל חבר שתוקף חברותו הוא מעל לשנה. להיבחר למועצת החברה אין מגבלת זמן, ובלבד שהמועמד יהיה חבר בעמותה. בסוף השנה השנייה לכינונה, בוחרת המועצה את חברי הוועד המנהל לתקופה של ארבע שנים. הוועד המנהל בוחר את המנכ"ל, המנהל את הפעילות היום יומית השוטפת של החברה, כשלצידו פועלת הנהלה. עמותה בסדר גודל של החברה להגנת הטבע, מבחינה כספית ומספר העובדים שלה, מחויבת בקיומם של רואה חשבון ושל מבקר פנים, המפוקח בעבודתו על ידי ועדת הביקורת.

נכון לשנת 2012, מנכ"ל החברה להגנת הטבע: קושה (משה) פקמן, יו"ר הוועד המנהל: חיים אורון.

מחזור פעילות העמותה לשנת 2011 עומד על כ-137 מיליון שקל‏[1].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה זכתה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לטובת המדינה והחברה בכללה כששניים ממייסדיה אמוץ זהבי ועזריה אלון צוינו במיוחד‏‏‏[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוח כספי של החברה לשנת 2011 [1]
  2. ^ פרס ישראל - באתר "החברה להגנת הטבע"‏