פלורליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פְּלוּרַלִיזְם (Pluralism; מלטינית Pluralis, מילולית: רב, מרובה) הוא מונח המשמש במשמעויות שונות בפילוסופיה, מדע המדינה, סוציולוגיה ותחומים אחרים. כמו כן, במדעי המדינה, פלורליזם מציין ערך ועיקרון חשוב בממשל דמוקרטי לפיו יש להעניק שוויון זכויות וחופש ביטוי לקבוצות שונות בחברה, בהן קבוצות מיעוט, כך שתוכלנה לבטא את השונות ביניהן ולהתאגד במסגרות שונות כבחירתן. ללא מתן פלורליזם במשטר דמוקרטי - לא מתאפשרת דמוקרטיה. חברה דמוקרטית שאינה מעניקה לאזרחיה פלורליזם מכונה לעתים "דמוקרטיה טוטליטרית" או "דמוקטטורה". הפלורליזם מכבד את ריבוי הקולות האנושיים ואת ביטוייהם המגוונים, והוא אחד הערכים המרכזיים של הדמוקרטיה. משטר שאינו פלורליסטי ומדכא קבוצות שונות מבחינה כלכלית, חברתית, דתית ותרבותית מביא על פי רוב לתרעומת ואיבה, הן כלפי המשטר והן בין הקבוצות השונות בחברה.

פירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלורליזם פירושו ריבוי שונות בחברה. הוא אחד מערכי היסוד בדמוקרטיה שכן הוא מכיר בזכויותיו של המיעוט -של השונה בעם, כשם שהדמוקרטיה מכירה בזכויותיהם של הרוב.

הגישה הפלורליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה הפלורליסטית מכירה בכך כי בחברות נתונות ישנן דרכי חשיבה שונות, אשר אינן תמיד עולות בקנה אחד.

במידה רבה, פלורליזם הוא מצב בו אומה או חברה מורכבות מקבוצות אוכלוסייה הנבדלות זו מזו מבחינת המוצא האתני, הרקע התרבותי, הדת וכדומה. מדינות הדוגלות בפלורליזם, כדוגמת ארצות הברית, מאפשרות שמירה על זהותן העצמית של קבוצות כאלה בתוך חברה או מדינה.

הפלורליזם מקושר לעתים לתפיסת עולם דמוקרטית, שכן הוא מחייב מבנה חברתי דמוקרטי על-מנת למנוע התפרקות חברתית, ומאפשר צורת חיים דמוקרטית על ידי יצירת ניגודים בין תפיסות עולם (הנובעים מהניגודים התרבותיים), ניגודים אשר יוצרים צורך בדרך דמוקרטית, לפתרון בעיות, וכן חיוני הפלורליזם בשביל יצירת מערכת פוליטית רב מפלגתית שתאפשר בחירות חופשיות.

כמו כן, עשוי הפלורליזם גם להיות מקושר לליברליזם, שכן צורה חברתית זו מאפשרת התפלגות חברתית ניכרת.

ערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימוש הפלורליזם מתאפשר בזכות קיומם של שני ערכים חשובים:

  1. סובלנות - נכונות לקבל את השונה ולכבד את זכותו של הזולת, לשמור על שונותו ולתת לה ביטוי.
  2. הסכמיות - הסכמה בין כלל הקבוצות והפרטים במדינה על כללי משחק שיהוו את המסגרת בתוכה תוכל לפעול החברה. מסגרת שתאפשר חיים משותפים תוך שמירה על הייחודיות והשונות של כל פרט וקבוצה במדינה. ככל שיש יותר הסכמיות בנושאים מרכזים במדינה, כך גדלה היציבות השלטונית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]