אלברט ארויו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט (אברהם) ארויו
אלברט ארויו ב-1990
אלברט ארויו ב-1990
מידע אישי
לידה 4 בינואר 1931
איסטנבול, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בינואר 2011 (בגיל 80)
אחוזת בית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קיצוני ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19501955
1955–1959
מכבי יפו
מכבי יפו

38 (8)
נבחרת לאומית כשחקן
1955 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברט (אברהם) ארויו (4 בינואר 1931, איסטנבול, טורקיה25 בינואר 2011, תל אביב יפו, ישראל) היה כדורגלן ישראלי, אשר שיחק לרוב בעמדת הקיצוני הימני בקבוצת מכבי יפו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט ארויו נולד באיסטנבול לליאון-יהודה ולליזה-לאה לבית היווה. ב-1948 במהלך העלייה ההמונית עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בשכונת תל כביר. ב-1950 מספר חדשים לאחר הקמת קבוצת מכבי יפו הצטרף לשורותיה, שיחק בתפקיד הקיצוני הימני וכונה "טוּרְקוֹ" (Turko, מלאדינו: "הטורקי") על ידי חבריו השחקנים. בסיום עונת 1954/1955 עלה עם הקבוצה לאחר משחקי מבחן, מליגה ב' שהייתה השנייה בישראל לליגה הלאומית בכדורגל, שנקראה בעונות הקודמות ליגה א' והייתה הליגה הבכירה בישראל. ב-1955 זומן על ידי המאמן ג'ק גיבונס לסגל נבחרת ישראל בכדורגל, נכלל בסגל המורחב אך לא הופיע במשחקים רשמיים.[1] בעונת 1955/1956 בליגה הלאומית השתתף במשחקי הקבוצה והיא הצליחה להישאר בליגה לאחר משחקי מבחן. ב-6 ביולי 1957 השתתף במשחק גמר גביע המדינה בכדורגל 1956/1957 בו הפסידה מכבי יפו להפועל פתח תקווה 1–2.[2]

את עונת 1956/1957 בליגה הלאומית סיימה מכבי יפו במקום האחרון עם 10 נקודות ליגה. עם זאת, בשל ההחלטה להגדיל את מספר הקבוצות בליגה הראשונה ל-12 קבוצות, בשילוב אי סדרים שהתגלו במשחקי הליגה שנייה לא ירדה מכבי יפו ליגה, ושובצה למשחקי מבחן מול הכח תל אביב. את שני המשחקים שנערכו בשלהי נובמבר 1957 ניצחה מכבי יפו, ובכל אחד מהם הבקיע ארויו שער.[3][4] ארויו שיחק בשורות מכבי יפו עד לסיום עונת 1958/1959 בליגה הלאומית ומשחק הליגה האחרון שלו נערך ב-31 בינואר 1959 מול הפועל חיפה בקריית אליעזר. בסך הכל הופיע ב-38 משחקים בליגה הראשונה ובהם כבש 8 שערים.[5]

במהלך שנות החמישים עבד ארויו כשוטר במשטרת ישראל במקביל לקריירה ככדורגלן, אך פוטר מתפקידו לאור השקעתו בקבוצה שבאה על חשבון עבודתו במשטרה. ב-1960, לאחר שפרש ממשחק פעיל עבד כשכיר במספר מקומות עבודה. במהלך מלחמת ששת הימים נקרא ארויו לשירות מילואים ונפצע קשה בחזית המצרית. הוא אושפז בבית החולים סורוקה ונזקק לתקופת שיקום ארוכה. בהמשך עבד בעיריית תל אביב-יפו עד לפרישתו לגמלאות. ארויו היה נשוי לרחל, הם התגוררו בשכונת תל כביר בתל אביב, היו הורים ל-2 ילדים וסבים לנכדים ונינות. אלברט ארויו הלך לעולמו ב-2011 והוא בן 80 והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי יפו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו - עלייתה, ירידתה והקמתה מחדש של מכבי יפו, הוצאת תירוש, תל אביב-יפו, 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט ארויו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 33 כדורגלנים ישתתפו באימוני סגל הנבחרת הישראלית הלאומית, דבר, 5 באוקטובר 1955.
  2. ^ הפועל פ"ת זכה בגביע ישראל, חרות, 7 ביולי 1957.
  3. ^ מכבי יפו ניצח את הכח ת"א 0:2 במשחק המבחן הראשון, הארץ, 24 בנובמבר 1957.
  4. ^ מכבי יפו נשאר בליגה הלאומית, קול העם, 3 בדצמבר 1957.
  5. ^ ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו - עלייתה, ירידתה והקמתה מחדש של מכבי יפו, הוצאת תירוש, תל אביב-יפו, 2020, עמודים 59, 237. נתונים היסטוריים: ירון משעל.