אלברכט טיטצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברכט טיטצה
Albrecht Tietze
לידה 1901
פטירה 1968 (בגיל 67 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רופא
מידע חסיד אומות העולם
סטטוס היסטורי שרד את המלחמה
מקום ההצלה ברלין
אופן ההצלה מסמכים רפואיים כוזבים, הסתיר בביתו
תאריך הכרה 3 בנובמבר 1970
אופן הנצחה יד ושם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם
קישורים חיצוניים
יד ושם אלברכט טיטצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר אלברכט טיטצהגרמנית: Albrecht Tietze;‏ 19681901) היה רופא גרמני במלחמת העולם השנייה אשר מחא בפומבי כנגד המפלגה הנאצית והביע תמיכה מופגנת ביהודים. ד"ר טיטצה השתמש במעמדו כרופא על מנת לסייע לרופאים יהודים, אשפז במרפאתו מתנגדי משטר והסתיר בביתו שתי נשים יהודיות. על כך הוענק לו אות חסיד אומות העולם על ידי יד ושם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיטצה היה בנו של רופא מנתח ידוע מברסלאו והחל ללמוד רפואה בעקבות אביו. עם סיום לימודיו החל לעבוד כמתמחה בבית החולים העירוני וסטנד בברלין.

הפעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1933 עם עליית הנאצים לשלטון והחלת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי[1], פיטר מנהל בית החולים את כל הרופאים היהודיים ודרש שיעזבו את עבודתם מיידית. ד"ר טיטצה בהשראת אביו, הביע סולידריות עם עמיתיו היהודיים ועזב עמם בהפגנתיות. הדבר גרם לפיטוריו המידיים. במהלך המלחמה עבד כרופא בבית החולים המשטרתי בברלין והקים תא מחתרתי כנגד המפלגה הנאצית. בתקופה זו אשפז מתנגדי משטר באמצעות מסמכים רפואיים כוזבים והצילם מהכלא הנאצי. בנוסף השתמש בקשריו ומעמדו על מנת להבריח רופאים יהודים מחוץ לגרמניה. בשנות המלחמה הסתיר ד"ר טיטצה בביתו שתי נשים יהודיות.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 חזר לעבוד בבית החולים וסטנד בברלין כמנהל המחלקה הפנימית. עם סיום המלחמה העיד נגד פושעי מלחמה נאצים ונרדף בשם כך[2].

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 כשנתיים לאחר מותו הוענק לו אות חסיד אומות העולם על ידי יד ושם. תואר על ידי מכריו כאדם בעל רמת מוסריות ומצפון גבוהה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ McFarland-Icke. (2021). Cleaning House in Wittenau: 1933 and the Law for the Restoration of the Professional Civil Service. In Nurses in Nazi Germany (pp. 96–127). Princeton University Press. https://doi.org/10.1515/9780691221403-007
  2. ^ עורי, אבי., רייך, דן. (2018). אדם לאדם-אדם: רופאים חסידי אומות העולם ורופאים אמיצים נוספים. הרפואה, 157, 592.
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.