אלויס אלצהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אלויס אלצהיימר
לוח הזיכרון של אלויס אלצהיימר בוורוצלב, פולין

אלויזיוס 'אלויס' אלצהיימר (14 ביוני 1864 - 19 בדצמבר 1915) היה נוירופתולוג ופסיכיאטר גרמני ועמית של אמיל קרפלין. אלצהיימר מוכר בזכות תיאור המקרה הראשון של 'דמנציה פרה-סנילית', שקרפלין לאחר מכן זיהה כמחלת אלצהיימר, שנקראה על שמו.

אביו של אלצהיימר שירת כנוטריון בעיר מולדתו. אלצהיימר למד באוניברסיטאות של ברלין, טיבינגן, וירצבורג ואשפנבורג. בשנת 1887 קיבל תואר ברפואה מאוניברסיטת וירצבורג. באותה שנה, בילה חמישה חודשים בטיפול בנשים חולות נפש, עד שקיבל משרה במוסד הנפשי של פרנקפורט. נוירולוג נוסף בשם פרנץ ניסל התחיל לעבוד עם אלצהיימר במוסד.

מרבית עבודתו המאוחרת של אלצהיימר הייתה מבוססת על שיטתו של ניסל, שהייתה צביעת החלקים ההיסטולוגיים של המוח. אלצהיימר היה אחד מהמייסדים והמפיצים של עיתון, אך מעולם לא כתב ספר שמזוהה איתו.

בשנת 1901, אלצהיימר למד מטופלת במוסד בפרנקפורט בשם מרת אוגוסטה דטר. לאוגוסטה היו תסמינים התנהגותיים משונים, כולל אובדן של זיכרון קצר-טווח. מטופלת זו הפכה לאובססיה של אלצהיימר במשך השנים.

באפריל 1906 מרת דטר מתה, ואלצהיימר שלח את מוחה ואת רישומי הטיפול שלה למינכן, שם עבד במעבדתו של קרפלין. ביחד עם שני מדענים איטלקים הוא השתמש בשיטת הצביעה של ניסל כדי למצוא עמילואיד ותסבוכות בליפיות עצבים. בנאום שנערך ב-שלושה בנובמבר 1906 הייתה הפעם הראשונה שהוצגו יחדיו פתולוגיה וסימנים קליניים של דמנציה פרסנילית.

היותה של השפה הגרמנית שפת המדע ופסיכולוגיה של אותם ימים, שימושו של קריפלין בשם מחלת אלצהיימר בכתביו הפך מושג זה למפורסם. עד 1911, המחלה כבר שימשה רופאים לאבחן מטופלים בארצות הברית.

באמצע דצמבר 1915, חלה אלצהיימר בעת מסע רכבת לאוניברסיטת ורוצלב (אז נקראה ברסלאו), שם מונה לפרופסור לפסיכיאטריה בשנת 1912. קרוב לודאי שסבל מקריסת כליה ותפיחת לב כתוצאה מזיהום סטרפטוקוקי. אלצהיימר מת מדום לב בגיל 51 בברסלאו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]