אליהו חיים רוזין
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
 | |
| לידה | י' בשבט תרנ"ט |
|---|---|
| פטירה | כ' בכסליו תשמ"ד (בגיל 84) |
| מקום פעילות | אומן וירושלים |
| השתייכות | חסידות ברסלב |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת אור הנעלם ומייסד חסידות ברסלב בא"י |
| רבותיו | הרב אברהם חזן |
| צאצאים | בנו הגאון הסיד רבי קלמן רוזין זצוק"ל ראש כולל נר חיים בירושלים תלמיד חבר לגאון ר' חיים שמואלביץ זצוק"ל |
  | |
הרב אליהו חיים רוזין (י' בשבט ה'תרנ"ט, 21 בינואר 1899 - כ' בכסלו ה'תשמ"ד, 26 בנובמבר 1983)[1] היה מרבני חסידות ברסלב במאה ה-20.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' אליהו חיים נולד לאביו ר' קלונימוס קלמן, בעיר קאמראווע בפלך לומז'ה שעל גבול ליטא פולין, ב-י' שבט תרנ"ט. בגיל חמש התייתם מאביו. בילדותו למד בחיידר בעיר אוסטרובה, וכשהגיע לגיל שתים עשרה עבר ללמוד בישיבת לומז'ה. בסביבות שנת תרע"ד נשא לאשה את אסתר מטפליק.
התקרבותו לחסידות ברסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית המדרש בלומז'ה נחשף לספר "השתפכות הנפש" של חסידות ברסלב אשר השפיע עליו רבות. במלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד, יחד עם פליטים רבים שברחו מפולין לרוסיה, ברחה אמו יחד עמו לעיר רוז'אן. שם הצליח לשכנע את אמו שתתן לו לנסוע לאומן, בטענה שבאומן מכשירים בחורים להיות רבנים, ושם עיצב את אישיותו בהשפעת חסידי ברסלב שבאומן, ובפרט מי שהוא ראה בו את מורו ורבו, רבי אברהם ב"ר נחמן. באומן נשא את רעייתו ושם הקימו את ביתם.
פעילותו ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אליהו חיים יחד עם אשתו בביתם שבאומן, הכניסו אורחים רבים, ביניהם בחורים פליטים מפולין שהם סייעו בידם להינשא. כן היה אוסף צדקה ומחלק כספי סיוע לאנשי חסידות ברסלב, למרות שהדבר היה אסור על פי החוק הקומוניסטי.
ביום שני ט"ו בחשוון תרצ"ו נתפס רבי אליהו חיים, יחד עם חברו לפעילות רבי לוי יצחק בנדר. שניהם עונו ונחקרו ונפסק עליהם גזר דין מוות. אולם הם ניצלו על ידי קצין בכיר יהודי (שבסוף שילם על כך בחייו), שחמיו, חסיד ברסלב, ביקשו שאם יגיעו אליו חסידי ברסלב, יעזור להם ככל יכולתו. בתקופת המתנתו למשפט, קיבל במפתיע אישור יציאה מרוסיה, ובחודש סיוון שנת תרצ"ו הגיע לארץ ישראל והשתקע בירושלים.
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בירושלים הצטרף לחסידי ברסלב, ביניהם רבי אברהם שטרנהרץ, רבי שלמה וקסלר, רבי נתן בייטלמכר ואחרים, שהתפללו ולמדו בבית הכנסת 'בוקרשט' שבשכונת מאה שערים.
בארץ ישראל הדפיס רבי אליהו חיים חלק מהספר ליקוטי הלכות, ועסק בסיוע לעליית חסידי ברסלב מברית המועצות. הוא קבע שיש צורך בבית כנסת של ברסלב. בתחילה שכרו שני חדרים במאה שערים, ולאחר מכן השיג אישור לבנות בשטח עליו היה בנויים מלון ארץ ישראל וטחנת קמח קטנה. לאחר מאמצים רבים וגיוס כספים בחו"ל הצליח לבנות את השול ברחוב סלנט 36 במאה שערים, שם היה מוסר שיעורים קבועים, והקים בו את כולל האברכים "אור הנעלם".[2]
נפטר בשבת לפנות בוקר, בכ' בכסלו תשמ"ד. נטמן בהר הזיתים, ליד קברו של ר' נחמן ב"ר ברוך אפרים מטפליק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב פרנק (עורך), הזיידע: מסכת חייו של רבי אליהו חיים רוזין זצ"ל, ירושלים תשנ"ח
- קווים לדמותו - אתר ברסלב אמת
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אליהו חיים רוזין - קורות חייו, באתר "אור הגנוז - ברסלב"
