אומן (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אומן
Умань
Umany gerb.png
סמל העיר
Flag Uman.PNG
דגל העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Ukraine.svg  אוקראינה
אובלסט Flag of Cherkasy Oblast.svg צ'רקאסי
ראש העיר יורי בודרוב
שטח 41 קמ"ר
גובה 166 מטרים
תאריך ייסוד 1616
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

88,730‏  (נכון ל-2004)
2,154 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 48°45′N 30°13′E / 48.750°N 30.217°E / 48.750; 30.217קואורדינטות: 48°45′N 30°13′E / 48.750°N 30.217°E / 48.750; 30.217
http://uman-rada.gov.ua/

אוּמןאוקראינית ורוסית: Умань; פולנית: Humań) היא עיר במרכז אוקראינה במחוז צ'רקאסי. היא עיר תעשייתית, ובה כ־88,300 תושבים (נכון לראשית 2004). עיר זו בעלת חשיבות רבה לחסידות ברסלב, כי שם נקבר מייסדה, ר' נחמן מברסלב. קברו מהווה מוקד עליה לאלפי חסידים, ובראש השנה מדי שנה פוקדים אותו עשרות אלפי אנשים, ביניהם רבים שאינם חסידי ברסלב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך ייסוד העיר איננו ברור, אולם נמצאו עדויות ליישוב במקום החל מהאלף השלישי לפנה"ס. אף על פי כן היישוב במקום לא היה רציף עד לתקופה המודרנית. העדות הכתובה הראשונה לקיומו של המקום היא משנת 1609, כאשר העיר הועברה לשליטת האציל הפולני כלינוסזכי. מ-1566 עד 1793 הייתה חלק מגליל (וויבודסטבו) של ברסלב. העיר גדלה במהירות בעשורים הבאים. ב־1616 היא קיבלה מעמד כעיר וב־1629 היו בה כ־4000 תושבים. אומן נטלה חלק פעיל במרד של בוגדן חמלניצקי נגד פולין, ולאחר ניצחונותיו הייתה חלק מהמדינה הקוזקית. בשנים 1670-1674 שימשה כמקום מושבו של מיכאיל חננקו-הטמן של גדתה הימנית של אוקראינה. ב-1749 הגיעו לעיר ההיידמקים וטבחו קשות ביהודים ובפולנים. ב־1760 קיבלה העיר זכויות מגדבורג. מ-1772 שלט בעיר הגרף סטניסלב שצ'סני פוטוצקי; הוא התקין יריד ובנה את העיר מחדש. באותו זמן היו בעיר כ-400 יהודים. ב-1768 התחיל מרד היידמקים נוסף בפיקודו של מקסים ז'לזניאק. אלפי יהודים ופולנים מהערים הסמוכות מצאו באומן מקלט. מפקד המבצר מלדנוביץ שלח את איוון גונטה נגד ז'לזניאק, אך זה עבר לצדו של האחרון. צבאם המשותף של ז'לזניאק וגונטה פנה לכיבוש המבצר. המפקד פתח את שערי המבצר בתקווה כי איוון גונטה יחוס על תושבי העיר, אך הוא העדיף ללכת יד ביד עם ז'לזניק עד הסוף וטבח את כל היושבים במבצר, כולל מלדנוביץ עצמו. מספר ההרוגים בטבח הגיע לכ-20,000, ברובם יהודים. לזכר המאורע חיבר רבי דוד חזן את קינת אומן המפורסמת, וכן תענית בימים ה', ו', ו-ז' בתמוז. אומן הייתה חלק מנפת (אוקרוג) אומן מ-1923 עד 1930. ב-1932 חלק ממחוז קייב והחל מ-7 בינואר שנת 1954 חלק ממחוז צ'רקאסי.

אומן ורבי נחמן מברסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבר רבי נחמן מברסלב

בשנת 1802 עבר רבי נחמן מברסלב בעיר. בשמעו את אשר אירע בשנת 1768, החליט להיקבר ביחד עם הקדושים, כשיבוא זמנו. בשנת 1810, כשהרגיש רבי נחמן כי קצו קרב, עבר להתגורר במקום. שם הוא חי כחצי שנה ונקבר במקום, שהיו טמונים בו קדושי טבח ההיידמקים.

רבי נחמן ייחס חשיבות רבה להתאספות על קברו לאחר מותו, וציווה עוד בחייו על חסידיו שיבואו לקברו באופן תדיר, להתפלל וללמוד שם, ולומר תהילים. רבי נחמן הבטיח בחייו, וגם העמיד עדים לכך, כי מי שיבוא לקברו ויתן פרוטה לצדקה, ויאמר את עשרה מזמורי התהילים שתיקן, הוא יוציא אותו גם משאול תחתית. הבטחה זו מביאה בכל שנה אל המקום עשרות אלפי איש מכל רחבי העולם.

עניין מיוחד סביב הקבר הוא בראש השנה. אחד היסודות של חסידות ברסלב היא ההתאספות אצל הצדיק בראש השנה. רבי נחמן אמר בין היתר, כי בראש השנה יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שיבואו להיות אתו בראש השנה, וציוה באזהרות שונות כי "איש בל יעדר" מה"קיבוץ" אצלו בראש השנה. תלמידיו של רבי נחמן, ובראשם תלמידו ממשיך דרכו, רבי נתן, הבינו מתוך דבריו בערב ראש השנה האחרון לחייו (כשלושה שבועות לפני פטירתו), כי ברצונו שמנהג ה"קיבוץ" ימשיך גם לאחר פטירתו, בהתאספות על קברו.

הקיבוץ באומן התקיים ברציפות מאז שנתו האחרונה של רבי נחמן (תקע"א), ועד שנת ת"ש, כשהשלטונות מנעו זאת מהחסידים. עם קריסת מסך הברזל התחדש הקיבוץ בראש השנה, ובאחרונה הפך למוקד שסוחף גם אנשים רבים מחוץ לחסידות ברסלב, כשבשנים האחרונות פוקדים את המקום עשרות אלפי יהודים, שמספרם עולה בהדרגה מדי שנה בשנה.

קהילה יהודית מתחדשת באומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2000, החלו לפקוד את אומן רבבות עולי רגל יהודים במשך כל השנה. מגמה זו גרמה ליצירתה של קהילה יהודית קבועה בעיר, שרובה מורכבת מבעלי תפקידים בחברות התיירות השונות, הדואגים לצרכיהם של אלפי עולי הרגל ומקיימים פעילות באתר בכל ימות השנה. במתחם הסמוך לקבר יש דירות מגורים רבות בבעלות ישראליים.

גן סופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן סופיה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גן סופיה

באומן נמצא גם גן סופיה, פארק רחב ידיים הזרוע בצמחים מרהיבים ביופים ובעיצובם, סביבות לנהר העובר בגן ויוצר מפלים נעימים לעין וכן פרנסה לסוחרי הגן בשל התיירים הקונים ממרכולתם, ושוכרים סירות פדאלים. הגן נבנה בסוף המאה ה-18 על ידי מושל האזור שהיה אחד מבני משפחת פוטוצקי.

על גן סופיה אמר רבי נחמן מברסלב פעם: "להיות באומן ולא להיות בסופיא?" (זיין אין אומאן און ניט זיין אין סופיא?).

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]