אליזבת סמית' פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליז֛בת סמית' פרידמן
Elizebeth Smith Friedman
לידה 26 באוגוסט 1892
הנטינגטון, אינדיאנה (אנ'), ארה"ב
פטירה 31 באוקטובר 1980 (בגיל 88)
פליינפילד, ניו ג'רזי (אנ'), ארה"ב
שם לידה Elizebeth Smith עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית של אמריקה
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל "הקריפטואנליסטית האמריקנית הראשונה"[1]
השכלה
  • מכללת ווסטר (1913)
  • קולג' הילסדייל (1915) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע קריפטואנליסטית
בן זוג ויליאם פ. פרידמן (אנ')
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליז֛בת סמית' פרידמן (באנגלית: Elizebeth Smith Friedman;‏ 26 באוגוסט 1892 – 31 באוקטובר 1980) הייתה קריפטאנליסטית (מנתחת צפניים) ומחברת אמריקנית שפענחה צפני אויב בשתי מלחמות העולם וסייעה בפתרון מקרי הברחה בינלאומיים במהלך תקופת היובש. במהלך הקריירה שלה, היא עבדה עבור משרד האוצר של ארצות הברית, משמר החופים, הצי, הצבא, וקרן המטבע הבינלאומית. היא כונתה "אשה האמריקנית הראשונה שהיא הקריפטאנליסטית".[2][1][3]

ראשית חייה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן נולדה בהנטינגטון, אינדיאנה, לג'ון מריון סמית', רפתן קוויקר, בנקאי ופוליטיקאי, ולסופיה סמית' (לבית סטרוק). פרידמן הייתה הצעירה מבין תשעה ילדים ששרדו (העשירי מת בינקותו) וגדלה בחווה.[3][4]

מ-1911 עד 1913, פרידמן למדה בקולג' ווסטר (אנ') באוהיו, אך עזבה כשאמה חלתה. בשנת 1913, פרידמן עברה לקולג' הילסדייל (אנ') במישיגן, כיוון שהיה קרוב יותר לבית.[5]  ב-1915 סיימה את לימודיה במגמת ספרות אנגלית.[6] היא הייתה חברה ב- Pi Beta Phi . מאחר שהראתה עניין בשפות, היא למדה גם לטינית, יוונית וגרמנית, והתמחתה התמחות משנית ב"עוד הרבה דברים". רק היא ועוד אַחַאי אחד למדו בקולג'. בשנת 1938 העניק לה הילסדייל תואר דוקטור לשם כבוד למשפטים.[7]

בסתיו 1915, פרידמן הפכה לממלא מקום של מנהל בבית ספר תיכון ציבורי בוואבאש, אינדיאנה (אנ'), אולם התפקיד היה קצר מועד שכן באביב 1916 היא התפטרה ושבה לגור עם הוריה.[8]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבדות ריברבנק ומלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם ואליזבת פרידמן, נישאו לאחרונה, בריברבנק ב-1917

אליזבת סמית' החלה לעבוד במעבדות ריברבנק (אנ') בז'נבה, אילינוי (אנ'), בשנת 1916. זה היה אחד המתקנים הראשונים בארצות הברית שנוסדו ללימודי קריפטוגרפיה.[9]  קולונל ג'ורג' פביאן (אנ'), סוחר טקסטיל עשיר, היה הבעלים של מעבדות ריברבנק (אנ') והתעניין בשייקספיר. פרידמן חיפשה עבודה וביקרה בספריית ניוברי (אנ') בשיקגו, שם שוחחה עם ספרנית שידעה על התעניינותו של פביאן. הספרנית התקשרה לפביאן, שהופיע בלימוזינה שלו והזמין את אליזבת לבלות לילה בריברבנק, שם שוחחו על איך ייראו החיים באחוזתו הגדולה שלו שנמצאת בז'נבה, אילינוי.[10]  הוא הציע שהיא תסייע לאישה מבוסטון, אליזבת וולס גאלופ, ולאחותה בניסיון של גאלופ להוכיח שסר פרנסיס בייקון כתב את המחזות והסונטות של שייקספיר (אנ'). העבודה תכלול פענוח של מסרים מוצפנים שהיו אמורים להיות כלולים בתוך המחזות והשירים.[3]

חבר בצוות בריברבנק היה גם האיש שאליזבת תינשא לו במאי 1917, ויליאם פ. פרידמן (אנ'), ביולוג צמחים שהפך למעורב בפרויקט בייקון-שייקספיר אף הוא . [11]

מעבדות ריברבנק (אנ') אספה מידע היסטורי על כתיבה סודית. לאחר מלחמת האזרחים הוסר הדגש מההצפנה הצבאית עד כדי כך שהיו רק שלושה או ארבעה אנשים בכל ארצות הברית שידעו משהו על הנושא. שניים מהאנשים האלה היו אליזבת וויליאם פרידמן.[8]

 כאשר ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה, פביאן הקים מחלקת צפנים חדשה בריברבנק שעליה היו בני הזוג פרידמן האחראים, והציע את שירותיהם לממשלה. [12] במהלך המלחמה פיתחו בני הזוג פרידמן רבים מעקרונות הקריפטולוגיה המודרנית.[8] כמה מחלקות ממשלתיות בארצות הברית ביקשו עזרה ממעבדות ריברבנק (אנ') או שלחו לשם צוות להדרכה. בין אלה הייתה אגנס מאייר דריסקול (אנ'), שהגיעה מטעם הצי האמריקני.[13]

בני הזוג פרידמן עבדו יחד במשך ארבע השנים הבאות במתקן הקריפטוגרפי היחיד במדינה, עד שנוסד מה שהיה קרוי "החדר השחור (אנ')" של הרברט יארדלי (אנ') כ-MI8, לשכת הצופן של הצבא, ב-1919. ב-1921 עזבו בני הזוג פרידמן את ריברבנק כדי לעבוד עבור מחלקת המלחמה (אנ') בוושינגטון.[14] מאמציהם הקודמים לעזוב סוכלו על ידי פאביאן, שיירט את הדואר שלהם. [15]

תקופת היובש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם פ. פרידמן ואליזבת סמית' פרידמן

חוק האיסור הלאומי משנת 1919, הידוע גם כחוק וולסטד, אסר על ייצור, מכירה או סחר של משקאות חריפים בארצות הברית.[16] עם זאת, האיסור, שהיה בתוקף בין 1920 ל-1933, לא עצר את הביקוש למשקאות אלכוהוליים, ומשמר החופים הופקד על עצירת המבריחים לאורך החופים.[17] מבריחים (אנ') הביאו משקאות חריפים וחומרים נרקוטיים (אנ') לארצות הברית, כמו גם פריטים שהיו מחויבים במס כבד לו יובאו בגלוי, כמו בושם, תכשיטים ואפילו שעועית פינטו.

המבריחים השתמשו רבות בהודעות רדיו מוצפנות של קוד מורס כדי לנהל את פעולותיהם.[18]בתגובה, שכר משמר החופים את אליזבת פרידמן, שעזבה את עבודתה ב-1922, זמנית כדי לפענח את צבר ההודעות הבלתי מפוענחות שלהם.[19]  בסופו של דבר, היא וצוות קטן של קריפטאנליסטים שהכשירה הובילו את המאמץ נגד הברחות בינלאומיות והפצת סמים.[17]

בעוד שקודים וצפנים מוקדמים היו בסיסיים מאוד, בהמשך העלייה במורכבות שלהם ובהתנגדות לפענוח הייתה חשובה לצמיחה הפיננסית של פעילות ההברחה. מידת התחכום לא הציבה בעיה גדולה עבור פרידמן; היא הצליחה בהתקפות מוצלחות נגד צפני החלפה (אנ') וצפני שחלוף פשוטים, כמו גם נגד הצפנים המורכבים יותר שנכנסו בסופו של דבר לשימוש.

בשנת 1927, לשכת האיסור והמכס של משרד האוצר האמריקאי יסדה מאמץ משותף עם חטיבת המודיעין של משמר החופים של ארצות הברית לפיקוח על הברחות בינלאומיות, הפצת סמים ופעילות פלילית מקומית ועולמית.[20] מ-1927 עד 1939, היחידה, שהייתה בעלת חשיבות קריטית, הייתה חלק ממשמר החופים האמריקאי.

פרידמן פענחה בעצמה את עיקר היירוטים של תחנות משמר החופים בסן פרנסיסקו ופלורידה. ביוני 1928, היא נשלחה ללמד את סי. איי. האוסל, שהוצב אצל המתאם הפרטי בחוף האוקיינוס השקט, כיצד לפענח הודעות של מבריחים.[21] תחת הוראתה, האוסל הצליח לפענח 3,300 הודעות בתוך 21 חודשים. לאחר מכן, באוקטובר ונובמבר 1929, היא גויסה ביוסטון, טקסס, כדי לפתור 650 מקרי של הברחות שזומנו למשפט על ידי התובע של ארצות הברית. תוך כדי כך היא פענחה 24 מערכות הצפנה ששימשו את המבריחים.[22] פרידמן הייתה אחראית לספק מידע מפוענח שהביא להרשעתם של מבריחים הסמים האחים עזרא.[23]

בזמן שעבדה עבור משמר החופים של ארצות הברית, הלשכה לסמים, לשכת מס ההכנסה, הלשכה לאיסור משקאות חריפים ומכס ומשרד המשפטים, פרידמן פענחה למעלה מ-12,000 הודעות מקודדות ביד במשך שלוש שנים וזה שהוביל ל-650 תביעות פליליות.[16][17][24] אחד האנשים שפרידמן עזרה להפליל היה אל קפונה .

ב-1930, פרידמן הציעה להקים צוות של שבעה אנשים כדי להתגבר על עומס העבודה הגובר הכרוך בפענוח הודעות. הצעתה אושרה לבסוף ב-1931, והיא הופקדה על הצוות ובכך הייתה לאשה היחידה באמריקה אי פעם שניהלה יחידת שוברי צופן.[25]  היא גייסה והכשירה את הקריפטואנליסטים, ועד סוף 1932 פיתחה את צוות מודיעין הרדיו הטוב ביותר במדינה.[26]  זה אפשר לה לגשת למערכות חדשות ולא טיפוסיות שהחלו להופיעו אז וזירזה את כל התהליך מהניתוח הראשוני ועד לפתרון הצופן. זה גם אפשר לה להישאר צעד אחד לפני המבריחים. "המשרד שלנו לא מייצר אותם, אנחנו רק שוברים אותם" אמרה פרידמן למבקר שניסה למכור לה סיוע ביצירת צפנים. ה-NSA מציין שהיא אכן "שברה אותם" פעמים רבות על פני מגוון מטרות. הצלחותיה הובילו להרשעתם של מפרים רבים של חוק וולסטד.[3]

בנוסף להצלחותיה הקריפטואנליטיות, היא העידה לעיתים קרובות בתיקים נגד צדדים נאשמים. היא הופיעה כעדה מומחית ב-33 תיקים והתפרסמה במאמרי עיתונים ומגזינים עליה.[17] המסרים שפענחה אפשרו לה לערב בחשדות כמה מבריחים במפרץ מקסיקו ובחוף האוקיינוס השקט. היא העידה בתיקים בגלווסטון וביוסטון בטקסס. בשנת 1933 היא הייתה עדת כוכב במשפט של 23 סוכנים חשודים של תאגיד היצואנים המאוחדים בניו אורלינס, לואיזיאנה.[27] עדותה הביאה להרשעות של חמישה ממנהיגי הקבוצה שהיו, ע"פ ניתוחה, קשורים ישירות לכלי הברחה.[28]

בשנה שלאחר מכן היא סייעה ליישב מחלוקת בין ממשלות קנדה וארצות הברית בעניין הבעלות האמיתית על ספינת המפרש I'm Alone (אנ').[29]

ממשלת קנדה ביקשה את עזרתה של פרידמן ב-1937 בקשר לכנופיית הברחת אופיום, ובסופו של דבר היא העידה במשפטו של גורדון לים ומספר סינים אחרים. הפתרון שלה לקוד סיני מוצפן מסובך לא ידוע, למרות חוסר היכרותה עם השפה, היה המפתח להרשעות המוצלחות.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה, יחידת משמר החופים של פרידמן הועברה לצי, שם היא הייתה מקור המודיעין העיקרי של ארצות הברית על מבצע בוליבר, הרשת הגרמנית החשאית בדרום אמריקה. לפני המתקפה היפנית על פרל הארבור שהכניסה את ארצות הברית למלחמה, היה חשש שגרמניה תוכל בסופו של דבר לתקוף את ארצות הברית מתוך אמריקה הלטינית. השלטונות הנאציים ראו גם באמריקה הלטינית הזדמנות אפשרית לאגוף את ארצות הברית. ה־FBI קיבל אחריות על התמודדות עם איום זה אך הסוכנות האמריקנית היחידה עם צוות מנוסה באיתור ומעקב אחר שידורי ריגול חשאיים הייתה משמר החופים, בשל לעבודתו הקודמת נגד מבריחים,[18] והצוות של פרידמן היה הנכס הקריפטואנליטי היחיד בו.

הצוות של פרידמן נשאר שובר הקוד העיקרי של ארצות הברית שהוקצה לאיום הדרום אמריקאי, וחבריו פתרו מערכות צופן רבות ששימשו את הגרמנים והתומכים המקומיים שלהם, כולל שלוש מכונות אניגמה נפרדות. על פי מברקים בין בלצ'לי פארק בבריטניה לוושינגטון הבירה, שני הארגונים שיתפו פעולה והחליפו פתרונות. המחלקה של בלצ'לי פארק שפתרה את המכונות הריגול אניגמה היה ידוע בשם ISK, Intelligence Service Knox, והמחלקה האמריקנית הייתה יחידת הקריפטואנליטית 387 של משמר החופים של פרידמן. שתי המחלקות עבדו בנפרד ובסופו של דבר פתרו את המכונות בערך באותו זמן.[30] התברר שהאחת מהן היא של רשת שווייצרית שלא הייתה קשורה, אך השתי האחרות שימשו את יוהנס זיגפריד בקר (שם קוד: ''סרגו''), סוכן ה-SS שעמד בראש המבצע, כדי לתקשר עם גרמניה. לגבי בקר, הביוגרף ג'ייסון פגונה אומר: "אליזבת הייתה הנמזיס שלו. היא עקבה אחריו בהצלחה היכן שכל רשויות אכיפת חוק וסוכנויות מודיעין כשלו. היא עשתה מה שה-FBI לא יכול היה לעשות". לאחר שבירת טבעת הריגול, פרשו ארגנטינה, בוליביה וצ'ילה ממדינות הציר ועברו לתמוך בבעלות הברית .[31]

במהלך המלחמה, צוותה של פרידמן פענח 4,000 הודעות שנשלחו ב-48 מעגלי רדיו שונים.[32] עבודתה של יחידת 387 של פרידמן (היחידה הקריפטאנליטית של משמר החופים) תמכה לעיתים קרובות ב-FBI ובג'יי אדגר הובר, ולא תמיד זכתה להכרה.[18] למעשה, פרידמן התעצבנה על "הרשלנות" של ה-FBI, למשל בכך שתפסו מרגלים בדרום אמריקה וע"י כך סיפקו התרעה לנאצים על שבירת הצפנים שלהם.[33] בתום מלחמת העולם השנייה החל הובר בקמפיין תקשורתי ציבורי שטען כי ה-FBI הוביל את מאמץ שבירת הקוד והביא לקריסה ומעצרה של רשת הריגול הגרמנית בדרום אמריקה. מאמץ זה כלל סיפור במגזין האמריקני שכותרתו "כיצד פלישת המרגלים הנאציים רוסקה" וסרט פרסום בשם הקרב על ארצות הברית. שניהם גם יחד לא הזכירו את פרידמן או את משמר החופים.[31][34]

ב-1944, פרידמן עזר להרשיע את ולוואלי דיקינסון על כך שניסתה לשלוח מידע ליפן.[35] ידועה כ"אשת הבובות", חנות הבובות העתיקות שלה הייתה הכיסוי שלה כשהתכתבה עם סוכנים יפניים תוך שימוש בשמות של נשים מהתכתובת העסקית שלה. ההודעות שלה הכילו חומר מוצפן לגבי מצב כלי השיט הימי בפרל הארבור.[35] ההודעות פוענחו על ידי פרידמן ועזרו להרשיע את דיקינסון.

לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה פרידמן ליועצת של קרן המטבע הבינלאומית ויצרה עבורם מערכות אבטחת תקשורת המבוססות על קלטות חד פעמיות .[36]

פרישה לגמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתה מהשירות הממשלתי, פרידמן ובעלה, שהיו זה מכבר מעריצי שייקספיר, שיתפו פעולה בכתב יד, "הקריפטולוג מסתכל על שייקספיר", שפורסם בסופו של דבר בשם "הצפנים שייקספירים נבדקו"[37] שזכה בפרסים מספריית שייקספיר ע"ש פולגר (אנ') והתיאטרון והאקדמיה האמריקאית של שייקספיר. בספר זה, בני הזוג פרידמן דחו את תומכי התאוריה שבייקון הוא המחבר של כתבי שייקספיר (אנ') כמו גאלופ ואיגנטיוס דונלי (אנ') במיומנות טכנית ובעידון כל כך, עד שהספר זכה להערכה רבה יותר מאשר אחרים שעסקו באותו נושא.[38]

העבודה שגאלופ עשתה קודם לכן עבור אל"מ פביאן (אנ') בריברבנק (אנ') התבססה על ההנחה שבייקון כתב את שייקספיר והשתמש בצופן הביליטרלי (אנ') שהוא המציא בגליונות המודפסים המקוריים של שייקספיר, תוך שימוש ב"מגוון מוזר של גופנים". אולם בני הזוג פרידמן, "בהדגמה קלאסית של מפעל חייהם", קברו צופן בקוניאני (אנ') נסתר בדף שבסיפרם. זה היה ביטוי בפונט נטוי(italic), שבאמצעות פונטים שונים ביטא את הערכתם הסופית למחלוקת: "לא כתבתי את המחזות. פ. בייקון". סיפרם נחשב כעבודה הסופית, אם לא המילה האחרונה, בנושא. למרבה האירוניה, המאמץ של ריברבנק (אנ') להוכיח שבייקון כתב את שייקספיר הוא זה שהכניס את פרידמן לתחום הקריפטואנליזה.

לאחר מות בעלה ב-1969,[39] הקדישה פרידמן חלק ניכר מחייה בגמלאות ליצירת ספרייה וביבליוגרפיה של עבודתו. "האוסף הפרטי הנרחב ביותר של חומר קריפטוגרפי בעולם" נתרם לספריית המחקר של ג'ורג' סי מרשל (אנ') בלקסינגטון, וירג'יניה (אנ').[27] ב-1971 היא תרמה את המסמכים שלה עצמה, הידועים כיום כאוסף אליזבת סמית' פרידמן בקרן מרשל (אנ').[40] [41]

פרידמן השתייכה לארגונים אזרחיים כמו ליגת הנשים הבוחרות (אנ') ועבדה מטעם התנועה להפיכת של וושינגטון די. סי. למדינה של ארה"ב (אנ') . היא גם הייתה דוברת ציבורית מכובדת.[42] [41]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיות הנדיר של שמה (לעומת האיות הנפוץ יותר "אליזָבת") מיוחס לאמה, שלא רצתה שאליזבת תיקרא אי פעם "אליזָה".[3]

ב-1917 נישאה פרידמן לוויליאם פ. פרידמן, שלימים הפך לקריפטוגרף שזקף לזכותו תרומות רבות לקריפטולוגיה, תחום אליו היא הכניסה אותו.[43]

נולדו להם שני ילדים, ברברה פרידמן אצ'יסון (1923–2021), וג'ון רמזי פרידמן (1926-2010).[44] [45]

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החל ויליאם פרידמן להראות סימנים לדיכאון שממנו סבל עד סוף ימיו. אליזבת תמכה בו והחלה לחפות עליו.[46]  בינואר 1941 הוא אושפז במחלקה הנוירופסיכיאטרית בבית החולים הכללי וולטר ריד (אנ') בוושינגטון, שם שהה חודשיים וחצי במחלקה לחולי נפש. מצבו הוגדר כסובל מחרדה עקב עומס יתר בעבודה על פרויקט סודי ביותר.[47]

לאחר המלחמה הקדישה אליזבת זמן הולך וגובר בטיפול בבעלה. באפריל 1955 הוא לקה בהתקף הלב הראשון שלו. בריאותו המשיכה להחמיר, והוא מת ב-2 בנובמבר 1969. [48]

אליזבת פרידמן נפטרה ב-31 באוקטובר 1980, בבית האבות אבוט מנור בפליינפילד, ניו ג'רזי (אנ'), בגיל 88.[27] גופתה הועלתה באש ואפרה פוזר על קבר עלה בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. [49][50]

הכרה לאחר המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומותיה של פרידמן זכו להכרה גוברת לאחר מותה. פרידמן התחייבה בשבועה לצי האמריקני לשמור בסוד את תפקידה במלחמת העולם השנייה עד מותה, והיא קיימה זאת. רק ב-2008 הוסרה סופית הסודיות מעל המסמכים.

  • בשנת 1999, היא הוכנסה להיכל הכבוד של הסוכנות לביטחון לאומי (אנ') בשנת יצירתו של ההיכל. [51]
  • שמו של האודיטוריום של ה-NSA, שנקרא תחילה על שמו של ויליאם ב-1975, שונה ב-1999 ל"אודיטוריום ויליאם ואליזבת פרידמן".[17]
  • בשנת 2002 הוקדש בניין OPS1 של NSA כבניין ויליאם ואליזבת פרידמן במהלך ציון יום השנה ה-50 של הסוכנות.[17]
  • ב-17 ביוני 2014, הלשכה לאלכוהול, טבק ונשק חם קראה לאולם המטה הלאומי שלה על שם אליזבת סמית' פרידמן.[17]
  • בשנת 2017, לאחר שבילה שלוש שנים במחקר של מידע על בני הזוג פרידמן במסמכים האישיים שלהם ובתיקי ממשלת ארצות הברית ובריטניה שסודיותם הוסרה, פרסם ג'ייסון פגונה ביוגרפיה בשם "האישה שניפצה צפנים: סיפור אמיתי של אהבה, מרגלים והגיבורה הלא סבירה שהערימה על אויבי אמריקה".[52]
  • באפריל 2019, הסנאט האמריקני העביר החלטה "לכבד את חייה ומורשתה של אליזבת סמית' פרידמן, קריפטאנליטיקאית". [53] [54]
  • ב-7 ביולי 2020, משמר החופים האמריקני הודיע כי הוא קורא לאוניית ה-11th Class Legend-Class Security Cutter (NSC) בשם של אליזבת סמית' פרידמן לכבודה. על פי ההודעה, "אוניות מהסוג הזה מכבדים נשים וגברים בעלי מעמד אגדי בהיסטוריה העשירה של משמר החופים".[16] הבנייה החלה במאי 2021 של USCGC פרידמן (אנ').[55]
  • The Codebreaker, פרק של סדרת הטלוויזיה התיעודית ניסיון האמריקני (אנ') על חייה של אליזבת סמית' פרידמן, המבוססת על הביוגרפיה של פאגון בתוספת מכתבי ארכיון ותצלומים, הופיעה לראשונה ב-11 בינואר 2021. [56]
  • באוקטובר 2021, איימי באטלר גרינפילד פרסמה את הביוגרפיה שלה The Woman All Spies Fear: Code Breaker Elizebeth Smith Friedman and Her Hidden Life.[57]

יצירות ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Friedman, William F. and Friedman, Elizebeth Smith Methods for the Reconstruction of Primary Alphabets, Riverbank Publication Number 21, 1917[58]
  • Jones, Leonard T.; Friedman, Elizebeth (1945). History of Coast Guard Unit 387 (Cryptanalytic Unit), 1940-1945. National Archives and Records Administration. Retrieved April 8, 2022.
  • Friedman, William F.; Friedman, Elizebeth S. (1957). The Shakespearean Ciphers Examined: An Analysis of Cryptographic Systems Used As Evidence That Some Author Other Than William Shakespeare Wrote the Plays Commonly Attributed to Him. Cambridge: Cambridge University Press. OCLC 718233

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליזבת סמית' פרידמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Sheldon, Rose Mary (2014). The Friedman Collection: An Analytical Guide (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 בנובמבר 2021. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ "Elizebeth Smith Friedman Collection: Collection Guide" (Finding Aid). George C. Marshall Foundation. 2014.
  3. ^ 1 2 3 4 5 "Cryptologic Hall of Honor: Elizebeth S. Friedman". Cryptologic Hall of Honor. National Security Agency. May 3, 2009.
  4. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ, 7
  5. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 8
  6. ^ Noble, Breana (30 במרץ 2017). "'A Life in Code' highlights first female cryptanalyst's accomplishments after Hillsdale". The Collegian. Hillsdale College. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Joyce, Maureen (2 בנובמבר 1980). "Elizebeth Friedman Dies, Cryptanalyst, Pioneer in the Science of Code-Breaking". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736
  9. ^ Kahn, David (1967). The Codebreakers: The Story of Secret Writing. New York: Macmillan Publishing Co. Inc עמ' 371
  10. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 15-16
  11. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' XI
  12. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 68
  13. ^ Hanyok, Robert (12 בספטמבר 2021). "Agnes Meyer Driscoll, American cryptologist". www.britannica.com (באנגלית). Encyclopedia Britannica. נבדק ב-8 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Mundy, Liza (2017). Code Girls. New York: Hachette Books. p. 69. ISBN 978-0-316-35253-6.
  15. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 113
  16. ^ 1 2 3 "Eleventh National Security Cutter Named for Elizebeth Smith Friedman". U.S. Coast Guard (באנגלית).
  17. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Pioneering Codebreaker Elizebeth Friedman Honored by U.S. Coast Guard". National Security Agency/Central Security Service. 4 באוגוסט 2020. נבדק ב-1 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 3 Jones, Leonard T. (16 באוקטובר 1943). History of OP-20-GU (Coast Guard Cryptanalytic Unit) (Memorandum). Unit 387, Coast Guard Cryptanalytic Unit.
  19. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 133-134
  20. ^ Mowry, David P. (2014). "Listening to the Rumrunners:Radio Intelligence During Prohibition" (PDF). NSA.gov.
  21. ^ Kahn, David (1996). The Code Breakers. Scribner. pp. 802–09. ISBN 9780684831305.
  22. ^ Kahn, David (1967). The Codebreakers: The Story of Secret Writing. New York: Macmillan Publishing Co. Inc. p. 803.
  23. ^ Smith, G. Stuart (2017). A Life in Code: Pioneer Cryptanalyst Elizebeth Smith Friedman. Jefferson, North Carolina: McFarland & Company, Inc. ISBN 978-1-476-66918-2. OCLC 963347429.
  24. ^ Kahn, David (1967). The Codebreakers: The Story of Secret Writing. New York: Macmillan Co. Inc. p. 806.
  25. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 139-141
  26. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 141-142
  27. ^ 1 2 3 Joyce, Maureen (2 בנובמבר 1980). "Elizebeth Friedman Dies, Cryptanalyst, Pioneer in the Science of Code-Breaking". The Washington Post
  28. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 143-146
  29. ^ Skoglund, Nancy Galey (Spring 1968). "The "I'm Alone Case" A Tale from the Days of Prohibition". University of Rochester Library Bulletin (באנגלית). Rochester, New York: Rare Books, Special Collections and Preservation, University of Rochester. XXIII (3).
  30. ^ "Coast Guard Unit 387 and Bletchley Park Liaison". archive.org (באנגלית). 1944. נבדק ב-5 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 Haynes, Suyin (January 11, 2021). "How America's 'First Female Cryptanalyst' Cracked the Code of Nazi Spies in World War II—and Never Lived to See the Credit". Time. Retrieved January 12, 2021.
  32. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 197-202
  33. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 243-247
  34. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 229-300
  35. ^ 1 2 Pollak, Michael (2013-04-26). "Answers to Questions About New York". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-02-19.
  36. ^ Kahn, David (1967). The Codebreakers: The Story of Secret Writing. New York: Macmillan Publishing Co. Inc עמ' 286
  37. ^ Friedman, William F.; Friedman, Elizebeth S. (1957). The Shakespearean Ciphers Examined: An Analysis of Cryptographic Systems Used As Evidence That Some Author Other Than William Shakespeare Wrote the Plays Commonly Attributed to Him (באנגלית). Cambridge: Cambridge University Press. OCLC 718233.
  38. ^ Grimes, William (3 בפברואר 2015). "'Decoding the Renaissance,' at the Folger Shakespeare". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "William Friedman Dies; Broke Japanese Code" (PDF). The Evening Star. 3 בנובמבר 1969. p. B-7. אורכב מ-המקור (PDF) ב-29 ביולי 2016. נבדק ב-27 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 336 -337
  41. ^ 1 2 "The Elizebeth Smith Friedman Collection" (PDF). The George C. Marshall Foundation.
  42. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 330
  43. ^ Gaddy, David (foreword); Rowlett, Frank (foreword); Callimahos, Lambros; Chiles, James R. (1 בינואר 2006). Center for Cryptologic History (ed.). The Friedman Legacy: A Tribute to William and Elizebeth Friedman. Center for Cryptologic History, NSA. OCLC 601637108. {{cite book}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, August 2023)
  44. ^ Howes, Durward, ed. (1935). American Women: The Official Who's Who Among the Women of the Nation (1935–36). Los Angeles, CA: Richard Blank Publishing Company. p. 193.
  45. ^ "John Friedman Obituary". legacy.com / Boston Globe Obituaries. 2010-09-26. נבדק ב-2017-11-08.
  46. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 150-151
  47. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 218-222
  48. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 330-334
  49. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' 330-338
  50. ^ Dunin, Elonka (17 באפריל 2017). "Cipher on the William and Elizebeth Friedman tombstone at Arlington National Cemetery is solved" (PDF). Elonka.com. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "Elizebeth S. Friedman — 1999 Hall of Honor Inductee". נבדק ב-2019-04-06.
  52. ^ Fagone, Jason (September 26, 2017). The woman who smashed codes: a true story of love, spies, and the unlikely heroine who outwitted America's enemies (First ed.). New York, New York: Harper Collins. ISBN 978-0062430489. OCLC 958781736 עמ' XIII-XIV
  53. ^ "Resolution" (PDF). wyden.senate.gov.
  54. ^ "Senate Passes Wyden-Fischer Resolution Recognizing WWII Codebreaker Elizebeth Friedman". wyden.senate.gov. 2019-04-02. נבדק ב-2019-04-06.
  55. ^ "Huntington Ingalls Industries begins fabrication of National Security Cutter Friedman (WMSL 760)". Huntington Ingalls Industries. 11 במאי 2021. נבדק ב-11 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Gazit, Chana (11 בינואר 2021). "American Experience: The Codebreaker". IMDb. נבדק ב-2 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "The Woman All Spies Fear". www.goodreads.com. נבדק ב-3 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ Friedman, William F. (1918). "Methods for the Solution of Ciphers, Publications 15-22" (PDF). Marshall Foundation. Riverbank Laboratories, Department of Ciphers. pp. 4, 279–292. נבדק ב-3 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אליזבת_סמית%27_פרידמן&oldid=38687253"