אלן פארדיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן פארדיו
Alan Pardew
מידע אישי
לידה 18 ביולי 1961 (בן 62)
וימבלדון שבאנגליה
שם מלא אלן סקוט פארדיו
גובה 1.83 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1980–1981
1981–1983
1983–1984
1984–1986
1986–1987
1987–1991
1991–1995
1995
1995–1997
1997–1998
סך הכל:
וייטליף
אפסום ואוול
קורינת'יאן קאז'ואלס
דולוויץ' המלט
יאוביל טאון
קריסטל פאלאס
צ'רלטון אתלטיק
טוטנהאם הוטספר
בארנט
רדינג





128 (8)
104 (24)
0 (0)
67 (0)
0 (0)
299 (32)
קבוצות כמאמן
1998
1999–2003
2003–2006
2006–2008
2009–2010
2010–2014
2015–2016
2017–2018
2019–2020
2022
2022–2023
רדינג (מאמן זמני)
רדינג
וסטהאם יונייטד
צ'רלטון אתלטיק
סאות'המפטון
ניוקאסל יונייטד
קריסטל פאלאס
וסט ברומיץ' אלביון
דן האג
צסק"א סופיה
אריס סלוניקי
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלן סקוט פארדיואנגלית: Alan Scott Pardew; נולד ב-18 ביולי 1961) הוא כדורגלן עבר אנגלי ומאמן כדורגל.

פארדיו הופיע שלוש פעמים בגמר הגביע האנגלי, פעם אחת כשחקן (בקריסטל פאלאס ב-1990) ופעמיים כמאמן (בווסטהאם יונייטד ב-2006 ובקריסטל פאלאס ב-2016), אך הפסיד בשלושת המשחקים. הוא עלה ליגה שלוש פעמים, פעם אחת כשחקן (בקריסטל פאלאס) ופעמיים כמאמן (ברדינג ובווסטהאם). בנוסף לכך, הוא זכה בפרס מאמן העונה בפרמייר ליג בעונת 2011/2012 כמאמן ניוקאסל, לאחר שהעלה את הקבוצה למסגרת אירופית בפעם הראשונה שלה בעידן הפרמייר ליג.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 החל פארדיו לשחק כדורגל בקבוצות הלא־מקצועניות וייטליף ואפסום ואוול במקביל לעבודתו כזגג. בשלב מסוים הוא ויתר על כדורגל למשך כשישה חודשים לטובת עבודה אחרת,[1] אך לאחר מכן שב לשחק כדורגל לא־מקצועני במדי קורינת'יאן קאז'ואלס, דולוויץ' המלט ויאוביל טאון. במקביל שיחק פארדיו בנבחרת החצי־מקצוענית של אנגליה (אנ').

בשנת 1987 עבר לשחק בקריסטל פאלאס מהליגה השנייה תמורת תשלום של 7,500 ליש"ט. ב-1989 עלה עם הקבוצה לליגה הראשונה לאחר ניצחון על בלקברן רוברס בפלייאוף הליגה השנייה. ב-1990 כבש שער ניצחון בהארכה בחצי גמר הגביע האנגלי מול ליברפול, ולאחר מכן שיחק בשני משחקי הגמר[2] שבסופם הפסידה הקבוצה למנצ'סטר יונייטד. את עונת 1990/1991 סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה הבכירה, המקום הגבוה ביותר בו סיימה אי־פעם, ואף זכתה בגביע החברים המלא (Full Members' Cup), גביע שנוצר עבור הקבוצות האנגליות מפני שלא הורשו להשתתף במפעלים האירופיים בעקבות אסון הייזל.

בנובמבר 1991 עבר לצ'רלטון את'לטיק. בעונת 1992/1993 כבש עשרה שערים, והיה מלך השערים של הקבוצה. בשנת 1995 הושאל לטוטנהאם הוטספר, וערך במדיה ארבע הופעות בגביע האינטרטוטו. אחד ממשחקיו במסגרת זו היה התבוסה הקשה בתולדות טוטנהאם, כאשר הרכב השחקנים המחליפים והמושאלים שלה הפסיד 0–8 לפ.צ. קלן הגרמנית.

לאחר שדחה הזדמנות לשחק בהונג קונג, פארדיו עבר לבארנט מהליגה השלישית, ושימש כמאמן-שחקן תחת טרי באליוואנט. כאשר באליוואנט עבר לרדינג מהליגה השנייה בשנת 1997, פארדיו הצטרף אליו ומונה למאמן קבוצת המילואים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1998 מונה למאמן זמני של הקבוצה, לאחר עזיבתו של באליוואנט. לאחר שאימן משחק אחד, הקבוצה מינתה את טומי בארנס למאמן הקבוע, ופארדיו שב לאמן את קבוצת המילואים עד שזו פורקה בסוף עונת 1998/1999. לאחר שהקבוצה ירדה לליגה השלישית, בספטמבר 1999 מונה לפארדיו למאמן זמני, ולאחר מכן למאמן קבוע.[3] לאחר שבעונת 2000/2001 נאבק עם הקבוצה על העלייה לליגה השנייה והפסיד בפלייאוף, בתום עונת 2001/2002 העפילה הקבוצה לליגה השנייה. בתום עונת 2002/2003 התמודדה הקבוצה על העלייה לליגה הראשונה, אך הפסידה בפלייאוף ההעפלה.

בתחילת עונת 2003/2004 ניסתה וסטהאם יונייטד מהליגה השנייה למנות את פארדיו למאמנה, את רידינג סירבה לשחרר אותו. לאחר שפארדיו עצמו סירב להמשיך לאמן את הקבוצה, הגיעו הצדדים להסכמות על שחרורו של פארדיו מרידינג ועל מעברו לווסטהאם. בעונתו הראשונה בקבוצה היא הגיעה לגמר פלייאוף העלייה לליגה הראשונה, אך הפסידה לקריסטל פאלאס. בתום עונת 2004/2005 הגיעה שוב לפלייאוף העלייה, ניצחה את פרסטון נורת' אנד בגמר והעפילה לפרמייר ליג. בעונת 2005/2006 הוביל את הקבוצה למקום התשיעי בפרמייר ליג ולגמר הגביע האנגלי, בו הפסידה הקבוצה בפנדלים לליברפול. ב-11 בדצמבר 2006 פוטר לאחר רצף תוצאות שליליות.

ב-24 בדצמבר 2006 מונה למאמן צ'רלטון את'לטיק, שבאותו זמן הייתה במקום ה-19 מתוך 20 בפרמייר ליג ויחס השערים של הקבוצה עמד על 20–, המאזן הגרוע בפרמייר ליג. פארדיו לא הצליח להציל את הקבוצה, ובתום העונה היא נשרה לליגה השנייה. לאחר שלא הצליח להחזיר אותה לפרמייר ליג, ב-22 בנובמבר 2008 עזב את הקבוצה בהחלטה משותפת שלו ושל המועדון.

ב-17 ביולי 2009 מונה למאמן סאות'המפטון, שירדה עונה קודם לכן לליגה השלישית. למרות שקיבלה עונש של הפחתת 10 נקודות בשל אי-סדרים כספיים, סיימה הקבוצה את העונה במקום השביעי, מקום אחד מתחת למאבקי העלייה לצ'מפיונשיפ, ואף זכתה בפרס הפוטבול ליג. ב-30 באוגוסט 2010 פוטר מהמועדון, כאשר ברקע נשמעו דיווחים על מורל נמוך בקרב השחקנים ועל סכסוכים בינו ובין יו"ר המועדון.

ב-9 בדצמבר 2010 מונה למאמן ניוקאסל יונייטד, שעלתה בתום העונה הקודמת לפרמייר ליג, וחתם על חוזה לחמש עונות וחצי. את עונת 2010/2011 סיימה הקבוצה במקום ה-12. הקבוצה פתחה טוב את עונת 2011/2012, עם רצף של 11 משחקים ללא הפסד, סיימה את העונה במקום החמישי והעפילה לליגה האירופית. על עונה זו זכה פארדיו בפרס מאמן העונה בפרמייר ליג ובפרס מאמן השנה של ארגון המאמנים. בעונה הבאה הגיעה הקבוצה עד לרבע גמר הליגה האירופית, שם הפסידה בסיכום שני המשחקים 4–2 לבנפיקה ליסבון, שהמשיכה עד להפסד בגמר לצ'לסי. בנובמבר 2013 זכה בפרס מאמן החודש בפרמייר ליג, לאחר שהוביל את ניוקאסל לארבעה ניצחונות בארבעה משחקי הליגה שנערכו בחודש זה. עם זאת, הקבוצה סיימה רע את העונה, עם 15 הפסדים ב-21 משחקים, וסיימה במקום ה-16 בליגה. בנובמבר 2014 ניצחה ניוקאסל בשישה משחקים רצופים בכל המסגרות, ופארדיו זכה שוב בפרס מאמן החודש בליגה. ב-29 בדצמבר 2014, לאחר פיטוריו של ניל וורנוק מקריסטל פאלאס, עזב פארדיו את ניוקאסל, וב-3 בינואר 2015 עבר לקריסטל פאלאס, ששילמה עבורו לניוקאסל 3.5 מיליון ליש"ט.

כאשר הגיע פארדיו לקריסטל פאלאס היא הייתה בסכנת ירידת ליגה, ותחתיו השתפרה הקבוצה וסיימה את העונה במקום העשירי, הישג השיא שלה בעידן הפרמייר ליג. הקבוצה פתחה טוב גם את עונת 2015/2016, ובנקודת אמצע העונה הייתה ממוקמת במקום החמישי בטבלה, אך בחצי העונה השני רשמה הקבוצה רצף של 14 משחקים ללא ניצחון, וסיימה את העונה במקום ה-15. באותה עונה העפילה הקבוצה עד לגמר גביע ה-FA, שם הפסידה 1–2 למנצ'סטר יונייטד משער של ג'סי לינגארד בהארכה. ב-22 בדצמבר 2016, לאחר שהקבוצה ניצחה משחק אחד מתוך 11 מתחילת עונת 2016/2017, ורק 6 מתוך 36 משחקים בכל השנה הקלנדרית 2016, פוטר פארדיו מתפקידו.

ב-29 בנובמבר 2017 מונה פארדיו למאמן וסט ברומיץ' אלביון מהפרמייר ליג, במקומו של טוני פוליס. ב-2 באפריל 2018, לאחר שווסט ברום ניצחה רק פעם אחת ב-18 משחקי ליגה תחתיו וצברה רק שמונה נקודות מתוך 54 אפשריות, עזב פארדיו את הקבוצה, כאשר היא מדורגת במקום האחרון בליגה.

ב-24 בדצמבר 2019 מונה למאמן דן האג מתחתית ליגת העל ההולנדית, באמצע עונת 2019/2020. במרץ 2020, כאשר הופסקה הליגה בשל מגפת הקורונה, הייתה דן האג במקום האחד-לפני-אחרון, אך בשל הפסקת הליגה לא היו יורדות לליגת המשנה. ב-28 באפריל 2020 עזב את המועדון, לאחר ששני הצדדים ויתרו על הארכת חוזהו בקבוצה.

ב-28 בנובמבר 2020 מונה למנהל הטכני של צסק"א סופיה. ב-15 באפריל 2022 הוא מונה למאמן הקבוצה, לאחר פיטוריו של סטויצ'ו מלאדנוב. ב-1 ביוני 2022 עזב את הקבוצה, לאחר שאוהדי הקבוצה זרקו בננות לעבר שחקניה השחורים של הקבוצה.

ב-14 בספטמבר 2022 מונה למאמן אריס סלוניקי, כמחליפו של חרמן בורגוס. ב-23 בפברואר 2023 עזב את המועדון לאחר הסכמה הדדית בין הצדדים.

אירועים מעוררי מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה שלו נקלע פארדיו לכמה אירועים מעוררי מחלוקת:

  • ב-2003, ה-BBC כינה את פארדיו "חיה מסוכנת ומרוחקת", זאת בעקבות כמה תגובות נמהרות ופזיזות שהוא נתן בתקשורת. כאשר פארדיו אימן את ווסטהאם, המועדון אף נאלץ להעסיק יועץ תקשורת שיעזור לפארדיו.
  • בספטמבר 2003, פארדיו התפטר מאימון רדינג לאחר שנאסר עליו לאמן את ווסטהאם. יושב הראש של רדינג, ג'ון מדג'סקי, ניסה לעתור לבית המשפט הגבוה במטרה למנוע את מעברו של פארדיו. העתירה לא הצליחה, ופארדיו הצטרף לווסטהאם.
  • במרץ 2006, פארדיו העביר ביקורת על כך שארסן ונגר, מאמן ארסנל, לא שיתף מספיק שחקנים אנגליים בניצחון שלהם מול ריאל מדריד במסגרת ליגת האלופות. בתגובה וונגר טען שפארדיו שונא זרים, דבר שפארדיו הפריך בכך שהוא ציין את נישואיו לאישה שוודית.
  • בנובמבר 2006, ארסן וונגר דחף את פארדיו לאחר הפסד קבוצתו, זאת בטענה שפארדיו התגרה בו. ארסן וונגר הושעה על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית, בזמן שפארדיו זוכה מכל אשמה.
  • באוקטובר 2007, פארדיו נכנס למגרש במטרה להפריד קטטה שהתחוללה בין שחקני האל לבין שחקני קבוצתו צ'רלטון.
  • במרץ 2009, במהלך תוכנית ב־BBC, פארדיו אמר שקשר צ'לסי, מייקל אסיין "אנס" את שחקן מנצ'סטר סיטי צ'ד אוונס, כביטוי שבא לתאר את הדרך בה מייקל אסיין גבר באופן פיזי על אוונס במהלך מאבק על הכדור. באופן אירוני, לימים הורשע אוונס באונס וזוכה בהמשך.
  • במשחק הראשון של עונת 13–2012, מול טוטנהאם, פארדיו דחף את השופט הרביעי לאחר שלא נשרק כדור חוץ לטובת קבוצתו. פארדיו התנצל על כך וכינה את התנהגותו כמגוחכת.
  • בינואר 2014, תוך כדי משחק נגד מנצ'סטר סיטי, פארדיו גידף את מאמן סיטי, מנואל פלגריני. לבסוף פלגריני הגיב והתעמת עם פארדיו, שנתפס על ידי רשת סקיי ספורט מקלל את פארדיו בקללות קשות.
  • במרץ 2014, פארדיו נשלח ליציע לאחר שנגח בשחקן האל דייוויד מיילר. פארדיו נגח בשחקן כאשר הלך אל מחוץ לקווי המגרש במטרה לחדש את המשחק על ידי זריקת חוץ. אף על פי שפארדיו התנצל, הוא נקנס ב-100,000 ליש"ט על ידי קבוצתו ניוקאסל, וב-60,000 ליש"ט על ידי מנהלת הליגה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאות'המפטון

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן פארדיו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Henderson, Jon (2006-05-07). "Unlikely rise of part-time pro who came close to quitting the game". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2023-03-15.
  2. ^ כללי הגביע אז היו שאם אין הכרעה במשחק הראשון לאחר הארכה, ייערך משחק חוזר.
  3. ^ "Burns and Bonner fired by Reading". The Guardian (באנגלית בריטית). 1999-09-17. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-03-15.