הליגה האירופית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הליגה האירופית
UEFAEuropaLeague.png
ענף כדורגל
שנת יסוד 2009
ארגון מפעיל אופ"א
מספר מתמודדים 48
יבשת אירופה
שמות קודמים גביע ערי הירידים (1971-1955)
גביע אופ"א (2009-1971)
אלוף/ה נוכחי/ת Flag of Spain.svg סביליה
הכי הרבה זכיות Flag of Spain.svg אתלטיקו מדריד (2)
מפעל גבוה יותר ליגת האלופות
אתר האינטרנט הרשמי uefa.com

הליגה האירופית של אופ"אאנגלית: UEFA Europa League) היא תחרות כדורגל אירופית למועדונים, המנוהלת על ידי אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית. הליגה האירופית נחשבת לטורניר כדורגל המועדונים השני בחשיבותו באירופה, אחרי ליגת האלופות.

בתחרות משתתפות קבוצות שסיימו במקומות מסוימים בצמרת הליגה של ארצן או שזכו בגביע הלאומי. לכל מדינה, מלבד ליכטנשטיין שלה אין ליגה, מוקצה מספר מסוים של משתתפות בליגה האירופית, בהתאם למיקומה בדירוג הליגות של אופ"א.

הטורניר הוקם בשנת 2009 במקומו של גביע אופ"א, והיווה איחוד של גביע אופ"א וגביע האינטרטוטו. המטרה העיקרית של אופ"א בהחלפת הטורניר הייתה העלאת היוקרה ורמת העניין במפעל השני בחשיבותו, שאיבד מעט מיוקרתו במהלך העשור הראשון של המאה ה-21.

ב-24 במאי 2013 הוחלט שהחל מעונת 2015/2016 הקבוצה שתזכה במפעל הליגה האירופית תקבל בעונה שלאחר מכן כרטיס אוטומטי למפעל הבכיר יותר של היבשת, ליגת האלופות.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת משחקי המוקדמות ושלב הבתים של הליגה האירופית שונה מהשיטה בגביע אופ"א. המדינות שמדורגות 7-9 בדירוג אופ"א שולחות למוקדמות המפעל שלוש נציגות בנוסף לזוכת הגביע הלאומי, בעוד שכל שאר המדינות שולחות שתי נציגות בנוסף לזוכת הגביע הלאומי, למעט שתי המדינות המדורגות בתחתית דירוג אופ"א ששולחות רק עוד נציגה אחת בנוסף לזוכת הגביע הלאומי, וליכטנשטיין (שלה אין ליגה), ששולחת רק את זוכת הגביע הלאומי. בדרך כלל הקבוצות שעולות לליגה האירופית הן אלה שסיימו במקומות הכי גבוהים בליגה שלהן מתחת לקבוצות שהעפילו לליגת האלופות, אם כי באנגליה ובצרפת מוענק מקום לזוכה בגביע הליגה של המדינה. בנוסף, משתתפות שלוש הקבוצות העליונות בדירוג המשחק ההוגן של אופ"א בעונה החולפת.

בכל עונה בחודשים יולי ואוגוסט, נערכים ארבעה סיבובי מוקדמות. בסיבוב המוקדמות הרביעי - הפלייאוף - מצטרפות קבוצות שהודחו בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות באותה עונה. בסיבוב זה גם מצטרפות הקבוצות מהמדינות המדורגות גבוה בדירוג אופ"א וזוכות הגביעים הלאומיים מ-17 המדינות העליונות, בנוסף ל-35 הקבוצות שעברו את סיבוב המוקדמות השלישי. בסך הכול משתתפות בשלב הפלייאוף 76 קבוצות.

38 הקבוצות שעוברות את סיבוב המוקדמות הרביעי מעפילות לשלב הבתים של הליגה האירופית, ואליהן מצטרפות 10 הקבוצות שהפסידו בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות. שיטת שלב הבתים שונה גם היא מזו שהייתה בגביע אופ"א. 48 הקבוצות מחולקות ל-12 בתים בני ארבע קבוצות בכל אחד, כאשר כל קבוצה משחקת פעמיים נגד כל אחת מיריבותיה לבית - אחד באצטדיונה הביתי ואחד באצטדיון היריבה.

שתי הקבוצות שמסיימות ראשונות בכל בית מעפילות לשלב ה"נוקאאוט" הראשון, ואליהן מצטרפות שם הקבוצות שסיימו במקום השלישי בביתן בשלב הבתים של ליגת האלופות. שלב זה - שלב 32 הגדולות - מתקיים בשיטת משחקי בית וחוץ. המנצחות של סיבוב זה מעפילות לשמינית הגמר שמתקיים, כמו כל שלבי הנוקאאוט הבאים עד לחצי הגמר, גם הוא בשיטת בית וחוץ. שתי הקבוצות שמעפילות למשחק הגמר נפגשות למשחק בודד שנערך באצטדיון שנקבע מראש לכל עונה, והוא זה שקובע את הזוכה באליפות הליגה האירופית.

קבוצות ישראליות ושחקנים ישראלים בליגה האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופאיים

עד כה רשמו קבוצות ישראליות הצלחה יחסית בטורניר זה, שנראה "הולם את מידותיהן" מבחינת תקציב והרכב, יותר מליגת האלופות.

בעונת 2009/2010 העפילה הפועל תל אביב לשלב הבתים, לאחר שגברה על גטבורג וטפליצה. בשלב הבתים הקבוצה הוגרלה לשחק כנגד סלטיק, המבורג וראפיד וינה. הפועל ניצחה את כל משחקי הבית שלה ואת וינה - גם בחוץ. כך, מן המקום הראשון בבית, הפועל עלתה לסיבוב השני (שלב 32 האחרונות), שם הודחה על ידי רובין קאזאן. אולם על אף ההדחה בשלב הנוקאאוט, הקבוצה לא הפסידה בבית (סיימה בתיקו 0-0 מול קאזאן) ובכך חתמה הישג נדיר לקבוצה ישראלית באירופה כאשר לא הפסידה ולו משחק אחד בביתה במהלך כל שלבי הטורניר.

בעונת 2011/2012 העפילו לשלב הבתים מכבי חיפה, לאחר שהודחה בפלייאוף ליגת האלופות על ידי גנק הבלגית, הפועל תל אביב שהדיחה בפלייאוף את אקראנס פוניבז' הליטאית, ומכבי תל אביב שהדיחה את פנאתינייקוס היוונית. זוהי הפעם הראשונה בתולדות המפעל ששלוש קבוצות ישראליות מעפילות לשלב הבתים. מכבי חיפה הוגרלה לשחק כנגד שאלקה 04, סטיאווה בוקרשט וא.א.ק. לרנקה. הפועל תל אביב הוגרלה לשחק כנגד פ.ס.וו. איינדהובן, ראפיד בוקרשט ולגיה ורשה. מכבי תל אביב הוגרלה לשחק כנגד בשיקטש, דינמו קייב וסטוק סיטי. שלוש הקבוצות נעצרו בשלב זה, ולא העפילו לסיבובים הבאים.

בעונת 2012/2013 העפילה עירוני קריית שמונה אוטומטית לשלב הבתים לאחר שהודחה בשלב הפלייאוף על העלייה לליגת האלופות מול באטה בוריסוב, והפכה לקבוצה הישראלית הרביעית שמשחקת בשלב הבתים של המפעל מאז נוסד ב-2009 (לאחר העפלתן של הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ומכבי חיפה). קריית שמונה הוגרלה לשחק כנגד אולימפיק ליון, אתלטיק בילבאו וספרטה פראג. בנוסף לקריית שמונה, בעונה זו העפילה גם הפועל תל אביב לשלב הבתים, והוגרלה לשחק כנגד אתלטיקו מדריד, ויקטוריה פילזן ואקדמיקה דה קוימברה. הייתה זו ההופעה שלישית של הקבוצה (יותר מכל קבוצה ישראלית אחרת) בשלב הבתים של המפעל. שתי הקבוצות האמורות נעצרו בשלב זה, ולא העפילו לסיבובים הבאים.

בעונת 2013/2014 העפילו מכבי חיפה ומכבי תל אביב לשלב הבתים של הליגה האירופית בפעם השנייה בתולדותיהן. מכבי חיפה עלתה לשלב הבתים לאחר שגברה על חזר לנקראן, ונטספילס ואסטרה ג'יורג'יו. מכבי תל אביב, שנשרה משלב המוקדמות השלישי בליגת האלופות לסיבוב הפלייאוף של הליגה האירופית, הייתה אמורה להתמודד מול פאוק סלוניקי, ברם, עלתה אוטומטית לשלב הבתים עקב השעיית מטאליסט חרקוב מליגת האלופות והחלפתה בפאוק סלוניקי. מכבי תל אביב עברה את שלב הבתים מהמקום השני ועברה לשלב 32 האחרונות, בו הוגרלה מול קבוצת פ.צ. בזל. הראשון בישראל נגמר בתיקו 0-0, ואילו בשווייץ מכבי תל תל אביב הפסידה 3-0 לבזל, ובעקבות ההפסד והתיקו בזל ניצחה 3-0 בשני המשחקים ומכבי תל אביב הודחה מן הליגה האירופית.

שאר הקבוצות הישראליות שהשתתפו במפעל, בשלבי המוקדמות שלו, לאורך השנים הינן: מכבי נתניה, בני יהודה והפועל רמת גן.

בנוסף לקבוצות ישראליות, השתתפו במפעל זה שחקנים ישראלים במדי קבוצות אירופיות. בעונת 2012/2013 זכה יוסי בניון בגביע הליגה האירופית במדי צ'לסי. שחקנים נוספים ששיחקו במפעל במדי קבוצות אירופיות הם ביברס נאתכו, דודו ביטון, מאור מליקסון, אליניב ברדה, קובי מויאל, טל בן-חיים והמאמן גיא לוזון.

משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי הגמר של הטורנירים הקודמים:

עונה אלופה תוצאה סגנית תאריך אצטדיון
2009/2010 Flag of Spain.svg אתלטיקו מדריד 1-2 Flag of England.svg פולהאם 12 במאי 2010 אצטדיון נורדבנק ארנה,
המבורג Flag of Germany.svg
2010/2011 Flag of Portugal.svg פורטו 0-1 Flag of Portugal.svg ספורטינג בראגה 18 במאי 2011 אצטדיון אביבה,
דבלין Flag of Ireland.svg
2011/2012 Flag of Spain.svg אתלטיקו מדריד 0-3 Flag of Spain.svg אתלטיק בילבאו 9 במאי 2012 ארנה נציונאלה,
בוקרשט Flag of Romania.svg
2012/2013 Flag of England.svg צ'לסי 1-2 Flag of Portugal.svg בנפיקה ליסבון 15 במאי 2013 אמסטרדם ארנה,
אמסטרדם Flag of the Netherlands.svg
2013/2014 Flag of Spain.svg סביליה 0-0
(2-4 בבעיטות עונשין)
Flag of Portugal.svg בנפיקה ליסבון 14 במאי 2014 אצטדיון יובנטוס,
טורינו Flag of Italy.svg
2014/2015 מאי 2015 האצטדיון הלאומי,
ורשה Flag of Poland.svg
2015/2016 מאי 2016 זנקט יאקוב פארק,
בזל Civil Ensign of Switzerland.svg

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]