ארסן ונגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארסן ונגר
Arsene Wenger.JPG
מידע אישי
תאריך לידה 22 באוקטובר 1949
מקום לידה שטרסבורג שבצרפת
גובה 1.93 מטר
עמדה בלם אחורי
מועדונים כשחקן
1973 - 1975
1975 - 1978
1978 - 1981
מילוז
ASPV שטרסבורג
שטרסבורג
39 (7)
80 (20)
11 (0)
קבוצות כמאמן
1984 - 1987
1987 - 1994
1995 - 1996
1996 -
נאנסי
מונאקו
נאגויה גראמפוס אייט
ארסנל

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ארסן ונגרצרפתית: Arsène Wenger; נולד ב-22 באוקטובר 1949 בשטרסבורג שבצרפת) הוא מאמן כדורגל צרפתי, מאמנה של הקבוצה האנגלית ארסנל מאז 1996.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת המשחק של ונגר הייתה קצרה. הוא החל לשחק כחובבן בתור מגן או בלם (שחקן הגנה) במספר מועדונים צרפתיים, במקביל ללימודיו באוניברסיטת שטרסבורג, שם השלים תואר שני בכלכלה ב-1974. ונגר הפך למקצוען ב-1978, כשחתם בקבוצת שטרסבורג, הופעת הבכורה שלו הייתה נגד מונאקו. שטרסבורג זכתה באליפות צרפת ב-1979, אך ונגר לא היה שחקן מפתח בקבוצה ושיחק רק 3 פעמים. ב-1981 קיבל רישיון אימון ומונה למאמן קבוצת הנוער של שטרסבורג.

אחרי עונה לא מוצלחת כמאמן נאנסי, שבסופה ירד המועדון לליגת המשנה, המריאה קריירת האימון של ונגר, כשהוחתם במונאקו ב-1987. בתחילה הצליח מאוד במועדון: זכה באליפות צרפת ב-1988 ובגביע צרפת ב-1991, והחתים שחקנים ידועים כגלן הודל ויורגן קלינסמן. למרות זאת, הוא פוטר מהמועדון ב-1994, כשמונאקו סיימה תשיעית בליגה. ונגר עבר לאמן בליגת העל היפנית (ג'יי ליג), ל-18 חודשים.

ב-28 בספטמבר 1996 הצטרף לארסנל. ונגר לא היה ידוע באנגליה קודם לכן, אולם הצליח להוביל את המועדון להצלחה במהירות. תחת הדרכתו זכתה הקבוצה ב-3 אליפויות הפרמייר ליג, כולל שני דאבלים (זכיות בגביע ובאליפות בעת ובעונה אחת). במסגרת האירופית, לעומת זאת, נחלה ארסנל אכזבות רבות לאורך התקופה, כשלא הצליחה להעפיל לשלבים המאוחרים של ליגת האלופות. עם זאת, ב-2006 הגיעה הקבוצה לגמר המפעל, בו הפסידה לברצלונה.

עם השנים הותיר ונגר את חותמו על ארסנל, שהתברגה דרך קבע בצמרת הפרמייר ליג. הוא הביא למועדון שחקנים ברמה עולמית כתיירי הנרי, פטריק ויירה ורובר פירס. בנוסף להבאת שחקנים וטקטיקות חדשות, הוא גם תכנן מחדש את תוכנית האימונים והיה מעורב ישירות בעיצוב האצטדיון החדש של ה"תותחנים", אצטדיון האמירויות. במהלך התקופה פיתח יריבות ספורטיבית ידועה עם מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, אלכס פרגוסון.

בדרך כלל נחשב ונגר למאמן רגוע, אך לעתים מזגו גובר עליו. ב-10 באוקטובר 2000 הוא נענש בקנס והרחקה ל-12 משחקים מהמגרשים, על "התנהגות מבישה ותקיפה פיזית" לאחר הפסד ארסנל לסנדרלנד.

באוקטובר 2004 חתם על חוזה לאמן בארסנל עד עונת 2007/2008. בספטמבר 2007 האריך ונגר את חוזהו לאמן בארסנל עד שנת 2011.

לאורך שנות עבודתו בארסנל נקט ונגר במדיניות של אי החתמת שחקנים לאחר שעזבו את המועדון. הוא נימק זאת בכך שברגע ששחקן עוזב את ארסנל אזי העזיבה היא סופית ומוחלטת‏[1]. מדיניות זו הופרה לראשונה לאחר שהבלם סול קמפבל חזר לארסנל בתחילת 2010, לאחר ששיחק בשורות המועדון בין 2001 ל-2006.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן:

כמאמן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה בסקיי ספורטס
מאמני ארסנל

הוליס (1894 - 1897) · מיצ'ל (1897 - 1898) · אלקוט (1898 - 1899) · ברדשו (1899 - 1904) · קלסו (1904 - 1908) · מורל (1908 - 1915) · מק'יואן (1915 - 1919) · נייטון (1919 - 1925) · צ'פמן (1925 - 1934)
שו (1934) · אליסון (1934 - 1947) · ויטאקר (1947 - 1956) · קרייסטון (1956 - 1958) · סווינדין (1958 - 1962) · רייט (1962 - 1966) · מיי (1966 - 1976) · ניל (1976 - 1983) · האו (1983 - 1986)
ברטנשו (1986) · גרהאם (1986 - 1995) · יוסטון (1995) · ריוק (1995 - 1996) · יוסטון (1996) · רייס (1996) · ונגר (1996 - )