אנטילופה איילית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאנטילופה איילית
אנטילופה איילית בגן החיות של סן דייגו
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: אנטילופות אייליות
סוג: אנטילופה איילית
מין: אנטילופה איילית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pelea capreolus

אנטילופה איילית (שם מדעי:Pelea capreolus) היא סוג של אנטילופה החיה באפריקה הדרומית, ומהווה מין יחיד בסוגה ובתת-משפחת אנטילופות אייליות. לעתים מסווגת כשבט בתת-משפחת צבאי סוף.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדר אנטילופות אייליות. ניתן להבחין בזכר הנושא קרניים.

האנטילופה האיילית מתאפיינת בפרווה צמרירית עבה וצבעה אפור בהיר כשהגחון לבן. הרגליים והראש נוטים להיות בצבע חום בהיר, והחלק הקדמי של הרגליים כהה יותר. זנבם קצר ורחב כזנב האייל, האף והעיניים גדולים ושחורים, עיגולים לבנים מסביב לעיניים והשפתיים, האוזניים ארוכות ודקות, ובדרך כלל זקופות. לזכרים בלבד יש זוג קרניים ישרות דקות וחדות. מיקומם הוא מעל העיניים, ואורכם הוא כ-20 עד 29 סנטימטר. גובהם בכתפיים: 125-105 ס"מ, אורך ראשם וגופם: 80-70 ס"מ, אורך זנבם: 20-10 ס"מ, ומשקלם: 30-18 ק"ג. צבאי סוף ההרים דומים מאוד לאנטילופה האיילית, ונמצאים באותו בית הגידול, אם כי אוזנייהם קצרות בהרבה, וקרנייהם מתעקלות מעט קדימה.

האנטילופות האייליות פעילות לאורך היום והלילה, ומבלות כ%60-55 מהזמן באכילה או בתנועה. הם נמצאים בדרך כלל בשטחים פתוחים ולא בכיסוי צמחייה. בעת הנדידה, הנקבה בדרך כלל מובילה את העדר, עם זכר אחד שנמצא מאחורה. הזכרים מאוד טריטוריאליים, והם מגינים על טריטוריה בגודל של 0.6 ק"מ שמסומנת בגללים, וכן על עדר נקבות המונה כ 15-12 נקבות וצאצאיהם. הטריטוריה בשימוש מלא בחורף, ומעט מאוד בקיץ. המפגשים בין הזכרים כרוכים במאבק עם קרנייהם החדות, ובריצות אחד אחרי השני. הזכרים הרווקים הם בודדים. ריצתם והילוכם הוא בצורה מתנדנדת. ההריון נמשך כשבעה חודשים, לאחריהם נולד ולד אחד, המוסתר בשלושת השבועות הראשונים בצמחיה, ולאחר שישה שבועות נייד לחלוטין. העופר נגמל בגיל 8-6 חודשים, ומגיע לבגרות בגיל 16 שנים לנקבות, ו24-18 חודשים לזכרים.

תזונתם כוללת: עלים, שיחים, פרחים, שורשים, וזרעים שונים, כמויות קטנות של דשא נאכלות כל ימות השנה. בית גידולם הוא ששטחי מרעה, סוואנות, ושטחי מרעה הררים בגובה 1400 - 3000 מטר בדרום אפריקה, ולסוטו בלבד.

אויביהם הטבעיים הם: אריה, נמר אפריקאי, צבוע נקוד, זאב טלוא, ופיתון. האיומים עליהם כיום הם:ציד לא חוקי, כלבי בית ואובדן בית גידול. למרות זאת, בגלל שהם מותאמים לרוב בתי הגידול באפריקה הדרומית, לא צפויה להם הכחדה, ומצב שימורם הוא "ללא חשש" על ידי IUCN. האוכלוסייה העולמית נאמדת בכ 10,000 - 18,000 פרטים. תוחלת חייה של האנטילופה האיילית: 8 - 10 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]