אננסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאננסון
Monocentridae - Cleidopus gloriamaris.JPG
מצב שימור
מצב שימור: אין מספיק נתונים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: Beryciformes
משפחה: מגינוניים‏‏
סוג: אננסון
מין: אננסון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cleidopus gloriamaris
‏( דה ויס, 1882)

אננסון (שם מדעי Cleidopus gloriamaris), הוא מין של דג במשפחה מגינוניים (Monocentridae), והמין היחיד בסוג Cleidopus. באנגלית הוא מכונה בעיקר "דג האננס" (pineapplefish), וגם "דג האביר" (knightfish) או "דג שריון הקשקשים" (coat-of-mail fish), בשל הקשקשים דמויי השריון המכסים את גופו, וגם "דג אורות ימין ושמאל" (port-and-starboard light fish), בשל זוג פוטופורים המזכירים אורות ניווט על ספינות.‏[1] סיומת שם המין (gloriamaris) היא מלטינית, gloria ו-maris, שפירושם "תהילת הים".‏[2]

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

האננסון חי במי החופים מול קווינסלנד, ניו סאות' ויילס, ואוסטרליה המערבית.‏[3] הוא מצוי בעומקים שבין 6 ל-200 מטרים בשוניות ומעגנים.‏[4]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני אננסונים באקווריום של סידני

האננסון גדל עד לאורך של 22 ס"מ.‏[4] גופו שמנמן ועגול, והוא מכוסה כמעט כולו בקשקשים גדולים מחוספסים המסתיימים בקוצים חדים הפונים אחורנית. ראשו גדול, כששקערוריות הריר מוקפות בעצם בולטת מגינה. הזרבובית רחבה ותלויה מעל פה רחב. השיניים קטנות ודקות, והן צומחות מהלסתות, מהחך ומעצם המחרשה.‏[2][3] על הלסת התחתונה, בסמוך לפינות הפה, יש שתי שקערוריות, המוחבאות כשהפה סגור, המכילות חיידקים ביולומינסנטיים.‏[5] צבע פוטופור זה הוא ירוק בדגים צעירים והופך אדום ככל שהדג מתבגר.‏[6] הסנפיר הגבי הראשון מורכב מ-7-5 קרניים קשות (קוצים) וחזקים; הקרניים אינן מחוברות בממברנה ומסודרות לחלופין בין ימין לשמאל. הסנפיר הגבי השני מכיל 12 קרניים רכות. כל אחד מצמד סנפירי הגחון הצהובים מכיל קרן קוצית ארוכה, כמעט כאורך ראש הדג, ו-4-3 קרניים רכות. סנפיר הגחון יכול להינעל בזווית ישרה לגוף. סנפיר השת מכיל 12-11 קרניים וסנפירי החזה 14-15 קרניים.‏[4][2]

הקשקשים של האננסון צהובים עד לבנבנים עם שוליים אחוריים שחורים, היוצרים תבנית מיוחדת שנתנה לדג את שמו. השפתיים, הסנטר, וחלקים מהלסת הם שחורים. על הלסת התחתונה יש רצועה אדומה המשתרעת עד הפוטופור.‏[3] מין זה של דג דומה מאוד לדגי אצטרובל של הסוג Monocentris, ויש המייחסים את האננסון לסוג זה. Cleidopus שונה מ-Monocentris בכך שארובת העין שלו צרה יותר ובמיקומם של איברי האור, הקרובים יותר לקצה הלסת התחתונה ב-Monocentris.‏[5] מין זה שונה גם מאננסון יפני (Monocentris japonica) בכך שהזרבובית שלהם מעוגלת יותר.‏[6]

ביולוגיה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל סנפיריו הקטנים והשריון הנוקשה שלו, האננסון הוא שחיין חלש.‏[2] האננסון הוא מין הפעיל בלילה, ובמהלך היום הוא מצוי בתוך מערות ותחת מדפי סלע.‏[7] בשמורה הימית "פארק פליי פוינט הליפקס" ( Fly Point Halifax Park Aquatic Preserve) שבניו סאות' ויילס תועדה קבוצה קטנה של אננסונים תחת אותו מדף סלע במשך לפחות 7 שנים, וקבוצה אחרת מתחת למדף אחר במשך 3 שנים.‏[8] בלילה יוצא מין זה אל מישורי החול על מנת להיזון, כשהוא משתמש באיברי התאורה שלו על מנת להאיר חסילונים קטנים. ייתכן שהאור משמש גם לתקשורת עם בני מינו.‏[7] האור של האננסון מופק ממושבות סימביוטיות של החיידק Vibrio fischeri בתוך הפוטופורים שלו.‏[9] V. fischeri מצויים גם באופן חופשי במי הים ומשתחררים באופן טבעי מהפטוטפורים של האננסון. עם זאת, האור שלהם מתעמם תוך שעות ספורות מהרגע ששוחררו למי הים.‏[10] מין זה חי בשביה עד עשר שנים.‏[8]

האננסון והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האננסון נפוץ למדי במים עמוקים, אך בשל נטייתו להיחבא במהלך היום, הוא היה מוכר בתקופה שלאחר גילויו רק מדוגמאות של דגים שהושלכו לחוף בסערות.‏[3] דג זה נאסף לפעמים במכמורתנים מסחריים, והוא פופולרי בין מגדלי דגי נוי.‏[1][7] הדג עמיד למדי, אך חייבים לספק לו מקומות מחבוא סלעיים ואוכל חי.‏[11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אננסון בוויקישיתוף
  1. ^ 1.0 1.1 Burgess, W. and Axelrod, H.R.. Pacific Marine Fishes, second, T.F.H. Publications (1973). ISBN 0876661231. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Ogilby, J.D.. “Contributions to Australian Ichthyology”, The Proceedings of the Linnean Society of New South Wales For the Year 1899. F. Cunninghame & Co. (1900). 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Wheeler, A.. The World Encyclopedia of Fishes. Macdonald & Co. (Publishers) Ltd. (1985). ISBN 0356107159. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Pineapplefish
  5. ^ 5.0 5.1 Smith, J.L.B., M.M. and Heemstra, P.. Smiths' Sea Fishes. Struik (2003). ISBN 1868728900. 
  6. ^ 6.0 6.1 McGrouther, M. (Nov. 2004) Pineapplefish, Cleidopus gloriamaris. Australiam Museum Fish Site.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Burke, D.. The Complete Burke's Backyard: The Ultimate Book of Fact Sheets. Murdoch Books (2005). ISBN 1740457390. 
  8. ^ 8.0 8.1 Harasti, D. Pineapple Fish (Cleidopus gloriamaris). The Underwater Photo Gallery - Dave Harasti. Retrieved on March 13, 2009.
  9. ^ Fitzgerald, J.M. (Mar. 1977). "Classification of luminous bacteria from the light organ of the Australian Pinecone fish, Cleidopus gloriamaris". Archives of Microbiology 112 (2): 153–156. 
  10. ^ Nealson, K.M., Haygood, M.G., Tebo, B.M., Roman, M., Miller, E. and McCosker, J.E. (Mar. 1984). "Contribution by Symbiotically Luminous Fishes to the Occurrence and Bioluminescence of Luminous Bacteria in Seawater". Microbial Ecology 10 (1): 69–77. 
  11. ^ Pineapple fish - Cleidopus gloriamaris. Aquariums Life.