אקונומטריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אקונומטריקה היא תורת המדידה הכמותית של היחסים בין משתנים כלכליים ומגמותיהם בעזרת כלים סטטיסטיים ובכלל זה הפיתוח של השיטות הסטטיסטיות המשמשות לביצוע המדידה האקונומטרית.

אקונומטריקה היא הענף האמפירי של מדע הכלכלה. תפקידה לבדוק את נכונותן של תאוריות כלכליות ולספק אומדנים מספריים לפרמטרים תאורטיים.

על מנת שמודל כלכלי יהיה ניתן למדידה אקונומטרית צריכים להתקיים מספר תנאים:

  • המודל צריך להיות מנוסח בצורה של משוואה או משוואות המתארות את הקשר החזוי לפי המודל בין משתנים כלכליים.
  • המשתנים האמורים צריכים להיות מדידים באופן אובייקטיבי באופן ישיר או לפחות על ידי קירוב.
  • בידי החוקר צריך להיות מקבץ גדול מספיק של תצפיות על כל המשתנים הכלולים במודל או של קירוביהם.

בהתקיים התנאים האלה ניתן, על ידי ניתוח רגרסיה (בדרך כלל רגרסיה לינארית), לאמוד את המשוואות המייצגות את המודל ולומר האם הנתונים מאששים את המודל או מפריכים אותו, ולמצוא את הערכים המספריים של הפרמטרים במודל.

דוגמה לאמידה אקונומטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלן ישראלי סבור כי בישראל קיים קשר הפוך לינארי בין אבטלה לאינפלציה. במלים אחרות הוא משער כי קיימת עקומת פיליפס ישרה היורדת משמאל לימין. הוא מנסח את המשוואה הבאה כדי לבצע רגרסיה לינארית:

\ Y = \alpha X + \beta + \varepsilon

כאשר \ Y הוא שיעור האינפלציה ו-\ X שיעור האבטלה. המקדמים \ \alpha ו-\ \beta הם השיפוע והחותך של העקומה המשוערת בהתאמה ו-\ \varepsilon הוא ה"טעות", גורם מקרי בעל התפלגות נורמלית ותוחלת 0, כפי שנדרש במודל של רגרסיה לינארית.

החוקר פונה למקור מוסמך כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשיג סדרה של נתוני האינפלציה והאבטלה בישראל לאורך מספר רב של שנים. את הנתונים הוא מזין לתוכנה סטטסיטית בעלת יכולת חישוב רגרסיה לינארית וזו מספקת לו את תוצאת האמידה הכוללת בין השאר:

בחינת התוצאות מאפשרת לחוקר להעריך את התאמת השערתו למציאות. אם המקדם \ a אינו שונה באופן מובהק מאפס, המסקנה היא כי אין קשר בין שני המשתנים. לעומת זאת, אם המקדמים שונים במובהק מאפס אך ערכו של מקדם ההסבר \ R^2 נמוך המסקנה תהיה כי יש קשר בין המשתנים אך הוא אינו מתבטא במודל באופן מלא. ייתכן שקיים עוד משתנה המשפיע על האינפלציה מלבד האבטלה כגון שער הריבית במשק או האינפלציה בתקופה קודמת המייצרת ציפיות אינפלציוניות. אפשרות נוספת היא שהאינפלציה אכן תלויה אך ורק באבטלה אך הקשר אינו לינארי כפי ששיער החוקר.

במידה והמודל מתגלה כבעל מובהקות ומקדם הסבר גבוהים החוקר משתכנע שהשערתו נכונה. כעת הוא יכול לעשות במידע זה שימוש מעשי ולחזות את שיעור עליית המחירים בשנה הבאה בהנחה שמדיניות הממשלה תקטין את האבטלה בכמות נתונה.

אומדנים אקונומטריים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הזוכים בפרס נובל לכלכלה להם הוענק הפרס על תרומתם לתחום האקונומטריקה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]