אריה אטרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה עטר (אטרמן)
לידה 1913
דואיסבורג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה ?
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
מועדון מכבי תל אביב
מאזן מדליות
מתחרה עבור צרפתצרפת צרפת
המכביה
אתלטיקה
ארד השנייה 1935 קרב עשר
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
אליפות המזרח הקרוב
אתלטיקה
ארד יוון 1947 הטלת כידון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה עטר (אטרמן) (1913 - ?), היה אתלט ארצישראלי, אלוף ושיאן ארץ ישראל בהדיפת כדור ברזל, בזריקת דיסקוס ובהטלת כידון. זוכה מדליית ארד מהמכביה השנייה (1935) בקרב עשר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטרמן נולד וגדל בדואיסבורג, גרמניה. הוא היה חבר ב"דואיסבורג שפיל פריין", שם הוא ניהל את קבוצת הצעירים באתלטיקה קלה, שחייה וכדורגל. ב-1922 עבר עם משפחתו לקלן ושם התאמן במועדון בר כוכבא. בן 13 הוא זכה באליפות הנערים בקרב 3. באליפות גרמניה לנערים הוא זכה בהטלת כידון (600 גרם) בתוצאה של 61.50 מטר. הוא השתתף בתחרויות שארגנה המכבי בגרמניה. בשנת 1932 לאחר שלא התקבל לבית הספר הגבוה לחינוך גופני הוא עבר להתגורר בפריז שם למד בבית הספר לחינוך גופני של הצבא.

1935[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכביה השנייה הוא הגיע בראש המשלחת מצרפת עם 6 ספורטאים. בתחרויות עצמן הוא זכה במדליית ארד בקרב עשר. בתחרות שנערכה בביירות קבע אטרמן בהטלת כידון שיא עולם של מכבי חדש - 51.50 מטר.[1]

לאחר שנשאר בארץ לסיום המכביה השנייה התאמן אטרמן בקבוצת מכבי תל אביב.

באליפות האתלטיקה הראשונה של ארץ ישראל שנערכה באצטדיון ימק"א ירושלים בסוף נובמבר 1935 זכה אטרמן ב-4 מדליות, 3 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, בהדיפת כדור ברזל בשיא ארץ ישראל חדש של 11.77 מטר, לפני חבריו לאגודה זאב שטיל (11.36 מטר) ודב רבינוביץ' (10.56 מטר), בהטלת כידון (800 גרם) בתוצאה של 46.62 מטר, לפני לב גוריון מבר כוכבא ירושלים (46.10 מטר) ודב רבינוביץ' (44.65 מטר) ובריצת שליחים 4x100 מטר ביחד עם סם שטיינברג, עמיחי כספי ושלמה מרנץ בתוצאה של 45.6 שניות, לפני מכבי חיפה (47.1 שניות) ומכבי עתיד תל אביב. מדליית כסף, בזריקת דיסקוס בתוצאה של 32.21 מטר, אחרי זאב שטיל שקבע שיא ארץ ישראל חדש של 37.65 מטר ולפני לב גוריון (32.17 מטר.[2][3][1]

1941[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארץ ישראל שנערכה באצטדיון המכביה בתל אביב ב-26 באפריל 1941 זכה אטרמן בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב בזריקת דיסקוס בתוצאה של 38.01 מטר ומדליית כסף בהטלת כידון 51.14 מטר, אחרי הרצל פריצנר ממכבי רחובות (53.49 מטר) ולפני חברו לאגודה אברהם גרין (51.06 מטר).[4][5]

1947[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות המזרח הקרוב שנערכה באתונה יוון בספטמבר 1947 זכה אטרמן במדליית ארד בהטלת כידון בתוצאה של 51.69 מטר.[6][7]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה מורה להתעמלות בגימנסיה הרצליה. בין תלמידיו היו יהודה גבאי[8] ונתיבה בן-יהודה.[9] בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי.[10] בשנת 1954 התמנה למנהל הספורט של אגודת הצעירים העבריים ברוצ'סטר, ארצות הברית.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]